ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
הַהַקְדָּמָה הַשִּׁשִּׁית, כִּי הָאָדָם מוֹצֵא מִנַּפְשׁוֹ יְכֹלֶת עַל עֲשִׂיַּת הָרָע וַעֲזִיבָתוֹ בַּדְּבָרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים לוֹ, וּמַה שֶּׁנִּבְצָר מִמֶּנּוּ אָמְנָם נִבְצָר מִמֶּנּוּ לְהֶעְדֵּר הַסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת, אוֹ לְאִי יְדִיעַת הָאָדָם אוֹתָן. מְשַׁל זֶה, עָנִי, זָר, חֲסַר חָכְמַת הַהַנְהָגָה, רוֹצֶה לְהַנְהִיג כַּת, וְנִבְצָר מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ הָיוּ נִמְצָאוֹת הַסִּבּוֹת, וְהָיָה הוּא יוֹדֵעַ לְנַצֵּל אוֹתָן, הָיָה נִשְׁלָם חֶפְצוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁלַם חֶפְצוֹ בְּמַה שֶּׁסִּבּוֹתָיו נִמְצָאוֹת וְיֵדָעֵן וְיַנְהִיגֵן, כְּהַנְהָגָתוֹ בְּבֵיתוֹ אֵת בָּנָיו וַעֲבָדָיו, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵת אֵיבָרָיו, יְנִיעֵם אֵיך שֶׁיִּרְצֶה, וִידַבֵּר בְּמַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵת מַחְשַׁבְתּוֹ וְדִמְיוֹנוֹ, יְדַמֶּה הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה וְאֵיך שֶׁיִּרְצֶה, לְפִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּסִבּוֹתָיו הָאֶמְצָעִיּוֹת. וְעַל כֵּן לֹא יִקְרֶה שֶׁיְנַצֵּחַ הַחַלָּשׁ אֵת הֶחָזָק בְּמִשְׂחַק הַשַּׁחְמָט, וְלֹא יֵאָמֵר בִּקְרַב הַשַּׁחְמָט מַזָּל וּבִישׁ מַזָּל, כְּמוֹ שֶׁיֵּאָמֵר בִּקְרַב שְׁנֵי מַנְהִיגִים נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, כִּי סִבּוֹת קְרַב הַשַׁחְמָט נִמְצָאוֹת כֻּלָּן, וְתָמִיד יְנַצֵּחַ הַיּוֹדֵעַ לְנַצֵּל אוֹתָן, וְלֹא יִירָא מִסִּבָּה טִבְעִית שֶׁתַּגְבִּיל אוֹתוֹ, וְלֹא מִסִּבָּה מִקְרִית, אֶלָּא בְּאֹפֶן נָדִיר מֵחֲמַת הֶסַּח הַדַּעַת, וְהֶסַּח הַדַּעַת נִכְנָס בִּכְלַל אִי הַיְּדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְעִם זֶה, הִנֵּה אֶל הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה מְיֻחָס הַכֹּל בַּדֶּרֶך הַנִּזְכֶּרֶת. אֲבָל בַּכַּוָּנָה הָרִאשׁוֹנָה — מְאֹרְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי הֱיוֹת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן הֲרֵי הַדָּבָר מְסֻפָּק — זוּלָתִי בְּלִבּוֹת הַמַּאֲמִינִים — הַאִם הַמְאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה הֵם בְּכַוָּנָה רִאשׁוֹנָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, אוֹ שֶׁהֵם מִסִּבּוֹת גַּלְגַּלִּיּוֹת אוֹ מִקְרִיּוֹת, וְאֵין רְאָיָה חוֹתֶכֶת. אֲבָל עָדִיף שֶׁיְּיֻחַס הַכֹּל אֵלָיו יִתְעַלֶּה, כֹּל שֶׁכֵּן הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים, כַּמָּוֶת, וְהַנִּצָּחוֹן וְהַתְּבוּסָה, וְהַהַצְלָחָה וְהַמַּחְסוֹר, וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה.
___________________________
מקובלים – המקובלים על הדעת. מיחס הכל – את כל המתרחש בעולם. בכונה הראשונה – רצון אלוקי ישיר (בהשגחה פרטית). אחרי כן – אחרי הסתלקות השכינה וההנהגה הנסית.
ביאורים
החבר ממשיך בקביעת עיקרי האמונה שמהווים בסיס להשגחת ה'.
העיקר החמישי : התוכחה משפיעה על כל אדם, כאשר היא נאמרת בצורה נכונה. גם אם לא ניכרת תוצאה מיידית, והאדם לא משנה את דרכו, התוכחה גורמת לכך שבעתיד הוא ישוב בתשובה. הבסיס לחזרה בתשובה הוא הכרה בחומרת החטא, וזו חלחלה לתוך נפש החוטא בעת התוכחה. למרות שלא מנעה אתו מלחטוא היא מעלה בו הרהורי חרטה לאחר החטא, ובכך מביאה אותו לתשובה.
העיקר השישי : יש לאדם בחירה חופשית בכל התחומים שתלויים בו, הן ביחס לאחרים והן ביחס לעצמו בעיצוב האישיות. המניעות שמעכבות אותו מלממש את רצונו, אינן נובעות מחיסרון בכוח הבחירה, אלא מהעדר כלים מתאימים. השליטה שיש לאדם על גופו היא מוגבלת, לעומת השליטה על מחשבתו שאין לה שום הגבלה. החבר מדגים זאת בהבדל בין מאבק גופני למאבק מחשבתי: בזירת הקרב גם הגיבור יכול להפסיד, אולם בהתמודדות בתחום התבונה וההיגיון, כמו משחק שחמט, אין ספק שהחכם יותר ינצח.
כל מאורעות העולם מיוחסים אל ה'. במקרים של 'השגחה ישירה', כמו מעשי נסים, נוכחות ה' בעולם היא ודאית ואיננה ניתנת לערעור. במקרים של השגחה עקיפה, דרך כוחות האדם והעולם, יש היגיון לומר שהמציאות היא יד המקרה. אין הוכחה מכרעת שהשגחת ה' אכן פועלת דרך הכוחות האלה בצורה נסתרת, ורק המאמינים בטוחים בכך.
הרחבות
* כיצד להוכיח?
אִם יוֹכִיחַ בִּדְבָרִים מְקֻבָּלִים. חז"ל הורונו "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" [יבמות סה:]. היינו, צריך לומר את דברי התוכחה באופן שהם יתקבלו. לכן צריכים כללים לאמירת דברי תוכחה. בפירוש אוצר נחמד על הכוזרי כותב המחבר מספר כללים: "ושתהא כוונת המוכיח אך לשם שמים, לא לאהבת השבח, או לבצע כסף, או לשנאת מי שמוכיח אותו. וכמו שאמרו: דברים היוצאים מן הלב, רצונו לומר שמדבר בכל לבו – נכנסים אל הלב". הרמב"ם נתן כללים נוספים: "המוכיח את חברו... צריך להוכיחו בינו לבין עצמו. וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם הבא" [הלכות דעות ו, ז].
* הוכחה – תחילתה של התשובה
חֵלֶק מִן הַתְּשׁוּבָה. רבי דוד שלמה אייבשיץ בספרו 'ערבי נחל' ביאר שעניינה של מצוות התוכחה הוא להוביל את החוטא לתשובה. "ומטעם זה באה מצוות עשה הוכח תוכיח כו' [ויקרא יט, יז], כי רחוק הדבר שבעל עברה יעשה תשובה מעצמו, ובפרט אם עבר ושנה בה שנעשה לו כהיתר, והשם יתברך חפץ שישוב. ומה יעשה לו השם יתברך, האם יגלה אליו נבואה להוכיחו לשוב בתשובה, והרי הבעל עברה רחוק מה' ומתועב הוא לפניו?! לכן ציווה השם יתברך לכל היודעים באיוולתו שיוכיחוהו ועל ידי זה ישוב" [ערבי נחל שמות יתרו – דרוש ד].
שאלות לדיון
מה אפשר ללמוד מדברי החבר על הדרישות שלנו מעצמנו, על הדרכים שלנו להצליח להיות יותר טובים?
לאור דברי החבר, איך ניתן להסביר את דברי הגמרא "שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב"?
מה מחבר שמיים וארץ?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
חכמת התורה ומדעים
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
