ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מקום טענה – עניין מוקשה. רומזים אל המקום – כגון שוכן ירושלים. מי שאין לו מקום – ה'. הנרמז אליו – כמבואר בפִסקה הקודמת. המוחשים – עצמים הנכרים בעזרת החושים. מקריהם – הופעות חיצוניות. עצמיהם – מהותם. המראים והתבניות והשיעורים – מראה המלך, מבנה גופו ומידת גופו. בגזרת השכל – על-פי קביעת השכל שמבין שזה אותו המלך. ממששיו – שטח גופו שאפשר למששו [הערת הרב שילת]. זה החלק שלו – השכל או הנפש המדברת. אינו המלך – לאחר המוות. יפעל הפעליות וכו' – מי שרוצה יכול לפעול בו במקרה או לפי רצונו. בשיעור מגן – השמש נראית לנו בגודל של מגן להגנה מחִצים. ושאינה חמה – בתקופה הקדומה חשבו שהשמש אינה ממש גשמית ואינה חמה בעצמה אלא גורמת לחום הסביבה. מזרחית ומערבית – ביום לצד מערב ובלילה לצד מזרח.
ביאורים
אנו מכנים את הקב"ה בתארים בעלי מקום. למשל, יושב הכרובים, שוכן ירושלים. הדבר קשה מאוד להבנה, שהרי לקב"ה אין גוף ואין דמות הגוף וממילא אין לו מקום שבו הוא יושב או שוכן. הוא לא מצומצם למקום מסוים. אם כן, איך אנו מתארים את הקב"ה בתארים שאינם נכונים?! ריה"ל עונה על כך מהתבוננות בשפת היומיום שלנו. אנחנו נפגשים עם העולם בעזרת חמשת חושינו. אנו פוגשים את המלך, רואים את לבושו המלכותי ואת הכתר המונח לו על הראש, אך הבגדים החיצוניים אינם הסיבה לכך שנכבד ונירא מהמלך. הם עוזרים לנו להבין שהמלך לובש אותם. ברגע שהבנו זאת, אנו כבר לא צריך את הבגדים כדי לדעת שזהו המלך. הם רק עזרו לנו להפנים ידיעה יותר עמוקה, שאפילו אם המלך ישנה את לבושו הוא יישאר במהותו מלך, למרות שהחושים אומרים שהוא כבר אינו המלך מכיוון שלבושו אינו לבוש מלכותי. יש פער בין החושים לבין האמת. החושים קולטים את השכבה החיצונית. האמת היא יותר גדולה ועמוקה מכך. גם אדם הוא לא רק אוסף איברים עטופים בבגדים אלא בעל נשמה שמניעה את הכול. כשאנו מדברים עם חבר איננו יכולים לפגוש את הנשמה, ולכן אנו מדברים עם גופו של החבר שמולנו, אך כוונתנו היא לדבר עם הנשמה שבתוכו. רק אחרי הקליטה על ידי חמשת החושים ניתן להעמיק במהות הדבר בעזרת השכל. הפרוזדור להכיר את מהותו של הדבר הוא חמשת החושים. הטרקלין הוא כבר ההבנה השכלית, ההכרה הפנימית. טביעת העין שיש לנו באותו הדבר.
הרחבות
* אופני ההתגלות השונים של הקב"ה
כִּי הַחוּשִׁים מַשִּׂיגִים מִן הַמּוּחָשִׁים מִקְרֵיהֶם, לֹא עַצְמֵיהֶם. בדברי חז"ל במדרש מצינו שההתגלות של הקב"ה הייתה לכל אחד כפי כוחו: "אמר רבי יוסי בר חנינא לפי כחו של כל אחד ואחד היה הדבור מדבר עמו. ואל תתמה המן שהיה יורד לישראל כל אחד ואחד היה טועמו לפי כחו. התינוקות לפי כחן... הבחורים לפי כחן... והזקנים לפי כחן... ומה אם המן כל אחד ואחד היה טועם לפי כחו הדבור על אחת כמה וכמה. אמר דוד 'קול ה' בכח', בכחו אין כתיב כאן אלא בכח, בכחו של כל אחד אמר להם הקדוש ברוך הוא לא בשביל שאתם שומעין קולות הרבה [יש אלוהות הרבה]. אלא הוו יודעים שאני הוא אנכי ה' אלהיך" [ילקוט שמעוני יתרו רפו].
וכעין זה מצינו במדרש את דברי חז"ל בעניין ההתגלויות השונות של הקב"ה: "ויאמר אלהים אל משה, אמר רבי אבא בר ממל אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלהים, בה', כשאני דן את הבריות אני נקרא אלהים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ה'... הוי אהיה אשר אהיה אני נקרא לפי מעשי" [שמות רבה ג, ו].
שאלות לדיון
האם כל מה שאנו משיגים הוא רק דרך החושים? כיצד יתכן שיש דרכים אחרות להשיג?
איך ניתן להתייחס יותר ל"נשמה" של מי שאנו פוגשים? עד כמה זה מומלץ בכלל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
