ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הַתְּשׁוּבָה הַפְּרָטִית הַיְחִידִית וְהַתְּשׁוּבָה הַכְּלָלִית הַצִּבּוּרִית הָעוֹלָמִית, בָּעוֹלָם וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל
שטפון התשובה
א. שׁוֹטְפִים הֵם זִרְמֵי הַתְּשׁוּבָה•, הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית•, דִּמְיוֹנָם• כְּגַלֵּי שַׁלְהָבוֹת שֶׁעַל גּוּף הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר בְּמִלְחֶמֶת–עַד הֵם מִתְפָּרְצִים וְעוֹלִים, וְהֵם נוֹתְנִים חַיִּים לַהֲמוֹן עוֹלָמִים וְלִיצוּרִים אֵין סְפוֹרוֹת. אֵין כֹּחַ לִקְלֹט אֶת הֶהָמוֹן הָרַב שֶׁל הַצְּבָעִים הָרַבִּים• אֲשֶׁר לַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הַמְאִירָה לָעוֹלָמִים כֻּלָּם, שֶׁמֶשׁ הַתְּשׁוּבָה, מִפְּנֵי שִׁטְפָם וְרִבּוּיָם, מִפְּנֵי מְהִירוּתָם הַנִּפְלָאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם בָּאִים מִמְּקוֹר הַחַיִּים בְּעַצְמָם, שֶׁהַזְּמַן• בְּעַצְמוֹ הוּא רַק אֶחָד מֵהַתַּבְנִיּוֹת הַמְצֻמְצָמוֹת שֶׁלּוֹ.
צעקת התשובה
הַנְּשָׁמָה הַיְחִידִית וְהַצִּבּוּרִית, הָעוֹלָמִית וְעוֹלְמֵי–הָעוֹלָמִית, כִּלְבִיאָה נוֹרָאָה צוֹעֶקֶת בַּחֲבָלֶיהָ• לְתִקּוּן גָּמוּר, לַמְּצִיאוּת הָאִידֵאָלִית, וְאָנוּ חָשִׁים אֶת הַמַּכְאוֹבִים, וְהֵם מְמָרְקִים אוֹתָנוּ, כְּמֶלַח זֶה שֶׁמַּמְתִּיק אֶת הַבָּשָׂר הֵם מַמְתִּיקִים אֶת כָּל מְרוֹרוֹתֵינוּ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
6 - פרק ג'
7 - פרק ד' א-ד
8 - פרק ד' ה'-ח'
טען עוד
בְּהָגוּת מִלִּין• אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבַטֵּא אֶת הַמַּחֲשָׁבָה רַחֲבַת הַשְּׁחָקִים הַזֹּאת•, יִחוּדִים• אָנוּ מְיַחֲדִים, בְּשֵׁמוֹת• אָנוּ מְכַוְּנִים•: נְקֻדָּה• - שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים וּמְלוֹאֵיהֶם אֲצוּרִים שָׁם, אוֹת• - וְעוֹלָמִים מִתְגַּלִּים, תֵּבוֹת - וְרִבְבוֹת עוֹלְמֵי עַד וַהֲמוֹן יְצוּרִים, שָׁלֵו וְעָלֵז מָלֵא חֶדְוַת אֵל אֵלִים, מָלֵא שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. וְהַנְּשָׁמָה הוֹלֶכֶת וּמִתַּקֶּנֶת.
השיבה לאלוהות
ב. עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה הַכֹּל שָׁב לָאֱלֹהוּת•, עַל יְדֵי מְצִיאוּת כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, הַשּׂוֹרֵר• בָּעוֹלָמִים כֻּלָּם, שָׁב הַכֹּל וּמִתְקַשֵּׁר בִּמְצִיאוּת הַשְּׁלֵמוּת הָאֱלֹהִית, וְעַל יְדֵי הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, דֵּעוֹתֶיהָ וְהַרְגָּשׁוֹתֶיהָ, כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, הָרַעְיוֹנוֹת וְהַדֵּעוֹת, הָרְצוֹנוֹת וְהַהַרְגָּשׁוֹת, מִתְהַפְּכִים וְשָׁבִים• לְהִקָּבַע בְּעֶצֶם תְּכוּנָתָם• בְּתֹכֶן הַקֹּדֶשׁ הָאֱלֹהִי.
חטיבה אחת
ג. הַתְּשׁוּבָה הַכְּלָלִית, שֶׁהִיא עִלּוּי הָעוֹלָם• וְתִקּוּנוֹ*, וְהַתְּשׁוּבָה הַפְּרָטִית, הַנּוֹגַעַת לָאִישִׁיּוּת הַפְּרָטִית שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַד כְּדֵי דַּקּוּת הַפְּרָטִים שֶׁל תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה הַמְיֻחָדִים•, שֶׁרוּחַ–הַקֹּדֶשׁ• יוֹדֵעַ לְפָרְטָם לִפְרָטִים הַיּוֹתֵר בּוֹדְדִים, הֵן בְּיַחַד תֹּכֶן אֶחָד•. וְכֵן כָּל אוֹתָם תִּקּוּנֵי הַתַּרְבּוּת, שֶׁעַל יָדָם הָעוֹלָם יוֹצֵא מֵחֻרְבָּנוֹ, סִדְרֵי הַחַיִּים הַחֶבְרָתִיִּים וְהַכַּלְכָּלִיִּים, הַהוֹלְכִים וּמִשְׁתַּכְלְלִים עִם תִּקּוּנֵי כָּל חֵטְא וְעָווֹן מֵחֲמוּרִים שֶׁבַּחֲמוּרִים עַד דִּקְדּוּקֵי סוֹפְרִים וּמִדּוֹת חֲסִידוּת הַיּוֹתֵר מֻפְלָגוֹת - כֻּלָּם הֵם חֲטִיבָה אַחַת, וְאֵינָם מְנֻתָּקִים זֶה מִזֶּה, "וְכֻלְּהוֹ לְחַד אֲתָר סְלִיקִין"•.
סקירת הכל כתוכן אחד
ד. הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי• וְכָל יְצִיר פְּרָטִי, הַהִיסְתּוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית וְכָל אִישׁ יְחִידִי וּמַעֲשָׂיו, צְרִיכִים לִהְיוֹת מְסֻקָּרִים בִּסְקִירָה אַחַת•*, כְּתֹכֶן אֶחָד בַּעַל פְּרָקִים שׁוֹנִים, וְאָז מְמַהֶרֶת הָאוֹרָה שֶׁל הַדֵּעָה•, הַמְבִיאָה לִידֵי תְּשׁוּבָה, לָבוֹא.
___________________________
זִרְמֵי הַתְּשׁוּבָה - השפעת התשובה. מקורם בכוח רוחני עליון והם משפיעים על כל המציאות. הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית - של האדם, האומה והעולם. דִּמְיוֹנָם - ניתן לדמות את זרמי התשובה. הַצְּבָעִים הָרַבִּים - הסגנונות המגוונים של הופעות התשובה. שֶׁהַזְּמַן - ממד הזמן. צוֹעֶקֶת בַּחֲבָלֶיהָ - הצמצום שבעולם הזה, המונע את מלוא הופעתה, גורם לה צער. בְּהָגוּת מִלִּין - לבטא במילים. הַמַּחֲשָׁבָה רַחֲבַת הַשְּׁחָקִים הַזֹּאת - שאיפת הנשמה למציאות האידיאלית. יִחוּדִים וכו' - סיום פסקה זו יסודו במושגים 'פנימיים' מתורת הנסתר. יִחוּדִים - כיווני מחשבות לגילויי אלוהות בעולם [הערת הרב צבי יהודה קוק]. בְּשֵׁמוֹת - שמות אלוהים [הערת הרב צבי יהודה קוק]. אָנוּ מְכַוְּנִים - הכוונה בשמות קדושים מאפשרת לנשמה קישור לעניינים עמוקים ונסתרים. נְקֻדָּה וכו' - תחילת הכתיבה שהיא נקודה אחת, היא כמשל לתמצית העולם, תחילת הבריאה וההתהוות. אוֹת וכו' - האותיות אינן מתארות מציאות מוגדרת, אבל מהן מרכיבים את המילים, והן מסמלות עולמות רוחניים נסתרים. עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה הַכֹּל שָׁב לָאֱלֹהוּת – על ידי התשובה העולם כולו מתקרב לה'. הַשּׂוֹרֵר - שנמצא. מִתְהַפְּכִים וְשָׁבִים - חוזרים לטבעם המקורי. בְּעֶצֶם תְּכוּנָתָם וכו' - כפי טבעם המקורי שהוא להיות קשורים עם הקודש האלוהי. עִלּוּי הָעוֹלָם - התקדמות העולם לדרכי אמת מוסר ויושר. תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה הַמְיֻחָדִים - תיקונים המתאימים במדויק לפגמים מסוימים. שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ - גדולי ישראל בעלי רוח הקודש (הכוונה ל'מקובלים'). תֹּכֶן אֶחָד - מהלך אחד של התקדמות העולם לתיקונו. וְכֻלְּהוֹ לְחַד אֲתָר סְלִיקִין - וכולם למקום אחד (למטרה אחת) עולים. הַטֶּבַע הָעוֹלָמִי - הבריאה בכללותה. מְסֻקָּרִים בִּסְקִירָה אַחַת - יש להסתכל ולהבחין בהם כמערכת אחת. הָאוֹרָה שֶׁל הַדֵּעָה - הבנה פנימית זו הרואה את הבריאה כולה כמהלך אחד.
ביאורים
המחשבה הראשונית שלנו טוענת שהתשובה נועדה רק לתקן נזקים. החטא משפיל את האדם, ומותיר בו משקעים שליליים במחשבות, במידות וברגשות. רק בדיעבד, כשהאדם לא עמד בפיתוי ומעד, יש משמעות לתשובה שמחזירה את האדם לדרך הישר. לפי המחשבה הזו, אין באמת צורך בתשובה, כל עוד האדם עושה את המוטל עליו ומקפיד על קלה כבחמורה. התשובה עוסקת אך ורק בתחום של קיום מצוות, ואין לה שום משמעות לחיים שלנו מעבר לכך. התשובה מתייחסת לכל אדם באופן אישי, אבל היא לא אומרת דבר ביחס לשאר חלקי הבריאה. התפיסה הזו דוחקת את התשובה לתוך פינה מצומצמת, ומנתקת אותה מכל שאר העניינים המתרחשים בעולם.
הרב קוק מרגיל אותנו כאן לתפיסה רחבה, שרואה את התשובה בתור המבוע הפנימי שמעניק חיים ומשמעות לכל הברואים. התשובה לא מתחילה מהשלב שבו האדם חטא אלא מהשלב שבו האדם נולד. ליתר דיוק, האדם נולד לתוך מסלול של תשובה, וגם העולם כולו יצוק בתוך תבנית של תשובה. ה' הכין לעולם הזה מטרה שבשבילה הוא נברא, והוא גם טמן בתוכו את הכוחות שיניעו אותו לכיוונה. בכל נברא קיים רצון פנימי לשמור על חייו, למצות את הכישרונות שהתברך בהם ולחתור לשלמות. הרצון הזה מגיע מה' שמעניק חיים לעולם. לכן יש חפיפה בין הרצון של כל נברא באשר הוא לבין רצון ה'. לרצון הזה, הנמצא בשורש החיים, קוראים 'תשובה', ולכן הכול נובע ממנה. לא רק שינוי הרגלים בעייתיים אלא גם תשוקה תמידית לעבוד את ה'. גם הרצון הבסיסי לדאוג לצרכים הקיומיים של הגוף - לאכול טוב ולישון מספיק, נובעים ממנה, כי גוף בריא וחזק הוא תנאי הכרחי לחיים איכותיים. גם השאיפה לשכלל את העולם, לפתח וליצור דברים חדשים, בטכנולוגיה או בתרבות, מגיעה מאותה נקודה. זה הדחף להכין כמה שיותר כלים ודרכים שנוכל להשתמש בהם ולהביע דרכם את רצון ה'. גם ההשתדלות הניכרת של הצמחים ושל בעלי החיים לשרוד ולהתרבות, והפעילות הקבועה של גורמי הטבע שמנהלים את העולם, משלבות ידיים יחד עם האדם במאמץ בלתי פוסק למלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר.
הרחבות
* ההתקדמות התרבותית היא חלק מעילוי העולם
הַתְּשׁוּבָה הַכְּלָלִית, שֶׁהִיא עִלּוּי הָעוֹלָם וְתִקּוּנוֹ. ישנה תפיסה שההתקדמות התרבותית, המדעית והפוליטית אינה חלק מהתרוממות העולם אל תיקונו. בעלי גישה זו לא רואים בעין יפה את ההתפתחויות האלה, משום שהן שייכות לתחומים שאינם בתוך ארבע אמות של הלכה. הרב קוק יוצא נגד גישה זו וכותב "אבל כל זה טעות גדולה היא, וחסרון אמונה. הדעה הטהורה רואה היא את ההופעה האלהית בכל תיקון חיים, יחידי וציבורי, רוחני וגשמי . היא מודדת את העניינים רק במידת התועלת שהם מביאים, או הקלקול שהם מקלקלים. ובמידה זו לעולם לא תהיה תנועה חייבת כולה, כשהיא עוסקת לברוא איזה דבר, בין גשמי בין רוחני (כיון שבכל התקדמות ניתן למצוא ערכים חיוביים). יוכל הדבר שיהיו בה מגרעות, אבל בכללותה, הכל הוא מכלל היצירה האלהית ההולכת ופועלת" [שמונה קבצים, קובץ ב, קצ].
* לימוד היסטוריה בצורה נכונה מביא לאמונה
צְרִיכִים לִהְיוֹת מְסֻקָּרִים בִּסְקִירָה אַחַת. בהסתכלות נקודתית יש בהנהגתו של ה' דברים שאינם ברורים לנו ונראים חסרי צדק. אמנם טעות זו נובעת מאי יכולת ההסתכלות הרחבה שלנו על ההווה. אולם, כאשר נסקור את התהליך ההיסטורי הכולל שהתרחש, נראה שכל המאורעות הללו היו מכוונים ומסודרים כחלק מתהליך אלוהי אחד גדול ומתוך כך נבוא לאמונה גדולה המביאה לתשובה. וכן כותב ר' יוסף קארו "שאף על פי שיראה לך שיש קצת שקר בהנהגתו כשתעמוד על חותם העניין דהיינו סוף העניין תמצא שהכל אמת" [מגיד מישרים, מִשלֵי, ו].
שאלות לדיון
א. מהו המכנה המשותף בין תיקון חטאים גדולים, למדרגת החסידות?
ב. מהי התועלת היוצאת מסקירת כל ההיסטוריה כאחת, ואיך זה מביא לתשובה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
