ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
חשוון תשס"ז
שאלה
בבית הכנסת שלנו באזור לוס אנג'לס נוהגים למעלה מחמישים שנה לומר בכל שבת "שיר הכבוד" ומיד אחר כך "שיר של יום" ורק אז לומר קדיש יתום.
בזמן האחרון מתפלל "חצי קבוע" שלצערנו בשנת אבל, אומר קדיש, טוען שזה מנהג טעות ויש להוסיף קדיש יתום אחרי "שיר הכבוד". בברור שעשיתי בבתי הכנסת בסביבה מצאתי שיש הנוהגים כמונו ויש שכמותו. האם אין בבקשתו משום "ריבוי קדישין" שכבר התריעו עליו? או שעלינו להענות לבקשתו ולשנות המנהג?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
155 - גיורים בדרום אמריקה ובעיית החרם
156 - קדיש לאחר "אנעים זמירות"
157 - העלאת כהן שאינו צם לתורה
טען עוד
תשובה
יש מקומות שנהגו לומר קדיש יתום לאחר שיר הכבוד 1 , ואין בזה בעיה של רבוי בקדישים 2 . ויש מקומות שלא נהגו כן 3 , ואין בזה משום מנהג טעות 4 .
בציבור שנהגו שלא לומר קדיש, יש לבדוק בעיית הטרחא דציבורא, ומצד שני יש בזה גמילות חסד עם האבל ועם הנפטר; לכן יחליט הרב יחד עם הגבאים מה הדבר הנכון במקומו 5 , אם להמשיך במנהג הקבוע או להעתר לבקשת המתפלל, ו"גדול השלום" בין חברי הקהילה, ועל פיו יש להכריע.
^ 1. עיין "מגן אברהם" (שו"ע או"ח סי' נה ס"ק ג') וכן בסידורים.
^ 2. עיין "משנה ברורה" (שם ס"ק א), "כל בו – אבלות" (עמ' 371 הערה 23) עיין בהרחבה בדברינו בזה, שו"ת "במראה הבזק" (חלק ד תשובה קיז). אמנם יתכן שהגר"א חולק וסובר שיש בזה בעיה, עיין "מעשה רב" (הל' תפילה סע' נג, סע' סו) אבל מאידך "פוק חזי מאי עמא דבר" שלא נהגו כגר"א (אומרים "מזמור שיר חנוכת..." וקדיש אחריו וכן "לדוד ה' אורי").
^ 3. סדור "עולת ראיה", סדור רש"ר הירש; ועיין גר"א ("מעשה רב" סי' נג) שאין לומר שיר הכבוד רק ביו"ט.
^ 4. נראה שזה קשור באמירת הפסוקים "לך ה' הגדולה..." בסוף שיר הכבוד, מה שמאפשר את אמירת הקדיש כמו שכתב בסידור רש"י (סימן תיט) "וכל זמן שהציבור אומרים פסוקים או משנה צריכין לומר קדיש אחריהם, ולפיכך אומרים קדיש אחר פסוקי דזמרה, ואחר סדר קדושה, ואחר תפילה, ואף לאחר משנה, כמו במה מדליקין, ואין כאלהינו, ופטום הקטורת" (וכן עיין בראבי"ה ח"ג סימן תתמא, ומה שכתב ב"משנה ברורה" נה ס"ק ב בסופו שמנהגם היה לומר ג' פסוקים בשביל הקדיש, כוונתו שכן היה המנהג, אבל ניתן להוסיף גם פחות מג' פסוקים כפי שמשמע מהראשונים הנ"ל); בסדורים הנ"ל (הערה 3) לא מובאים אותם פסוקים לעומת סדורים אחרים ("תפלת כל פה", "קורן") שהובאו הפסוקים הנ"ל וכן מובא שם לומר קדיש (וכן ביאר בספר תפלת הקדיש לרב בנימין יעקובזון עמ' כו).
^ 5. אם יחליטו לאפשר אמירת קדיש יאמרו קודם הקדיש "לך ה' הגדולה..." כנ"ל (הערה 4).
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
משמעות המילים והדיבור שלנו
פריחת הגאולה!
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לו הייתי רוטשילד
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
