ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- עשרת המכות
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
והנה טבעי הדבר שעבד הנתון לבוז ולמשיסה וכבול בכבלי ברזל בעבודה קשה ומפרכת השוללים ממנו חירותו הגופנית והרוחנית וכמ"ש כעבד ישאף צל (איוב ז' ב'), אי אפשר בשום פנים לדרוש ממנו להתעמק במושכלות ובדברים רוחניים, הדורשים התרכזות השכל ושלוה נפשית מוחלטת, כי לבו בל עמו.
היוצר נפש האדם בקרבו יתב"ש, בראותו מצב עמו הירוד ללא נשוא, והמתדרדר תהומה ללא מעצור בזה שהם נתונים במלקחיים תחת יד מענה ונוגש, השואף לדכאם ולהשפילם עד עפר, זכר את בריתו, ושדד מערכות תבל, והוציאם ממצרים באותות ובמופתים וביד חזקה, ע"י נאמן ביתו משה רבנו ע"ה, והתוצאה החיובית מזה היא:
א. לטעת בלבם אמונה חזקה ואיתנה בהשגחתו יתברך הכללית והפרטית, בראותם שהמכות לא פגעו בהם לרעה.
ב. להכשירם לקבלת התורה, שמבלעדי יציאתם ממצרים מתחת עול זרים אין הדבר אפשרי.
ג. להוכיח לכל העולם המתהללים באלילים כי הבל המה ואין בם מועיל, וכי רק הוא יתברך רבון כל המעשים אדון הכל העושה בעולמיו כחפצו, ואין מי שיאמר לו מה תפעל, וכל אשר בשמים ובארץ, אינם אלא כחומר ביד היוצר בידו יתברך ולכל אשר יחפוץ יטם, וכולם כאין נגדו. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם (תהלים ק"ז ח'), שהכוונה ברצותנו לספר מעשי יה וחסדיו, בל נחשוב שהפעולה הזו היא פלא לגביו יתברך, כי זאת מחשבת פגול היא, הפלא הוא רק לגבי בני אדם, לפי בחינותיו ולפי מושגיו וגדריו האנושיים נחשבים נפלאות ולא לגביו יתברך (ראה מהרש"א בח"א ברכות נ"ד ע"ב ד"ה ארבעה צריכים להודות).
והיות שיציאת מצרים היא אבן פנה ויסוד מוסד לאמונתנו הטהורה והצרופה בהשגחתו יתב' ומלכותו בכל משלה, לכן צוונו יתברך לזכור תמיד יציאת מצרים ביום ובלילה, בשבתות ובחגים. ועל יסוד זה אמרו רז"ל כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, כי זה מחדיר בלב האיש היהודי יראתו ואהבתו יתברך, בראותו עד כמה נשגבה ורמה השגחת ה' יתעלה המרחפת תמיד על עמו וצאן מרעיתו ואהבתו אותם לאין תכלית, עד שאין בחרט אנוש להביעה ולתארה אפילו כטפה מן הים, ועי"ז תבער בלבו שלהבת יה ורשפי קדש, לעובדו ולדבקה בו כל הימים.
הרעיונות הנ"ל והדומה להם, יצייר לו האדם בדמיונו בציור מחשבתי עמוק, בליל התקדש חג החירות בבואו לערוך הסדר הקדוש עם בני ביתו. כי האדם מסוגל להגשים מחשבתו עד כדי כך שיראה בראיה פנימית בהירה מעשים רחוקים ודברים נפלאים, כאלו אך עכשיו קרו לעיניו. ואז בלי ספק יתעורר מתרדמה הנסוכה עליו, להודות ולהלל לשבח ולפאר לריבון כל העולמים יתב"ש, ולקיים מצוות החג מתוך שמחה עילאית וחדות נפש פנימית. ואולי לרעיון זה, התכוונו רבותינו הקדושים באומרם בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (פסחים קט"ז ע"ב) והבן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
