ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- עשרת המכות
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
והנה טבעי הדבר שעבד הנתון לבוז ולמשיסה וכבול בכבלי ברזל בעבודה קשה ומפרכת השוללים ממנו חירותו הגופנית והרוחנית וכמ"ש כעבד ישאף צל (איוב ז' ב'), אי אפשר בשום פנים לדרוש ממנו להתעמק במושכלות ובדברים רוחניים, הדורשים התרכזות השכל ושלוה נפשית מוחלטת, כי לבו בל עמו.
היוצר נפש האדם בקרבו יתב"ש, בראותו מצב עמו הירוד ללא נשוא, והמתדרדר תהומה ללא מעצור בזה שהם נתונים במלקחיים תחת יד מענה ונוגש, השואף לדכאם ולהשפילם עד עפר, זכר את בריתו, ושדד מערכות תבל, והוציאם ממצרים באותות ובמופתים וביד חזקה, ע"י נאמן ביתו משה רבנו ע"ה, והתוצאה החיובית מזה היא:
א. לטעת בלבם אמונה חזקה ואיתנה בהשגחתו יתברך הכללית והפרטית, בראותם שהמכות לא פגעו בהם לרעה.
ב. להכשירם לקבלת התורה, שמבלעדי יציאתם ממצרים מתחת עול זרים אין הדבר אפשרי.
ג. להוכיח לכל העולם המתהללים באלילים כי הבל המה ואין בם מועיל, וכי רק הוא יתברך רבון כל המעשים אדון הכל העושה בעולמיו כחפצו, ואין מי שיאמר לו מה תפעל, וכל אשר בשמים ובארץ, אינם אלא כחומר ביד היוצר בידו יתברך ולכל אשר יחפוץ יטם, וכולם כאין נגדו. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם (תהלים ק"ז ח'), שהכוונה ברצותנו לספר מעשי יה וחסדיו, בל נחשוב שהפעולה הזו היא פלא לגביו יתברך, כי זאת מחשבת פגול היא, הפלא הוא רק לגבי בני אדם, לפי בחינותיו ולפי מושגיו וגדריו האנושיים נחשבים נפלאות ולא לגביו יתברך (ראה מהרש"א בח"א ברכות נ"ד ע"ב ד"ה ארבעה צריכים להודות).
והיות שיציאת מצרים היא אבן פנה ויסוד מוסד לאמונתנו הטהורה והצרופה בהשגחתו יתב' ומלכותו בכל משלה, לכן צוונו יתברך לזכור תמיד יציאת מצרים ביום ובלילה, בשבתות ובחגים. ועל יסוד זה אמרו רז"ל כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, כי זה מחדיר בלב האיש היהודי יראתו ואהבתו יתברך, בראותו עד כמה נשגבה ורמה השגחת ה' יתעלה המרחפת תמיד על עמו וצאן מרעיתו ואהבתו אותם לאין תכלית, עד שאין בחרט אנוש להביעה ולתארה אפילו כטפה מן הים, ועי"ז תבער בלבו שלהבת יה ורשפי קדש, לעובדו ולדבקה בו כל הימים.
הרעיונות הנ"ל והדומה להם, יצייר לו האדם בדמיונו בציור מחשבתי עמוק, בליל התקדש חג החירות בבואו לערוך הסדר הקדוש עם בני ביתו. כי האדם מסוגל להגשים מחשבתו עד כדי כך שיראה בראיה פנימית בהירה מעשים רחוקים ודברים נפלאים, כאלו אך עכשיו קרו לעיניו. ואז בלי ספק יתעורר מתרדמה הנסוכה עליו, להודות ולהלל לשבח ולפאר לריבון כל העולמים יתב"ש, ולקיים מצוות החג מתוך שמחה עילאית וחדות נפש פנימית. ואולי לרעיון זה, התכוונו רבותינו הקדושים באומרם בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (פסחים קט"ז ע"ב) והבן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.












