ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
להשגת מטרה קדושה ונעלה זו, יש להשתמש בשני דברים. א. הסברת פנים. ב. סבלנות ואורך רוח. כי בדרך כלל, אדם שהתרגל באיזה מדה מן המדות קשה לו לפרוש ממנה בפעם אחת, וכפתגם הידוע הרגל נעשה טבע (ראה בספר שבילי אמונה, נתיב ד', שביל ה', ומ"ש בס"ד, במערכת ט', טבע). ולכן יש צורך בהסברת פנים טובה, להראות לו שאתה לא שונא אותו, ושכל כוונתך ודאגתך רק לטובתו. וכן להתנהג אתו בסבלנות ואורך רוח, שלא יבעוט וילך, וכ"ש שלא להתרגז ולכעוס עליו, כי בזה אתה עלול להרחיקו ולא תשיג התכלית הנכספת והמקווה, והיא להביאו לתיקון המדות.
והנה ידוע טבע העולם, שהאדם לא רואה את המומים והפגמים שיש בו, ורק של חבירו הוא כן רואה , וכאמרם ז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). והגם שלפי האמת, אין אדם בעולם שאין בו חסרונות ויתרונות, כי אין שלם רק ה' יתב"ש לבדו, עכ"ז עוד לא נשמע בעולם במשך כל הדורות שעברו, מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד עצם היום הזה, שמי שהוא שנא או מאס את עצמו. ואדרבה, תמיד הוא עושה כל המאמצים והתחבולות למען ירגיש את עצמו בריא חזק ואיתן, ושומר את עצמו בכל יכלתו מכל מיני פגעים רעים לבל יאונה לו כל רע. א"כ גם אם לפי דעתו רואה בחבירו פגמים ומגרעות, עליו לקרב אותו ולא לשנוא או למאוס אותו, כמו שהוא לא שונא ולא מואס את עצמו, למרות החסרונות והפגמים שיש בו. והוא מובנו העמוק של הצו האלהי העליון, באומרו יתב"ש, "ואהבת לרעך כמוך" אני ה' (ויקרא, י"ט י"ח), כלומר, עליך לאהוב רעך, על כל המגרעות שבו, כמוך, שג"כ יש לך מגרעות, ואתה אוהב את עצמך. ויש לשים לב לסיום הנפלא של הפסוק, אני ה', כלומר, ממני תלמד איך להתנהג, כמו שאני מאריך אפי עם הרשעים, וכשישובו בתשובה איני מואס אותם ואיני מרחיקם, כך גם אתה עליך להתנהג עם רעך, להשפיע עליו ולשכנעו, להניאו מדרך רעה, ולהביאו לדרך טובה ונכונה לעבודתו יתב"ש.
ומכלל אהבת ישראל, שלא לדבר סרה על עם ישראל ח"ו, אפילו בשעה שהוא מטיף להם דברי מוסר להשיבם בתשובה, וכמ"ש רז"ל במדרש, אין הקב"ה רוצה במי שאומר דלטוריא על ישראל (שהש"ר פ"א ו', וראה גם יבמות מ"ט ע"ב, פסחים פ"ז ע"א, רש"י הקדוש ישעיה ו' ו' ד"ה רצפה, ע"ש). וכמ"ש משם הבעש"ט הקדוש עה"פ מוסר ה' בני אל תמאס, גם כשאתה מטיף מוסר ה', בני אל תמאס, אל תדבר סרה על בני, ע"כ. כי טבעי הדבר שגם מי שיש לו בן שאינו שומע בקולו ולא הולך בדרך ישרה כרצון אביו, בכל זאת אין האב רוצה שיספרו לו על מעשיו הרעים של בנו, ואם מי שהוא התחצף והעיז לספר לו, בלי ספק שיגרום לו צער ועגמת נפש. וברור הדבר שלפי מושגינו הגשמיים והחמריים, ושכלנו האנושי המוגבל, אין לנו כל מושג ודמיון, אפילו כטיפה מן הים, מאהבתו יתב"ש את בניו בחיריו, עם סגולתו, עם מרעיתו וצאן ידו, את עמו ישראל, ורצונו יתב"ש רק לשמוע דברי שבח ותהלה על בניו, וכאב את בן ירצה.
הערה. הנה ידועים דברי רז"ל המזהירים שלא להתחבר לרשעים, כמ"ש ואל תתחבר לרשע (אבות פ"א מ"ז). וכ"ש שאסור להתוכח אתם בעניני אמונה ודת, וכמ"ש על המשנה ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס עכו"מ, אבל אפיקורוס ישראל כ"ש דפקר טפי (סנהדרין ל"ח ע"ב, ועיין באבות דר"ן פ"ב משנה ז). ויותר מבואר הדבר שם באבות דר"ן פ"ט מ"ד, שמפרש, אל תתחבר לרשע, ואפילו לתורה, ולפי גרסת רבינו הגר"א זלה"ה, לקרבו לתורה, ע"ש. אולם האמת היא שכוונת רז"ל באומרם ואל תתחבר לרשע, היינו להתיידד אתו ולאהוב אותו. והטעם, שמא יושפע ממנו וילמד ממעשיו, וכמ"ש הרמב"ם שם בפירוש המשנה באבות, ועיין הרב תפארת ישראל שם, אות ל"א, ע"ש. וכן האפיקורוס שאסור להתוכח אתו, היינו אפיקורוס שלמד תורה וכפר, שזה לא תוכל להשיבו תשובה נכונה שתתקבל על לבו, כי הוא כבר למד וידע אותה תשובה, וכמ"ש רש"י שם בד"ה כל שכן דפקר טפי, ע"ש, והכוונה בזה, שהוא אפיקורוס מתוך הכרה, ולזה אין תקנה עולמית.
אבל בתקופתנו זאת, חושבני שאין אפיקורוס מתוך הכרה כלל, והסיבה היא, כי לא למדו תורה, ולא טעמו טעמה המתוקה מדבש ונופת צופים, וא"כ אינם אלא בבחינת תינוק שנשבה בין הגויים (ראה שבת ס"ח ע"ב, שבועות ה' ע"א). ולכן מי שחננו ה' חכמה ובינה ולשון לימודים, ומכיר את עצמו שהוא חזק ואיתן באמונתו וביראתו, ואין לו כל חשש שמא יושפע מהם, מצוה לקרבם ולהנחותם בדרך ישרה בדרכי נועם, ולגלות להם המאור הגדול הטמון בתורתנו הקדושה, ובלי ספק לא יאונה לצדיק כל און. והיסוד הראשוני להצלחה, שלא יתוכח אתם בעניני אמונה כלל ועיקר, ושיהיו כל מעשיו לשם ה' הנכבד והנורא יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים, ואכמ"ל.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 050-5244664.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?












