ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז תשס"ח
שאלה
בי"ז בתמוז במנחה היה מניין מצומצם בבית הכנסת, נכחו עשרה אנשים בדיוק, בינהם שישה צמים. אחד האנשים שלא צמו היה כהן, ובתור עשירי למניין לא יכול היה לצאת מבית הכנסת. את מי היינו צריכים להעלות לתורה ראשון?
שנזכה ונראה כולנו בשמחת ירושלים הבנויה במהרה.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
157 - קדיש לאחר "אנעים זמירות"
158 - העלאת כהן שאינו צם לתורה
159 - רישום קידושין שנערכו בידי רב מסיג גבול
טען עוד
תשובה
יעלה ישראל הצם, כראשון 1 , וטוב 2 שיאמר הגבאי "אף-על-פי שיש כאן כהן" 3 .
^ 1. יש פוסקים שסוברים שמדינא גם מי שאינו צם יכול לעלות לתורה בתענית ציבור (ב"ח או"ח סי' תקסו, "מגן אברהם" שם ס"ק ח), אבל כיוון שיש פוסקים החולקים (ט"ז שם ס"ק ז, "כף החיים" שם ס"ק מג), ומדובר בספק ברכה לבטלה – אין להעלות את מי שלא צם.
^ 2. ב"יביע אומר" (ו או"ח סי' כג אות ג) הביא בשם מהר"ש קלוגר (לגבי מקרה אחר): "ואומר הש"ץ: אע"פ שיש כאן כהן, ישראל במקום כהן יעמוד".
^ 3. גם אם לא יאמר הגבאי, יש מקום לומר שאין בעיה של "פגם" (שיאמרו על הכהן שהוא פסול). לכן אע"פ שבשו"ע (סי' תקסו סע' ו) פסק: "ואם הכהן אינו מתענה, יצא הכהן מבית הכנסת", בנדון דידן כיוון שידוע בוודאות שבאותו מניין יש אנשים שאינם צמים, וכמו שמובא ב"בית יוסף" (או"ח סי' קלה) וב"משנה ברורה" (סי' תקסו ס"ק כא) לגבי תעניות בה"ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
