ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
אמרה האחת לעצמה – הכל אבוד. אספה רגליה, טבעה ומתה.
אך השנייה הייתה עקשנית, והמשיכה לשחות סחור סחור בניסיון נואש למצוא פרצה. תנועותיה הבלתי פוסקות סייעו לחלב לעבור תהליך התגבנות מהיר, וכך בשלב מסוים, הפך החלב לגוש והצפרדע דילגה עליו וניתרה החוצה.
משל זה מבטא את הכלל הידוע ש"אין יאוש בעולם כלל", וסוף הכל לבוא לתיקונו. העולם המדעי הולך ומכיר יותר ויותר בחוק שימור החומר, ובכך שאין בעולם דבר ההולך לאיבוד.
במחשבת האמונה הישראלית, וביחוד בסתרי תורה, מוצא עניין זה את ביטויו הגדול בתורת הגלגולים. האמירה הרוחנית היסודית היא, שגם יהודי שחטא ופשע ולכאורה נשמתו הולכת לאבדון, סופה לחזור ולהיתקן במהלך ארוך החורז דורות רבים.
כשם שהדברים נכונים בנשמתם של רשעים, כך ויותר מכך, הם אמיתיים בנשמת צדיקים, שאפילו כל פגם קל כחוט השערה, אשר הקב"ה מדקדק בו עם צדיקים, סופו להיתקן ולבוא לשלימותו.
מי לנו גדול מאהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, אשר נושא את כל ישראל על לוח ליבו בבואו לעבוד את עבודת המקדש ולקרבן לה' יתברך.
אך דווקא מידה גדולה זו של אהרון, מידת הקירוב, האהבה והשלום, היא אשר גרמה לפגם חטא העגל. כבר עמדו המפרשים על כוונותיו הטהורות של אהרון, בנסותו לדחות את ישראל - בבקשו מהם לפרוק את נזמי הזהב, והכרזתו חג לה' מחר. אהרון הלך בדרך ה'הכלה' ולא בדרך המלחמה. לטובתם של ישראל התכוון אהרון, כדי למונעם מעוון הריגת כהן ונביא, ומתוך שקיווה שבינתיים משה יגיע ואכן החג יהיה לה'.
אולם, בסופו של דבר, תקלה יצאה מתחת ידיו. ועל תקלה זו נאמר – "ובאהרון התאנף ה'", "זה כילוי בנים" (רש"י), והועילה תפילתו של משה מחצה, ומתו רק מחצית מבניו של אהרון – נדב ואביהוא, ומחציתם ניצלו – אלעזר ואיתמר.
פגם זה של אהרון מתאים למי שמידתו המרכזית היא אהבת השלום. אך מידה זו כשעולה היא על גדותיה נפגמת. אוהב השלום מקרב את האנשים והמציאות, אך עלול הוא ליפול בקירוב יתר. עניין זה מתבטא במות הבנים. בניו של אדם הם המשכיותו. אם כך, מידתו המרכזית טובה היא, ולכן יש לו המשך, אולם הפגם צריך להיתקן, לכן גם חלק מהמשכיותו מסתלק, זהו מות נדב ואביהוא.
נדב ואביהוא מתים בדיוק ברגע של התיקון לחטא העגל - הקמת המשכן והשראת השכינה. באותו רגע ידעו אהרון וישראל שנמחל להם אותו עוון (רש"י שם). באותו רגע, נפלו נדב ואביהוא בקרבה יתירה ומתו. כלומר, הכפרה בנויה גם על הקמת המשכן וגם על מות נדב ואביהוא, כך מתכווננת מידתו של אהרון הטובה למקומה המדויק.
אולם, תורת הנסתר, ממשיכה ורוקמת לנו כאן תהליכים. גם החלק של נדב ואביהוא לא נפל והלך לאבדון. בפרשתינו, זוכה פנחס להפוך לכהן. כהונה זו לא באה יש מאין, בשעה שמסר פנחס את נפשו, ונכנס לאוהל להרוג את זמרי וכזבי, פרחה נשמתו הקודמת, שהרי אותה הוא הואיל למסור על קידוש ה'. באותה שעה, העניק לו הקב"ה נשמה חדשה, נשמות הכוהנים נדב ואביהוא, ולפיכך הפך לכהן.
פנחס הוא קנאי. פנחס מביא למשפחת הכהונה את היכולת לקרב במקום הנכון ולהרחיק במקום הנכון. פנחס מדייק את מידתו של אהרון, ולכן זוכה הוא לברית כהונת עולם, היא 'בריתי שלום', מידת השלום מקבלת את תיקונה המלא, בשיבת נדב ואביהוא, ובשיקלול נכון של קנאות ושלום.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
חידוש כוחות העולם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
חג החירות
איך להתכונן לחגים?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
