ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יחיאל יהודה בן שרגא פייבל הירש הכהן ז"ל
ט. כָּל חֵטְא נוֹבֵעַ מִפְּגָם בִּיכֹלֶת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם. נֶחְלְשָׁה הַנֶּפֶשׁ, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגֶד נְטִיַּת הָרַע שֶׁבָּהּ. חֶסְרוֹן–יְכֹלֶת זֶה, בְּצֵאתוֹ אֶל הַפֹּעַל, מַחֲלִישׁ הוּא אֶת כֹּחַ הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וַחֲלִישׁוּת הָרָצוֹן מְחוֹלֶלֶת חֲלִישׁוּת הַיְּדִיעָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב מִטַּשְׁטֶשֶׁת.
הבחנה בטוב מעומק הרע
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה•*, כְּשֶׁמַּגְבִּירִים אֶת הַכָּרַת הַטּוֹב, הַבָּאָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ גַּם עִם הַכָּרַת הָרַע. "הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב"•, כְּשֶׁעֹמֶק הָרַע נַעֲשֶׂה יָדוּעַ בְּרָעָתוֹ, מַבְהִיק יוֹתֵר עֹמֶק הַטּוֹב בְּטוּבוֹ. בחירה חופשית
וְכָל מַה שֶּׁיְּדִיעַת הַטּוֹב מִתְבָּרֶרֶת, וְהַפְּגָם, שֶׁגָּרַם הַחֵטְא לְהַחְשִׁיךְ אֶת הַיְדִיעָה, הוֹלֵךְ לוֹ עַל יְדֵי הֲשָׁבַת הָרָצוֹן וּנְטִיַּת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַטּוֹב - מִתְעוֹרֶרֶת עַל יְדֵי הַהַכָּרָה גַּם כֵּן הַנְּטִיָּה לְבַסֵּס אֶת רְצוֹן הַטּוֹב וּלְהַצִּיל גַּם אוֹתוֹ מִפְּגָמוֹ שֶׁל הַחֵטְא, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר נֶחְלְשָׁה מְקַבֶּלֶת אֶת טוּבָהּ בָּזֶה לְהַעֲמִיד אֶת נְפִילָתָהּ וּלְתַקֵּן אֶת יְכָלְתָּהּ שֶׁתִּהְיֶה בִּמְלוֹאָהּ בְּתוֹר יְכֹלֶת לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה• נַעֲשֵׂית הַבְּחִירָה חָפְשִׁית בֶּאֱמֶת, וְשִׁקּוּל הַטּוֹב נִשְׁקָל הוּא בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּמִמֵּילָא כֹּחַ–הַמּוֹשֵׁךְ הָרוּחָנִי, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל נֶפֶשׁ לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הַטּוֹב, פּוֹעֵל הוּא לְהַגְבִּיר אֶת הַכְרָעַת הַטּוֹב וּלְהַעֲמִיד אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים שֶׁל הַיָּחִיד וְהַצִּבּוּר כֻּלָּם עַל הַמֶּרְכָּז שֶׁל הַטּוֹב הַגָּמוּר, שֶׁמִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה• הִיא - אוֹר ד'.
חולשת התשובה
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
24 - פרק ט' ה'- ח'
25 - פרק ט' ט'- י'
26 - לימוד שבועי כ"ט תמוז - ו אב
טען עוד
כפיפות עוז החיים
כְּשֶׁמְּקַמְּצִים אֶת הָרָצוֹן, כְּשֶׁכּוֹפְפִים אֶת עֹז–הַחַיִּים עַל יְדֵי הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית•, וְהַנְּטִיָּה לָשׁוּב מִכָּל חֵטְא, מִתְקַמֵּץ גַּם כֵּן הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וְעֹז הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים מִתְחַלֵּשׁ גַּם הוּא. נִמְצָא, הָאָדָם סוֹבֵל מִטָּהֳרָתוֹ הַמּוּסָרִית חֻלְשָׁה כָּזֹאת, שֶׁסּוֹבֵל חוֹלֶה שֶׁהִתְרַפֵּא עַל יְדֵי הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית• חֲזָקָה, שֶׁאָמְנָם גֵּרְשָׁה אֶת הָאֶרֶס שֶׁבְּמַחֲלָתוֹ, אֲבָל הֶחֱלִישָׁה אֶת הַכֹּחַ הַחַי וְהַבָּרִיא שֶׁבּוֹ. שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ•*, שֶׁל חֶדְוַת הַנֶּפֶשׁ, לְקוֹמֵם אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב וְעֹז הַחַיִּים הַטָּהוֹר. אָז תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
___________________________
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה - (בסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה). בתשובה הסדר הוא: הכרת הטוב, הגברת הרצון וחיזוק היכולת, הפוך מתהליך הקלקול. הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב - באמצעות הכרת הרע - הטוב מובלט. וְעַל יְדֵי זֶה – על ידי חיזוק היכולת. מִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה - תכליתו. בַּיָּמִים הַמְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה - ימי אלול ועשרת ימי תשובה. סוֹפֶגֶת - גונזת, כוללת [הערת הרב צבי יהודה קוק]. הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית - מן החטאים והקלקולים. הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית - מכת חשמל. יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ - הכוונה לימי חג סוכות.
ביאורים
[פסקה ט] כאשר האדם חוטא - הוא יוצר 'כדור שלג' מתגלגל. הנפש לא הייתה חזקה דייה והאדם חטא. הוא עשה מעשה נגד רצון ה' ונגד הטבע שלו. המעשה הזה פגע במוטיבציה וברצון שלו להיות טוב ולעשות טוב. 'אני ממילא חוטא, אז למה אני עוד מתפלל ומקיים מצוות...'. האדם ממשיך להתדרדר ולחטוא. אך הוא לא נעצר כאן. האדם אינו יכול לחיות בתחושה שהוא חוטא, לכן הוא מפתח אידיאולוגיה בנוגע לעבירות שהוא עושה - שהן דבר טוב וראוי. סולם המושגים שלו מתעוות. עבירות מקבלות אצלו 'הכשר' ואילו מצוות נהפכות לדבר חשׁוּך ולא מוסרי. הכפור של השלג הקפיא אותו לגמרי משלהבת אהבת ה'. איך עוצרים את הכדור המתגלגל?
אם הנפש החלשה השפיעה על הרצון והרצון השפיע על החשיבה וצלילות הדעת, אנו צריכים ללכת בכיוון ההפוך. אנו צריכים לרומם את הדעת, ללמוד ולברר עד כמה הרע הוא נוראי, והעברות הם אסון לאומי ואישי. ומאידך, באיזו מידה המצוות הן מתוקות ומחיות. לראות בעיניים את ההבדל העצום בין הקלקול האיום של העבירות לעומת האור והנועם של המצוות. ככל שהאדם מחדיר זאת לשכלו - החשק שלו לעשות עבירות קטֵן והרצון העז שלו לעבוד את ה' גדֵל. הנפש של אותו חוטא, שאינה חזקה ועמידה, מקבלת חיזוק מכיוון הרצון האדיר לעשות את דבר ה'. עכשיו מצד אחד החטא מפתה, ומצד אחר הרצון להיות טוב מדרבן ומעודד, כך הנפש נמצאת במצב מאוזן. במצב זה, הצימאון הטבעי בנפש לרוחניות ולקדושה - ינצח.
[פסקה י] תשובה שלמה היא לא רק כשהמעשים מתוקנים, אלא גם כשהרצון אדיר וחזק. אם האדם שב בתשובה אך נשאר סגור ולא מוציא את כוחותיו לפועל - תשובתו חסרה. התשובה של הימים הנוראים היא תשובה שגורמת לנו להיות מכונסים בעצמנו ומהורהרים על מעשינו הרעים. היא מרפאת אותנו מהקלקולים, אך הרצון לעשות ולצמוח נשאר מכונס ולא בא לידי ביטוי. שיא התשובה מתרחשת ביום הכיפורים שבו אין לנו שום מפגש עם החיים. אנו ספונים בבתי הכנסת ומתנזרים מאוכל וממלאכה. זו תשובה מרוממת אך חסרה.
לא במקרה חג סוכות נחגג סמוך ליום הכיפורים. הוא משלים את תהליך התשובה. בסוכות אנו יוצאים לטבע, עם הסוכה וארבעת המינים הרעננים. כל כוחות החיים באים לידי ביטוי, והשמחה, שמחת התשובה, שרויה עלינו. זוהי תשובה שלמה!
הרחבות
* הקשר בין הידיעה לרצון
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה. משפט זה מבוסס על דברי הגמרא [מגילה יז:] האומרת שתיקנו בתפילת שמונה עשרה את בקשת התשובה ("השיבנו אבינו") לאחר בקשת הבינה ("אתה חונן") על פי הסדר בפסוק "ולבבו יבין ושב ורפא לו" [ישעיהו ו, י].
לפי דברי הרב קוק בפסקה שלפנינו, הבינה קודמת לתשובה כיוון שעל ידי ההבנה מה נחשב לטוב ומה נחשב לרע, מתעורר הרצון של האדם להיטיב את מעשיו. וכך כותב הרב קוק בספרו שמונה קבצים: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון... כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת, כן הרצון מתגבר" [א קכו].
* ימי התשובה וחג הסוכות
שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ. ימים אלו הם ימי חג הסוכות שנאמר עליהם "זמן שמחתנו" ונצטווינו מהתורה לשמוח בהם "ושמחת בחגך" [דברים טז יד].
רעיון נוסף לקשר שבין חג הסוכות לימי התשובה שלפניו כתוב ב פלא יועץ "ונתן לנו (הקב"ה) ראש השנה ויום הכיפורים לכפר בהם עוונותינו, ובאהבתו וחמלתו כאב את בן, רצה לשמחנו מיגוננו ומצערנו שנצטערנו בימי התשובה ונתן לנו תכף את חג הסוכות וציוונו לשמוח בו" [ערך סוכה].
שאלות לדיון
א. מה הקשר שבין ידיעות האדם לבין רצונותיו?
ב. בפרק זה עסק הרב קוק ברצון. מה התחדש לך בהבנת מהותו של הרצון?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
