ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ג. גַּם מִתּוֹךְ הַחֹל יִגָּלֶה הַקֹּדֶשׁ•, וְגַם מִתּוֹךְ הַחֹפֶשׁ הַפָּרוּץ יָבֹא הָעֹל הָאָהוּב•. עֲבוֹתוֹת זָהָב• יִשְׂתָּרְגוּ וְיַעֲלוּ גַּם מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה הַחָפְשָׁנִית. וּתְשׁוּבָה מַזְהִירָה תֵּצֵא גַּם מִתּוֹךְ הַסִּפְרוּת הַחִיצוֹנִית*. זֹאת תִּהְיֶה הַפְּלִיאָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה. יִגָּמֵל זֶה הַצִּיץ, יִפְרַח הַפֶּרַח, יְבֻשַּׁל הַפְּרִי, וְיֵדַע הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְדַבֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל תְּנוּעוֹת רוּחָהּ, וְסוֹף הַכֹּל הוּא לִתְשׁוּבָה הַמְבִיאָה רְפוּאָה וּגְאֻלָּה לָעוֹלָם.
התשובה אל הברית
ד. עֲקִירַת הַטֶּבַע שֶׁל קְדֻשַּׁת הַיַּהֲדוּת הִיא הִיא הַגּוֹרֶמֶת לְכָל בִּלְבּוּלֵי הַדֵּעוֹת•. בָּאִים לְהִתְחַכֵּם וְלִמְצֹא בִּסְבָרוֹת וְהֶגְיוֹנוֹת דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִמְצֹא בְּעֶצֶם הַהֲוָיָה הַנַּפְשִׁית וּבַטֶּבַע הָרוּחָנִי וְגַם הַגּוּפָנִי, שֶׁל הַכְּלָל כֻּלּוֹ וְשֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט. הֲפָרַת בְּרִית הִיא זוֹ, הַזְנָחַת הַטֶּבַע הַיַּהֲדוּתִי בְּמַעֲשֶׂה, בְּרַעְיוֹן, בְּרֶגֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה, בְּרָצוֹן וּבִמְצִיאוּת. אֵין תְּרוּפָה לְמֵפִיר בְּרִית כִּי אִם הַתְּשׁוּבָה אֶל הַבְּרִית, הָאֲחוּזָה בִּתְכוּנַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
135 - אורות התשובה פרק י"ז א'- ב'
136 - אורות התשובה פרק י"ז ג'- ו'
טען עוד
ה. רִגְשֵׁי הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הוֹד יִפְעָתָם•, בְּכָל דִּכְדּוּכֵי–נַפְשָׁם הַיּוֹתֵר עֲמֻקִּים, מֻכְרָחִים לְהִגָּלוֹת בַּסִּפְרוּת•, לְמַעַן יִלְמַד דּוֹר הַתְּחִיָּה• אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּעֹמֶק נֶפֶשׁ, בִּתְכוּנָה חַיָּה וְרַעֲנַנָּה, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְקוֹם יָקוּם לָנוּ מְשׁוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא יִהְיֶה מְשׁוֹרֵר הַחַיִּים, מְשׁוֹרֵר הַתְּחִיָּה, מְשׁוֹרְרָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַלְּאֻמִּית הַהוֹלֶכֶת לְהִגָּאֵל.
התהפכות יגון התשובה
ו. הִנְּנוּ מִתְעַכְּבִים בְּדֶרֶךְ הַהַשְׁלָמָה• וְהִנְּנוּ מְפַגְּרִים בָּהּ, מִפְּנֵי הַחֲרָדָה הַיְתֵרָה שֶׁהִנְנוּ מַרְגִּישִׁים בַּנֶּפֶשׁ בְּעֵת אֲשֶׁר רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה עוֹבֵר לְפָנֵינוּ. הִנְּנוּ נִשְׁאָרִים מְלֵאֵי חַלְחָלָה וּמְחֻסְּרֵי אֱיָל• מִשִּׁפְעַת דַּכְאוּתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. וּבִשְׁבִיל כָּךְ עַצְמוֹ דּוֹחִים אָנוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה, מְקוֹר כָּל הַהַצְלָחוֹת, מֵרִשְׁמֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהִנְנוּ נִשְׁאָרִים תּוֹעִים בְּמִדְבַּר הַחַיִּים. אֲבָל לֹא יוּכַל מַצָּב כָּזֶה לְהִתְקַיֵּם. אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְאַזֵּר בִּגְבוּרַת נְשָׁמָה, בְּכֹחָהּ שֶׁל שִׁירַת הַתְּשׁוּבָה. כָּל הַיָּגוֹן שֶׁלָּהּ מֻכְרָח לְהִתְהַפֵּךְ אֶצְלֵנוּ לְשִׁירָה רַעֲנַנָּה, הַמְחַיָּה וּמְעוֹדֶדֶת, הַמְנַחֶמֶת וּמְרַפְּאָה. וְאָז תִּהְיֶה לָנוּ הַתְּשׁוּבָה עִם כָּל הֶגְיוֹנוֹתֶיהָ חֲטִיבָה נְעִימָה וּמְתוּקָה, שֶׁנֶּהְגֶּה בָּהּ תָּמִיד וְעַל פִּיהָ נְסַדֵּר אֶת כָּל מִצְעֲדֵי חַיֵּינוּ, לְטוֹבָתֵנוּ הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְלִגְאֻלַּת הַפְּרָט וְלִגְאֻלַּת הַכְּלָל כֻּלּוֹ, לִתְחִיַּת הָאֻמָּה וּלְשִׁיבַת שְׁבוּתָהּ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
___________________________
גַּם מִתּוֹךְ וכו' – כנסת ישראל כולה קודש ועל כן בהופעת הגאולה כל תחומי החיים יעמדו על אמיתותם וקדושתם, גם גילויי הכפירה והחופש הם שלב בהליך של הופעת הקודש בחיי האומה. הָעֹל הָאָהוּב – קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות. עֲבוֹתוֹת זָהָב – חבלי הזהב. עֲקִירַת הַטֶּבַע שֶׁל קְדֻשַּׁת הַיַּהֲדוּת וכו' – קדושת היהדות, תוכן הקודש שבתורה ומצוותיה מותאמים לנפש של עם ישראל ולכן ההתעלמות מהחיבור של הנפש לקדושת היהדות ונתינת הגיונות חיצוניים לתורה ומצוותיה גורמת לבלבול והיא נחשבת הפרת ברית, התעלמות מהחקיקה האלוהית שבנפשותינו. יִפְעָתָם – הארתם. בַּסִּפְרוּת – ראה לעיל טו, יב. דּוֹר הַתְּחִיָּה – המבקש ומשתוקק לתשובה שיש בה עומק ורעננות. בְּדֶרֶךְ הַהַשְׁלָמָה – ההתקדמות והתיקון. אֱיָל – כוח.
ביאורים
בפסקאות הבאות מבאר הרב כמה יסודות חיוניים להבנת תהליך התחייה הלאומי: הראשון שבהם הוא ההבנה שגם מתוך מצבים כואבים של חיי חולין, פריצות והפקרות עתידה לצמוח ברכה לאחר אימוץ הגרעין החיובי שקיים בעומק כל התהליכים האלה. התשובה מסירה את הקליפות החיצוניות שמכסות על תופעות אלה ומאפשרת להיפגש עם הפרי המתוק שמסתתר מבעד לאותן קליפות. כך מתברר שגם בקשת החופש בעומקה היא בקשת אמת שיש לבודד בינה לבין בקשת חיי הפקרות. זוהי דוגמה אחת מני רבות ליחס בין הקליפה לפרי. בפסקה הבאה עוסק הרב בחשיבות השיבה אל טבע היהדות. הספקות והבלבולים נובעים בעיקר מכך שאין חיבור חזק ליהדות באופן טבעי. שיבה אל רגשות בריאים כמו אהבת התורה ואהבת האומה הם המקור הטוב ביותר להתמודדות עם מחלת הכפירה ותסמיניה. השירה והספרות שעליהם מדבר הרב בפסקה ה' הם ביטוי לעולמו הפנימי של האומן. כאשר יקומו אומנים בעלי כישרון ביטוי ויביעו בשירתם את העושר והיופי שקיים בתהליך התשובה על כל שלל גווני תחושותיו, אזי יתעורר בדור צימאון אמתי להקשיב לדבר ה'. הפסקה החותמת את הפרק משלימה את הפסקה הקודמת ומתארת את הגורמים המרחיקים את האדם ממחשבת התשובה הסיבה לכך היא תחושת המחנק שמעוררת התשובה בתפיסה השטחית שלה, שהיא מקטינה ומצמצמת את החיים. כדי למנוע את התחושה הזאת עלינו לחזק בתוכנו את ההבנה שהתשובה היא המקור הנאמן לכל הטוב שעתיד לבקוע מתוך כל הקשיים והייסורים. הטוב במישור האישי והפרטי, במישור הלאומי ואפילו במישור העולמי. התשובה מסייעת לטוב שבעולם ובאדם לצמוח מתוך כל המשברים והקשיים.
הרחבות
*תחיית הספרות ואורו של משיח.
וּתְשׁוּבָה מַזְהִירָה תֵּצֵא גַּם מִתּוֹךְ הַסִּפְרוּת הַחִיצוֹנִית. הרב קוק כותב שגם בתוך עולם החול של השירה והספרות יתגלה הקודש. ומהן תצא תשובה מיוחדת שלא הייתה מתגלה בלעדיהן.
במקום אחר בכתביו מתאר הרב קוק יחס זה שבין הספרות לבין יכולת ההעמקה בעולם: "כל מה שהשפה יותר מתעשרת אצל בני אדם, והספרות מאמצת את כוחה לגלות את כל הצפון, את כל הגיוני הנפש היותר כמוסים, וכל הציורים והחזיונות היותר מסובכים ועמומים, כן הולך החיוב ומתגדל על כל מי שכוח בידו להרים את המסכים מהדעות היותר נשגבות, שעל ידן צורת האדם מתעלה לעשות את חובתו" [שמונה קבצים א קעו]. אחרי השתכללות הספרות, בכח יוצריה להבין גם את הרעיונות המופשטים הנמצאים בתורה. לכן, על אנשי התורה לברר את רעיונות אלו ובכך הם יונגשו לאנשי הספרות. בדרך זו יתפשטו רעיונות קודש אלו ויגיעו לעם כולו.
"ולא עוד", ממשיך הרב קוק, "אלא שכל פיתוחו של כישרון הדיבור וההסברה הספרותית, סופו להביא לידי התעודה הנבואית של הפיכת שפה ברורה לכל העמים, לקרוא כולם שם ה'. אם כן הרינו רואים בפריחתה של הספרות גם כן הזרחת אורו של משיח בעולם. וההפרחה של פיתוח השפה מתגלה היא בכל העניינים בחול כבקודש...". הספרות מתארת את החיים עד תומם. מכוכבי שמים ועד רמשי הארץ, ממחשבות כמוסות ועד תהליכי נפש עמוקים. בעזרתה, גם המחשבות הרוחניות שלנו יתעמקו כיון שנתרגל להבין רעיונות מופשטים והבדלים דקים.
התפתחות הספרות היא חלק מתהליך שכלפי חוץ נראה שאינו קשור אל הקודש. אולם בהסתכלות עמוקה הוא מכשיר את הלבבות והנפשות לאורו של משיח (להרחבה בעניין הספרות העברית עיין באורות התחייה לו - לז).
שאלות לדיון
א. מדוע עקירה בטבע היא הפרת ברית?
ב. כיצד יש להנחיל לדור התחיה את התשובה?
להצלחת יעקב בן שמואל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
