ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. מעיקר הדין איסור אכילת בשר הוא רק בערב תשעה באב, אולם נהגו ישראל להחמיר בזה כבר מר"ח אב.
ב. בשבת חזון אין איסור לאכול בשר, ואפילו אם תשעה באב חל ביום ראשון ורוצה לאכול בשר בסעודה שלישית.
ג. נחלקו הפוסקים האם מותר לתת בשר לקטן פחות מגיל חינוך. הרבה מהאחרונים התירו, אולם יש אומרים שמאחר ובימינו מצויים תחליפים טובים יש להחמיר ולא לתת בשר לקטנים.
ד. בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר, אולם אין לכוון שייצא הסיום בתשעת הימים.
א. "משנכנס אב ממעטין בשמחה"
חודש מנחם אב היה מאז חטא המרגלים מוכן לצרות רבות ורעות לישראל1. חורבן בית מקדשנו הראשון והשני, נפילת ביתר ועוד צרות בדורות מאוחרים יותר כגון גירוש ספרד, פרוץ מלחמת העולם הראשונה שהמיטה חורבן רוחני על יהדות רוסיה ועוד צרות שונות2.
בעקבות זאת תקנו חז"ל שימי תחילת חודש אב, יהיו מעין ימי אבל - "משנכנס אב ממעטין בשמחה".
בימים אלו אנו נוהגים מנהגי אבלות. אין אוכלים בשר ואין שותים יין, לא לובשים בגד חדש, לא רוחצים, לא בונים בית חדש ולא נוטעים עצים, ממעטים במסחר ועוד איסורים שונים3.
להלן נבאר את המנהג שלא לאכול בשר בימים אלו.
ב. זמן איסור אכילת בשר
במשנה מובא שאסור לאכול בשר בערב תשעה באב.
אולם הטור כתב שיש גרסה בירושלמי, שממנה משמע שנהגו הנשים שלא לאכול בשר בכל תשעת הימים ולא רק בערב תשעה באב.
הרמב"ם מביא מנהג זה כמנהג כולל, בין לנשים ובין לגברים, אולם הוא מסייג אותו לשבוע בו חל תשעה באב. עוד מוסיף הרמב"ם, שיש מקומות בהם נהגו שלא שוחטים כלל מר"ח אב עד אחר תשעה באב4.
והרבה ראשונים סברו כרמב"ם - שהאיסור הוא לנשים ולגברים, אולם נחלקו מאימתי חל האיסור. יש אומרים שהאיסור מתחיל מי"ז בתמוז, יש אומרים מר"ח אב, ויש אומרים שהאיסור חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב5.
למעשה, נהגו האשכנזים לאסור אכילת בשר מר"ח, והספרדים נהגו לאסור רק מהיום שלאחר ראש חודש6.
ג. אכילת בשר בשבת חזון
למרות האמור לעיל, בשבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) מותר לאכול בשר מפני שאין נוהגים אבלות בשבת.
וכתב השו"ע, שאף אם חל תשעה באב ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, "ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו"7.
ד. נתינת בשר לקטן
נחלקו האחרונים האם מותר לתת בשר לקטן בתשעת הימים. ויש בזה חילוק בין קטן שהגיע לחינוך לקטן פחות מגיל חינוך.
הגיע לגיל חינוך- הרי הוא כגדול לעניין מנהגי האבילות, ולכן אין לתת לו בשר8.
לא הגיע לגיל חינוך- מחלוקת אחרונים. יש אומרים שאין לתת להם בשר מאחר וצריך שיהיה עוגמת נפש להורים. אולם יש אומרים שאין איסור לתת לקטנים בשר ובפרט אם הקטן צריך לזה מטעמי בריאות9.
ה. אכילת בשר בסיום מסכת
מעיקר הדין בכל סעודת מצווה אין איסור לאכול בשר ולשתות יין. לכן בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר10.
אולם כתבו האחרונים שהיתר זה נכון דווקא כשנזדמן לו בדרך לימודו סיום בתשעת הימים, אבל אין ללמוד מהר יותר או לאט יותר מהרגיל כדי לכוון שיצא סיום בתשעת הימים.
עוד כתב המשנה ברורה, שאם בדרך כלל כשמסיים מסכת אין דרכו לעשות סעודה, גם כשמסיים בתשעת הימים לא יעשה סעודה11.
וכשמקיים סעודת סיום, יש אומרים שלא רק המסיים מותר לאכול אלא אף אחרים שלא למדו ובאו רק להשתתף בסעודה מותרים לאכול בשר.
אולם, לדעת היעב"ץ מותר רק לתורמים ללומדי תורה ולגבאים, שף להם חלק בסיום, אבל לאסוף אנשים אחרים הוא איסור גמור12.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא















