ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יג. 2+ עד יד. במשנה)
א. זמני איסור חמץ – כמי ההלכה
הדעות:
|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
|
| מותר מדאורייתא | איסור דאורייתא | |||||
| ר"מ | אוכלים | אסור מדרבנן | |||||
| ר"י | אוכלים | לבהמה | |||||
| ר"ג | אוכלים | תרומה | |||||
רב נחמן – הלכה כר"י.
שאלה - למה לא כר"ג?
- 1.הרי המשנה בדף כא. היא סתם משנה כר"ג.
(תחילה הגמרא שואלת שהיא כר"מ, אולם הגמרא שם מעמידה כר"ג).
- 2.ר"ג הוא "מכריע" במשנתנו,
כי לגבי חולין שזה רק עד 4 – ר"י כמותו.
ולגבי תרומה שזה עד 5 – ר"מ כמותו.
דחיות –
- 1.כיון שהם לא התייחסו לתרומה, אינו נחשב מכריע.
- 2.יש תנאים כר"ג:
- a.ר"א בן יהודה איש ברתותא -
לגבי ערב פסח שחל בשבת,
שמבערים את החמץ בערב שבת.
לגבי חמץ תרומה טהורה -
ר"א בן יהודה – מבער, מלבד מזון שתי סעודות לשבת, שיאכל עד השעה הרביעית.
חכמים - משאיר לשבת עצמה כי אולי ימצא כהנים להאכילם, ואז נותן לכלבים או מבטל.
ונפסק כר"א לגבי הביעור, ולכאורה גם לגבי הזמן.
דחיית רב פפא – הפסיקה היתה רק לגבי הביעור ולא לגבי הזמן.
(יג. שליש תחתון)
- b.רבי –
לגבי אדם ששמר על חמץ, והחמץ התחיל להתקלקל מעכברים, והיה ערב פסח,[1]
והדין הוא שצריך למוכרו,
אולם אם ימכור עכשיו יקבל מחיר נמוך.
ורב אמר לו לחכות כמה שיותר, ואז בשעה החמישית למכור.
ומכרו לגויים (כפי שרב יוסף העיד ממסורת (חת"ס)),
מכאן שהשעה החמישית כבר אסורה ליהודים, אך עדיין מותר בהנאה ובמכירה לגויים.
הערות:
- עקרונית ניתן היה להבין שהורה לו למכור ליהודים,
(ובכ"ז לא מכר לעצמו משום החשד),
אך המסורת של רב יוסף היתה שאמר לו למכור לגוי. - על עצם המכירה,
במשנה ב"מ לח יש מחלוקת אם המפקיד מוכרם או לא,
אולם כאן מוכרם לכו"ע כי זה יותר מכדי חסרונם.
(יג: 3+)
חלק ב – שתי החלות של ר"י
א. על גג האיצטבא (הגג שמעל העמודים), ולא על גב האיצטבא (על העמוד שעליו יושבים).
ב. שתי חלות תודה פסולות –
A. האם היו פסולות
לגירסת משנתנו היו פסולות,
רש"י - כדי שלא יפסלו חלות כשרות על ידי זה שיצטרכו לשרוף אותם בשריפת החמץ.
לגירסת ר"א – היו כשרות,
תוס' – הורידו אותם כמה דקות לפני סוף השעה החמישית והספיקו לאוכלם.
B. איך נפסלו? ("אמאי פסולות")
- 1.נפסלו בלינה
הובאו בי"ג, והיו המון לחמים, ולא הספיקו לאכול את כולם ולכן היו שנפסלו בלינה בבוקר.
- 2.הלחם לא נפסל, אלא דם הקרבן נשפך.
ואז מצד אחד אי אפשר לאכול את החלות וגם אי אפשר לפדותם, ולכן שמו אותם כסימן.
(וגם לר"א בר"ש, כיון שהדם ניתן בכלי – כנ"ל).
ג. אבא שאול – היה סימן אחר עם שתי פרות.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

"בזאת התורה" - איזו תורה?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

אנחנו קודש למענך

למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















