(יד. במשנה – יד: 8 מלמטה)

א. הקדמה – דרגות הטומאה וגזירות דרבנן

דרגות הטומאה –

אב (טמא מת, שרץ וכד') -> ראשון (גם אדם וכלים) -> שני (מאכל ומשקה) -> שלישי (תרומה וקודשים) -> רביעי (קודשים).

הערות –

1. 1.מאכל לא מטמא מאכל מדאורייתא.
2. 2.משקים -
   מצד אחד – יש מחלוקת אם בכלל מטמאים.
   מצד שני 3 חומרות מדרבנן -
   a. נטמאים גם משני.
   b. כשנטמאים נהיים ראשון.
   c. מטמאים כלי להיות שני.
3. 3.חרב הרי הוא כחלל – כלי מתכת שנגע בטמא מת נהיה כמוהו (אבי אבות או אב).
4. 4.מי שלא מעביר את הטומאה לדומה לו נקרא "פסול" ולא טמא, למשל תרומה בשלישי.

ב. משנתנו – מותר להעלות את דרגת הטומאה בזמן השריפה

דוגמאות במשנה:

א. בשר שני עם בשר ראשון.

הערות:

1. 1.הכוונה לבשר שלישי עם ראשון, כך שהבשר עולה משלישי לשני.
2. 2.הרי מאכל לא מטמא מאכל?
3. a.יש דעות שבקודשים כן מטמא.
4. b.על הבשר הראשון היה גם משקה ראשון.

(דחייה – זה לא כתוב במשנה).

1. c.מדרבנן כן מטמא.

ב. ר"ע – מותר לשרוף תרומה טמאה (שלישית) בנר שהוא ראשון.

מה זה מוסיף? (הרי גם שם זה שלישי לשני)

1. 1.רב יהודה – כאן מדובר בשלישי לראשון,

כי מדובר שנגע בנר מתכת שנגע בטמא מת וממילא היה אב.

1. 2.גם אם מדובר בשלישי לשני,
   עדיין יש בזה חידוש כי זה מפסול לטמא.

דחייה – אמנם זה נכון, אך לא מספיק בשביל המשנה כי אז דיברה דווקא על טמא?

[רבא - מר"ע יוצא שמשקה (כמו שמן) מטמא מדאורייתא. שהרי:

a. השלישי הופך לראשון מדאורייתא,
שהרי אם רק מדרבנן היה מספיק שיגע בטמא שרץ ראשון, ומדרבנן יהיה ראשון.

b. אותו ראשון מטמא ולא רק פסול,
שהרי אם הוא רק פסול אין חידוש בכך שמעלה אותו משלישי פסול לראשון פסול].