ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש אומנים

בוררות בין בעל הבית לקבלן

קבלן שחזר בו

תביעת קבלן שחזר בו באמצע העבודה ובשל כך נאלץ בעל הבית לקחת קבלן אחר להשלמת העבודה וכן לשכור דירה עד להשלמת העבודה.
בית דין גוש עציוןבס"ד מנחם אב תשנ"ט
391
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
תגיות:קבלן שחזר בו, פיגור בעבודה, קנס פיגורים

התובע: א,בעל הבית

הנתבע: ב, קבלן

בפני הבורר:

הרב גדעון פרל

המקרה והתביעה
התובע הזמין עבודה מקבלן עבור סכום של 65,000 $ שעליו לסיימה עד ט"ו אלול תשנ"ז. מסיבות כלכליות לא הצליח הקבלן לעמוד בהתחייבותו והפסיק את העבודה, לאחר שגם איחר את הזמן מעבר לקבוע בחוזה בכחדשיים. כתוצאה מכך נאלץ בעה"ב התובע לשכור קבלן שני שיסיים לו את העבודה- ונאלץ לשלם לו על כך עוד כספים מעבר ל- 65,000 $ הנקובים בחוזה עם הנתבע. כמו כן נאלץ לשלם שכ"ד בנוסף בגלל האיחור בסך 4,400.- ש"ח עבור דירה חלופית בתקופת הבניה. סה"כ תביעת התובע מהנתבע הוא על סך 14000.- $ כולל שכ"ד בסך 4,400 ש"ח.

הנתבע
הנתבע מודה בעובדות הנ"ל, אך טוען שהמחיר המקורי 65,000$ היה מוטעה מצידו כיון שהיה "לחוץ" לקבל את העבודה ולמעשה היה צריך לנקוב בסכום גבוה יותר. כמו- כן העיכוב בעבודה נגרם בגלל בעיות הנדסיות שלא נצפו כולן מראש וזה גרם להארכת זמן ולתשלום שכר עבודה לפועלים מעבר למתוכנן, ויש לזקוף זאת לחובת בעה"ב. כתוצאה מהנ"ל מעריך את הפסדיו בסך כ- 10,000 $ שחלק מזה מוטל על התובע.

ברור הדין
א. נפסק בשו"ע של"ג ס"ז שקבלן שחזר בו ידו על התחתונה, אף אם קיבל תשלום על מה שעשה כבר. אם בעה"ב שכר קבלן אחר להשלים את העבודה, וצריך לשלם לו יותר ממה שנותר מהקבלן הראשון - הרי שהקבלן הראשון צריך לשלם את היתרה מהרווחים שלו. ולפי זה בעה"ב שילם מעבר להסכם עם הנתבע סך 14.000.- $ (כולל שכ"ד) צריך איפה הקבלן לכאורה (הנתבע) לכסות תשלום זה.
ב. אין לקבל את טענת הנתבע שיש טעות בהסכם בסכום הנקוב, כיון שהיה בידו לברר הכל מראש. והרי לתובע היתה הצעת מחיר לבניית הבית בפחות מכך - לכן טיעון זה נדחה. וכיון שנחתם כך בהסכם שבין הצדדים הוא המחייב.
ג. ביחס לטענה שהפיגור בעבודה נגרם בגלל בעיות הנדסיות ואדריכליות שאינן תלויות בקבלן הנתבע, והן שגרמו את הפיגור האמור וכתוצאה מכך להפסד של שכר הפועלים בכ- 10,000.- דולר הנ"ל - גם בעה"ב הנתבע, לא הכחיש שהיו בעיות כאלה. לכאורה נראה שיש להטיל אחריות זו על בעה"ב - התובע, שישא באחריות של התשלום העודף לפועלים בסך 10,000.- $ . אולם מאידך, הרי הקבלן, בראותו שהעבודה מתמשכת מעבר לזמן הנקוב בחוזה, היה צריך להודיע לבעל הבית שהעיכוב נגרם בגללו ועליו לשאת בעלויות שלו. ויתר על כן, היה עליו להפסיק את העבודה מיד, כיון שלא תבע את בעה"ב, מהיכן איפוא יכסה את ההוצאה הנוספת הזו? ונמצא שהקבלן בהמשיכו את העבודה על אף העיכובים, ללא דרישת תשלום נוסף מבעה"ב נחשב כמוחל על דרישה זו, בתקווה שבכל אופן יסיים את העבודה. לפחות ללא רווחים אך גם ללא הפסדים, כדי לשמור על המוניטין שלו. מ"מ מידי ספק לא יצאנו, וכיון שהכסף מוחזק בידי הנתבע, והממע"ה נ"ל לחלק את "ההפסד" הנ"ל בין הצדדים בשווה, דהיינו שהתובע ישא גם הוא באחריות של 50% בסעיף זה דהיינו ב- 5000.- $.
ד. ביחס לתביעה לתשלום שכ"ד הנובע מפיגור בעבודה בסך 4,400.- ש"ח, התובע מסתמך על הסעיף בהסכם הקובע שהקבלן ישלם כפליים מהנזק שייגרם לתובע כתוצאה מהפיגור. סעיף זה מקובל כקנס פיגורים המוטל על קבלן, שהתרשל במלאכתו, ועל כן מתחייב בקנס זה ע"מ שיעמוד בזמן הנקוב בחוזה. והנה בנדוננו, כאמור לעיל, הפיגור נגרם לא בגלל רשלנותו של הקבלן אלא גם בגלל הבעיות ההנדסיות. נמצא שהקבלן לא פשע בכוונה בפיגור זה, ועל דעת כן לא נקבע הקנס. ובאשר להפסדו של התובע ששילם שכר דירה מכיסו עקב הפיגור, זה נזק עקיף, בבחינת גרמא בניזקין שהוא פטור אף מדיני שמים כשלא עשה בכוונה.
ה. התובע שילם מעבר לחוזה 14000.- $ ע"מ לסיים את מה שלא השלים הנתבע. בהתאם להלכה, שהחוזר בו ידו על התחתונה, על הקבלן הנתבע "לספוג" הפסד זה. מאידך, הקבלן קיבל מבעה"ב על חשבון העבודה סך של 50000.- $. לפי הודאת הקבלן סכום זה כולל כ - 30% חומרי בנייה, המושקעים בבית ומצויים בידי בעה"ב; עוד כ - 30% שכר עבודה לפועלים, שאף הוא נחשב בידי בעה"ב; עוד כ- 20% הוצאות נלוות על הבית, כהובלות, נסיעות, חשמל מים וכד', שאף הם מצויים כבר בידי בעה"ב. כ-20% הנותרים הם הרווח הקבלני, שאמור להיות חלקו של הקבלן, דהיינו 10000.- $. אם נניח שהקבלן חייב לשלם את מלוא התביעה יצטרך הקבלן להוציא כסף מכיסו הפרטי ולשלם לבעה"ב 4000.-$ מעבר לרווחיו, שקיבל מבעה"ב. על זה כתבו הפוסקים שאין הקבלן, החוזר בו, משלם מכיסו את ההוצאה הזו, שהרי אינו חייב לממן מכיסו בית לבעה"ב. עיין בחו"מ ס' של"ג, בש"ך ס"ק כ"א.


בס"ד י' במנחם אב תשנ"ט

פסק הדין

א.הקבלן נחשב לחוזר בו שידו על התחתונה. לפיכך מתחייב לשלם לבעה"ב מה שקיבל ממנו כרווח קבלני, סך 10,000.- $, על חשבון סיום העבודה.

ב. הפסדו העיקרי של הקבלן נגרם על ידי הבעיות ההנדסיות והאדריכליות שהתעוררו במשך העבודה. האחריות להפסד זה מוטלת על שני הצדדים בשווה, כמוסבר לעיל. לפיכך התובע נושא באחריות הסעיף הזה בסך 5,000.- $. שהם 50% מההוצאה העודפת (שכר עובד).

ג. אין לראות בסכום הנקוב בהסכם כטעות.

ד. אין לחייב את הקבלן בתשלום שכר דירה של התובע, משתי בחינות: 1) מצד דיני נזיקין - הרי זה גרמא בנזיקין שלא בכוונה שפטור. 2) מצד סעיף הקנס שבהסכם - הרי שהקנס מוטל רק אם נעשתה רשלנות ופשיעה, וכפי שהוסבר לעיל הפיגור נבע מבעיות אובייקטיביות ולא בכוונה ממילא לא חל על מקרה זה סעיף הקנס.

ה. אם מנכים מגובה התביעה את השכ"ד, שמוערך על ידי בסך קרוב ל1,200.- $ נמצא שהיא עומדת על סך 12,800.- $. כאמור יש לזכות את הנתבע ב5,000.- $ לפי סעיף ב' הנ"ל. נמצא שיש לחייב את הנתבע בסך של 7,800.- $.

ו. על הצדדים להגיע להסדר תשלומים מוסכם ביניהם תוך שבוע מקבלת פס"ד זה, ולהודיע על כך לבורר, על מנת שיקבל תוקף של פס"ד. אם הצדדים לא מודיעים לבורר תוך השבוע הנ"ל על הגיעם לסיכום המחייב ביניהם, הרי שעל הנתבע לשלם את הסכום שחוייב בו בשישה תשלומים שווים החל מ א' באלול תשנ"ט.

ניתן ב..... ביום י' במנחם אב תשנ"ט (23 ביולי 99).

על החתום:
הרב גדעון פרל בורר


עוד בנושא אומנים
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il