ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מסכת פסחים דף כ"ד

דף הבית ראשי בית מדרש גמרא פסחים Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (15 ד') הורד mp3
שלח לחבר

ז' אב התשע"ג

מסכת פסחים דף כ"ד


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

(כג: 15- עד כד: 11-)

המשך איסורי הנאה – ר' אבהו וחזקיה

א. מקור נוסף לשיטת ר' אבהו

לעיל (כא:) ראינו שני מקורות, אך לפי ריב"ל ניתן לדחות את שניהם:

  1. 1.נבילה

"לגר תתננה... או מכור לנכרי".

דחייה - בא ללמד שזה בדווקא (שיטת ר"י).

  1. 2.טריפה

"לכלב תשליכון אותו"

דחייה – בא ללמד איסור הנאה רק בחולין שנשחטו בעזרה (כר"מ שזה דאורייתא).

  1. 3.(בנוסף, לא סובר ש"לֹא יֵאָכֵל" זה גם איסור הנאה).

 

לכן צריך מקור נוסף –

הגמרא מחפשת מקור מפסולי הקרבנות, מכך שיש שם איסור אכילה או שריפה מיותרים, ואם אינו עניין לגופו תנהו עניין לשאר איסורי אכילה שאסורים גם בהנאה.

הפסול

הפסוקים

למה זה מיותר

הערות

דחייה

חטאת שהובא דמה פנימה

ויקרא ו,כג – "וְכָל-חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף"

אחרי מות בני אהרן, ויקרא י,טז – "וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת, דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה--וְהִנֵּה שֹׂרָף... הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה...".

ולמה אינו בשריפה? "בקדש... באש תישרף".

 

"בקדש... באש תישרף" נצרך ללימוד אחר – ששורפים כל   אימורים או קדשי קדשים שנטמאו או נשפך דמן, בעזרה ולא בחוץ.

נותר

שמות כט,לד - "וְאִם יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן-הַלֶּחֶם עַד-הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ, לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא",

רש"י – אם נשרף, ודאי שלא ייאכל.

[לכאורה יכולנו לומר זאת גם במקור הקודם, אולם כנראה ששם היה משהו טוב יותר לומר].

ולמה לא צריכים שריפה? "וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר".

"לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא" נצרך לר"א - לאו בכל שפסולו בקודש (פיגול, נשפך דמו).

 

אביי - חטאת שהובא דמה פנימה

ויקרא ו,כג – "וְכָל-חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף"

כי כבר נלמד מדרשת ר"א בנותר - "לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא"

מקבל למסקנה את הריבועים עם צבע הרקע למעלה.

דחיית רב פפא – יתכן שבא ללמד על לאו,
כי על הלאו של ר' אלעזר לא לוקים כי זה לאו שבכללות.

רב פפא – בשר קרבן שנטמא

ויקרא ז,יט – "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא, לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. וְהַבָּשָׂר כָּל-טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר".

קל וחומר והיקש ממעשר שנטמא שאסור באכילה (ומהיקש ניתן ללמוד גם מלקות).

 

1. אולי בא להוסיף עוד לאו? (כמו שבאכילת שרצים יש כמה לאוים).
תשובה – כשאפשר לדרוש דורשים, ולא מוסיפים לאוים.

2. "והבשר" – בא לרבות גם אכילת עצים ולבונה שמקבלים טומאה ונפסלים – אפילו שאינם אוכל (בניגוד לחולין).

3. "והבשר" – לרבות שגם האימורים נפסלים על ידי טומאה ואסורים באכילה גם משום הטומאה.

[זה שאם האדם טמא ואוכל אימורים שיש כרת – זה מהפסוק הבא (ז,כ) – "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-תֹּאכַל בָּשָׂר, מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה, וְטֻמְאָתוֹ, עָלָיו--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ". מהפסוק שלנו לומדים כשהאימורים עצמם טמאים שיש לאו כמו בבשר טמא]

 

 

 



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il