ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כד: 9+ - כה: באמצע)
המשך איסורי הנאה
א. חייב רק אם באכילה/הנאה כדרכה
A. מה זה לא כדרכה –
אכילה – חלב חי,
הנאה – חלב של שור הנסקל על מכה.
B. חיזוקים –
- 1.גם רב אחא בר רב עויא בשם רי"ח.
- 2.ר' זירא – על מיץ ערלה של תותים לא לוקים, לכאורה כי אינו כדרכה.
דחיית אביי – שם זה כי זה זיעה בעלמא.
C. אביי – כלאי הכרם יוצא דופן ולוקים גם בשלא כדרכה.
כי לא כתוב שאסור לאכול אלא "פן תקדש המלאה".
קשה – איסי בן יהודה לומד איסור הנאה מכלאי הכרם לבשר וחלב, ולא פרכו שכלאי הכרם חמורים כי לוקים גם שלא כדרכם.
תשובה – כי גם בשר וחלב יוצאי דופן ולוקים גם באכילה שלא כדרכם.
[המקשן הבין שבבשר וחלב צריך כדרכה כי נלמד בגז"ש מטריפה,
אביי מבין שהתורה בכוונה לא כתבה במפורש את איסור האכילה בבשר וחלב כדי שנאסור גם שלא כדרכה].
ב. ממתי נאסרים כלאי הכרם (האם הייתה שעת הכושר)
בהו"א – לא הייתה שעת הכושר (מה שנאסר זה מה שגדל, ולפני שגדל לא היה)
רב אדא ב"א – הייתה שעת הכושר (גם הזרע נאסר (מההשרשה), ולפני ההשרשה היה מותר).
קשה – המעביר עציץ נקוב בכרם, נאסר רק אם גדל.
תשובה – יש שני מסלולים:
- 1.זרע – נאסר כבר בהשרשה.
- 2.גידול – נאסר רק אם גדל עוד.
ג. פיקוח נפש לא דוחה ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים
A. ר' יעקב-רי"ח – מבכל מתרפאים חוץ מבעצי אשירה.
במה מדובר – אם אין סכנה – למה מותר[1], ואם יש סכנה – למה באשירה אסור?
תשובה – מדובר בסכנה, אך פיקוח נפש לא דוחה ע"ז (ואפילו שימוש בעצי אשירה).
מקור – "ואהבת... בכל נפשך".
למה גם שימוש בעצי אשירה? ר"ן – אביזרייהו דע"ז. תוס' – מדרבנן – שמא יחשוב שיש לע"ז כוחות.
B. רבין-רי"ח - פיקוח נפש גם לא דוחה שפיכות דמים וגילוי עריות.
מקור –
שפיכות דמים – סברא (הדם שלך לא יותר אדום)
גילוי עריות – היקש משפיכות דמים (צעקה הנערה המאורסה... כי כאשר יקום איש ורצחו).
ד. סיפור לסיום –
רבינא ריפא את בתו בפירות ערלה.
- 1.זה נחשב פיקוח נפש.
- 2.זה היה בוסר ונחשב שלא כדרכה.
[1] לכאורה ניתן לבאר שאין סכנה, ובכ"ז מותר כי אינו כדרכה, אך כנראה שזה אמנם נכון לגבי חלב של שור הנסקל על מכה אך לא לגבי כל איסורי הנאה (כמו שנראה להלן ברבינא שזה היה שלא כדרכה רק כי זה היה בוסר).

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












