ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לט. במשנה – לט: במשנה)
חלק א – מרור - סוגי הירקות
א. דוגמאות ספיציות
- 1.במשנה –חזרת, תמכא, חרחבינא, עולשין (רב יהודה – גם עולשי שדה), מרור.
- 2.תני בר קפרא – ת"ק מוסיף חרחלין, ר"מ –עסווס, טורא(רי"ס – שניהם אותו מין), מר ירואר(רי"ס - זה שני מילים לדבר אחד).
- 3.תני דבי שמואל –מוסיף חרגינין, הרדופנין, ר' יהודה מרחיב את החזרת גם לחזרת יוליןוגלין, ר' אילעא משום ר"א –ערקבלים.
ב. הכלל של הדוגמאות
המכנה המשותף – (ירקות עליים), מר, יש לו שרף, פניו מכסיפים.
ר"י – (מר +) שרף,
רי"ח ב"ב – (מר +) פניו מכסיפים.
אחרים (וכן הלכה) – מר + שרף + פניו מכסיפים.
ג. רבינא - הכי מובחר חזרת (חסא)
- 1.מובא ראשון במשנתנו ובברייתא של שמואל.
- 2.ר' אושעיא.
- 3.רבא – חסה מלשון שלס ה' עלינו.
- 4.שמרמז למצרים שהיו בהתחלה רכים ובסוף קשים עם עמ"י.
(לט. שליש תחתון)
ד. מניין שזה בכלל ירק?
| אולי זה... | תשובת אביי: דומיא דמצה |
| מהחי - (למשל) המרה של הדג (מרריתא דכופיא) | גידולי קרקע |
| עץ (הירדוף) | מין זרעים (ירקות, עשבים וכו') |
| הרזיפו (זרע, סם המוות לבהמה) | שניקח בכסף מעשר (=אוכל)[1] |
| ואולי יש רק מעט מינים מותרים? | 1. "מרורים" – לפחות שניים. |
ה. מאמר מוסגר - כלאיים
רב – כולן נזרעים בערוגה אחת
- 1.שאין כלאיים (נחשבים אותו מין).
דחיית רבא-רק בתוך הזוגות אין כלאיים (כמו חזרת וחזרת גלין, עולשי גינה ועולשי שדה), אך בין הזוגות יש כלאיים.
- 2.להפך - רב התכוון שיש כלאיים, ואפילו בהם מותר לזרוע אותם כהלכתם (ערוגה של 6 טפחים, אחד בכל פינה ואחד באמצע (כמשנה כלאיים ג,א).
מה החידוש? שזאת הרחקה מספיקה אפילו ב -
- a.בירקות,
ואולי ההיתר במשנה בכלאיים דווקא לזרעים, אך בירקות יש להחמיר יותר.
דחייה– אדרבה! שם הכוונה לירקות, אך בזרעים מחמירים יותר (משנה ב שם).
- b.חזרת,
ולא אומרים שנלמד מכרוב שלפי רי"ס בר"ח כיון שקלחו התקשה יש להרחיק לו יותר כי יונק ממרחק רב יותר (דבר שמואל).
(לט: שליש עליון)
חלק ב – מצב המרור
העיקרון בברייתא –צריך שיהיה טעם מרור.
א. לא בכבושין שלוקים ומבושלים.
ב. יבשים
רב חסדא – בעלים לא, בקלח:
רבנן בברייתא –לא
במשנה ור"מ בברייתא –כן,
הגמרא מקשה על רב חסדא מהניסוח של משנתנו והברייתא, אך הוא מסתדר.
כמושין (קצת יבשים) [מחלוקת ראשונים אם הכוונה לקלח או גם לעלים]
ברייתא א – כן (לרבנן ור"מ)
ברייתא ב –ת"ק – לא, ר"א בר' צדוק – כן.
חלק ג –לא מאיסורי אכילה
א. סיבת הדין –
- 1.מצווה הבאה בעבירה(כמו רש"י בדף לה: למעלה).
- 2.מרור הוקש למצה- ובמצה לומדים זאת מההיקש בין מצה לחמץ
ב. האם מותר להשתמש במרור מע"ש טהור בתוך ירושלים?
לגבי מצה- יש דין של "בכל מושבותיכם תאכלו מצות" שצריך יכולת לאכול בכל מושבותיכם:
רי"ס הגלילי – אסור,
ר"ע – מותר (נחשבת ראויה לכל מושבותיכם, שהרי ניתן לפדותה ולאוכלה בחוץ, וגם אחרי שנכנסה לירושלים אם נטמאה ניתן לפדותה ולאוכלה בחוץ.
מה לגבי מרור? (לכאורה צריך להקיש בין מרור למצה),
לפי ר"ע- אם במצה מותר, ודאי שבמרור מותר
(שהרי מרור דרבנן: 1. אין חיוב דאורייתא של מע"ש, כך שמדאורייתא זה ראוי. (2. הכוונה בזמן הזה שאין קרבן פסח שמרור מדרבנן))[2].
לפי רי"ס הגלילי שבמצה אסור, רמי בר חמא מתלבט האם נקל כי זה רק דרבנן, או שנחמיר גם כאן.
ורבא מכריע שמחמירים.
למה להחמיר:
רמי בר חמא בהתלבטות שלו - "כל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקון".
רבא בהכרעה שלו – פשוט כי יש היקש בין מצה למרור.
[1]לא ברור לי אם זה לא מוגדר כאוכל בגלל שזה סם המוות, או בגלל שזה נאכל כזרע.
[2]לכאורה יש סיבה יותר בסיסית – הרי "בכל מושבותיכם" נאמר לגבי מצה, והסיבה היחידה להחמיר בזה גם במרור הוא מצד ההיקש בין מצה למרור, כך שודאי שאם לא מחמירים במצה, אין שום מקור להחמיר בזה במרור (כנראה שהגמרא היתה צריכה להביא שמרור זה דרבנן,
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות שטיפת כלים בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה ללמוד גמרא?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הדלקה וכיבוי ביום טוב

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

להתיחס בכבוד

"איזהו העשיר השמח בחלקו!"

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















