ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אבל כאן מצויה הפתעה, התורה סוטה לרגע מהמהלך הצפוי ואומרת "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם" (שם, שם כג). רק לאחר התערבותו של משה, אנו מגיעים לשיא "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (שם, שם כג-כד). מדוע היה צריך משה להתערב בנעשה? המדרש במקום מסביר "ויבא משה ואהרן אל אהל מועד- כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל היה עומד אהרן ומצטער. אמר יודע אני שכעס עלי המקום בשבילי לא ירדה שכינה לישראל כך עשה לי משה אחי שנכנסתי ונתביישתי ולא ירדה שכינה לישראל. מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל לכך נאמר ויבא משה ואהרן אל אהל מועד" (ספרא שמיני פרשה א ד"ה ויהי ביום). מה הוסיף משה שאהרון לא היה יכול להשיג בלעדיו. מביא רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו "פרי צדיק" על פרשת שמיני [ה] בשם הזוהר "משה שושבינא דמלכא שהוריד השכינה לארץ אהרון שושבינא דמטרניתא להכניס הקדושה בלב ישראל".
מה משמעותו של מדרש זה? יתכן וסוד העניין כך הוא. אנו רגילים לצפות ולהתפלל לבניינו המחודש של המקדש. אם נבקש רק על כך, נפסיד את עיקר העניין. בניין המקדש וחידוש העבודה בו הם רק האמצעי להשגת המטרה הכפולה. המטרה היא להוריד שכינה לתחתונים ולהשריש הקדושה בליבותיהם של ישראל. זו הייתה בעצם המטרה מלכתחילה. "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" לא רק במשמעות של הבניין החיצוני אלא אפשרו לקדושה ולשכינה להופיע. זו המטרה הראשונה, אבל גם זה אינו מספיק תדאגו לכך שמשכנה יהיה בתוככם כמו שנאמר "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". משה שעלה למרום הוא זה שיכול להוריד שכינה לתחתונים. אהרון המעורב בדעת עם הבריות הוא זה שיכול לדאוג שמשכנה של השכינה יהיה בליבותיהם של ישראל.
אם כך כשנתפלל "והשב את העבודה לדביר ביתך" שהוא בבחינת "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" נזכור ונבקש שנגיע גם לשלב הבא של "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"-"כאשר רצית ואמרת לברכנו, קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך...וטהר לבנו לעבדך באמת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
