ישראל והתרבות ההלניסטית | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
חנוכה
ישראל ויוון

1016

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

התעצמות כוחם של היוונים
במשך מאות שנים התפתחה ביוון תרבות בעלת הישגים גדולים במדע, פילוסופיה, ספרות, אומנות, אדריכלות, אסטרטגיה צבאית וסדרי שלטון. במשך אותן שנים שבהן עוצמתם הלכה וגברה, היוונים כמעט לא פעלו נגד ממלכות שכנות אלא היו עסוקים במלחמות פנימיות, בעיקר בין אתונה וספרטה. לאחר תהליך הבשלה ממושך, ובעקבות מלחמות שפיתחו את שיטות הלחימה אבל גם התישו את אתונה וספרטה, הצליח פיליפוס מלך מוקדוניה לגבור על יריביו ולאחד את המדינות היווניות תחת שלטונו. כך נוצרה הממלכה היוונית החזקה.

יוון האלילית
היוונים העלו את התפישה האלילית לשיא תרבותי. מתוך הרעיון שיש אלילים רבים שכל אחד מהם עוסק בתחום בפני עצמו, הצליחו היוונים לחלק את תחומי המדע והתרבות למחלקות שונות, לנתח כל אחד מהם בנפרד ולהגיע להישגים כבירים בחקר הטבע, בפיתוח שיטות ממשל ובאסטרטגיה צבאית. על ידי חלוקת המדע לתחומים שונים הצליחו להשתחרר מכבלי הדעות הקדומות שלפתו את כל התחומים זה בזה, ולפתח כל תחום בפני עצמו.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

385 - איך להתעשר בזכות המעשר

386 - ישראל והתרבות ההלניסטית

387 - שבת בלי כדורגל

טען עוד

אבל הם היו אליליים באופן מובהק - האמינו באלילים רבים שמייצגים את הכוחות השונים שבטבע, וכפרו בה' אחד שמחייה את הכל. מתוך כך הם כפרו גם בערך המוסר כערך מוחלט שעומד מעל הכל. הטוב מבחינתם היה להיות חזק, חכם, בריא ויפה. אבל להיות מוסרי, טוב ומיטיב בלא תועלת ממשית - היה בעיניהם דבר מטופש. גם ערך האדם נמדד אצלם לפי מעמדו והצלחתו, תוך כפירה בצלם אלוקים שבו, שמעניק לכל אדם ערך מוחלט - עני כעשיר, עבד כמלך.

הכיבושים הגדולים
פליפוס מלך מוקדון ששלט בכל יוון הזמין את גדול הפילוסופים והמדענים היוונים, אריסטו, לשמש כמחנך לבנו, אלכסנדר. כשעלה אלכסנדר לשלטון מצויד בהבנה שלטונית ואסטרטגית, במשאבים של מדינה מפותחת, ובצבא חזק מאוד - החל במסע כיבושים. מעצמות גדולות, ובראשן פרס ומצרים, נפלו שדודות לרגליו. תוך כשלוש שנים (ג'תכו-ג'תכט; 334-331 לפני הספירה) כבשו היוונים את אסיה הקטנה, את ארץ ישראל, את מצרים ואת כל שטחה של האימפריה הפרסית העצומה עד הודו. לאחר מות אלכסנדר מוקדון החלו מפקדי הצבא היווני להילחם ביניהם על השלטון, עד שלבסוף התחלקו השטחים העצומים שבשליטתם למספר מלכויות יווניות.

בעקבות הכיבוש התפשטה התרבות היוונית-הלניסטית בכל הממלכות. היא עיכלה אל תוכה את כל התרבויות האחרות ויצרה תרבות הלניסטית אחת. שיטת המשטר, השפה, התרבות, תחרויות הספורט שבכל הארצות היו הלניסטים. העשירים והנכבדים שבכל העמים התבוללו ביוונים וחיקו את אורחותיהם.

המצב ביהודה הכבושה
גם יהודה נשלטה על ידי היוונים, רוב הזמן על ידי בית תלמי שמרכז שלטונו היה במצרים, ולבסוף על ידי בית סלבקוס שמרכז שלטונו היה בסוריה. כמו בכל הארצות, גם ביהודה ההתייוונות הלכה והתפשטה. אמנם היהודים היו שונים ועקשנים משאר העמים, לכן תהליך ההתייוונות היה איטי יחסית. אבל במשך מאה ושישים שנים של שלטון יווני הלכה השפעתם וגברה, כאשר כמו תמיד העשירים הם שמובילים את תהליך ההתבוללות התרבותית. המצב התדרדר עד שגם הכוהנים הגדולים, יאסון ומנלאוס, היו ראשי המתייוונים, ופעלו לקידום השפעת יוון על יהודה.

הם הקימו ליד בית המקדש איצטדיון לתחרויות היאבקות, והעדיפו לחזות בתחרויות מאשר לקיים את עבודת הקורבנות בבית המקדש. גם הכישלונות הצבאיים של בית סלבקוס לא גרמו למובילי דעת הקהל בישראל לתהות שמא התרבות היוונית אינה כה מוצלחת. הם היו בטוחים שהעתיד שייך להלניזם, ועשו הכל כדי להתערות בקרבו. למתבונן מהצד היה נדמה שעוד מעט גם יהודה תהיה כשאר העמים, שנטמעו לחלוטין באוקיינוס ההלניסטי שמסביב.

גזירת אנטיוכוס
בשנת ג' אלפים תקצ"א למניין שאנו מונים לבריאת העולם (169 לפני הספירה), כמאה ושישים שנה לאחר כיבוש הארץ על ידי היוונים, החל אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס) להכביד את עולו על ישראל. שתי מטרות היו לו: האחת, לאחד את ממלכתו תחת התרבות ההלניסטית כדי להעצימה אל מול אויביה - לשם כך רצה להעביר את ישראל על דתם. והשנייה, להעשיר את קופתו שהתדלדלה בעקבות כישלונו הצבאי באסיה הקטנה.

היוונים בהנהגתו בזזו את כלי המקדש, פרצו את חומות ירושלים, הרגו אלפי יהודים ומכרו רבים לעבדים.

לאחר כשנתיים, בשנת ג' אלפים תקצ"ג (167 לפני הספירה), גזר אנטיוכוס על היהודים לעזוב את התורה ומצוותיה ולעבוד עבודה זרה, והטיל עונש מוות על מי שמקיים את המצוות. הוא ביטל את עבודת הקורבנות בבית המקדש והפך אותו למקום עבודה זרה. ספרי תורה נקרעו ונשרפו. חייליו עברו מכפר לכפר והכריחו את היהודים להקים מזבח לעבודה זרה ולאכול חזיר. קיום ברית המילה נאסר, נשים שחירפו נפשן למול את בניהן הוצאו להורג. בעקבות גזירות השמד רבים מהחסידים ברחו למדבריות ולמערות ולארצות אחרות, ורבים נהרגו על קידוש השם.

המרד
כשהגיעו היוונים לכפר מודיעין וביקשו להכריח את מתתיהו בן יוחנן כהן גדול לעבוד עבודה זרה, קם מתתיהו והרג את היווני ואת המתייוון שאיתו. החידוש במעשהו היה שבמקום למות על קידוש השם כשאר החסידים בחר להרוג את הצורר, ויחד עם בניו הרים את נס המרד ביוונים ובהתייוונות.

התברר שדווקא הלחץ החריף כנגד היהדות עורר את הזיק הנשמתי, ואפילו יהודים שקיימו את המסורת כמצוות אנשים מלומדה, ולא עשו את הנדרש אל מול מובילי התרבות היוונית, היו פתאום מוכנים למסור את נפשם על אמונתם.

מי יודע, על פניו נראה שאילו היו היוונים מתאזרים בסבלנות, גם על היהודים היה עובר תהליך ההתייוונות עד שהיו מאבדים לחלוטין את זהותם. אולם יד ה' המסתתרת במהלכי הדורות יצרה את העימות. כעין הקשיית ליבו של פרעה בשעתו, כך הקשה ה' את ליבו של אנטיוכוס.

ההתמודדות הרוחנית
אבל לאחר שהמלחמה נסתיימה בניצחון צבאי-מדיני, חזרה והתעוררה המלחמה הקשה יותר, המלחמה התרבותית. עדיין היינו צריכים לעמוד על נפשנו אל מול האוקיינוס ההלניסטי האדיר ששטף את כל התרבויות שבסביבה.

התרבות היוונית היתה בעלת עוצמה רבה. הרעיון לחלק בין התחומים, שתאם את התפישה האלילית, נתן להם אפשרות לעכל את כל המיטב שבכל התרבויות, כאשר התפישה היוונית משמשת כמבנה-על לכל שאר התרבויות. העמים הכבושים הלכו שבי אחר התרבות ההלניסטית על הישגיה המדעיים ותחומי האמנות המפותחים שבה. גם לאחר מאות שנים, כאשר הרומאים הפכו לכוח החזק בעולם מבחינה צבאית, מבחינה תרבותית היתה עדיין התרבות היוונית שולטת בכיפה.

וכך גם לאחר שוך הקרבות שארכו עשרות שנים, שבסופם ניצחו החשמונאים את היוונים, היו עוד ביהודה רבים שנטו אחר התרבות ההלניסטית. וכך אירע גם למלכי בית חשמונאי, נכדיו של מתתיהו הכהן הגדול, שמסר את נפשו על מלחמה בהתייוונות, וצאצאיו נעשו מתייוונים בעצמם. הם המשיכו ללחום למען עצמאות ישראל וראו ערך רב בהגנה על בית המקדש והמסורות, אבל כל זאת בתוך המסגרת של הפלורליזם ההלניסטי.

מחלוקת בתוך ישראל
המאבק בתוך ישראל היה קשה מאוד. נאמני התורה והמצוות לחמו על עמדתם. הגיעו הדברים לידי כך שינאי המלך, ממלכי בית חשמונאי, הוציא להורג רבים מהחכמים, וכמוהו עשה גם המלך הורדוס. אך חכמי ישראל המשיכו במסירות נפש לקיים ולפתח את בתי המדרש, להנחיל תורה לישראל, לתקן תקנות ולעשות סייגים לתורה, להגדיר באופן מדויק את ההבדל שבין האמונה בה' לתפישה האלילית.

כלפי חוץ שלטו הנוהים אחר ההלניזם, הם ניהלו את המדינה, הם היו העשירים. אבל בתוך בתי המדרש ובבתיהם של רוב ישראל גברה השפעתם של החכמים.

על פי זה אפשר להבין את ביקורתם של חכמי ישראל על בית חשמונאי, שהיו כוהנים ונטלו לעצמם את המלוכה (עיין רמב"ן בראשית מט, י). החיבור שבין הכהונה והמלוכה גרם נזק. השיקולים המדיניים פגעו בטהרת הכהונה, והפגם שנגרם לעבודת בית המקדש החליש את המלוכה. יש מפרשים שלכן רבי יהודה הנשיא לא ערך מסכת משנה על חנוכה.

חורבן בית המקדש השני
הקרע הפנימי שבין חכמי ישראל לנוהים אחר ההלניזם הביא בסופו של דבר לשסע עמוק בחברה היהודית ולחשדנות של זרם אחד במשנהו, עד שהגיעו לשנאת חינם ולחורבן בית המקדש השני.

לכאורה היה נראה שמלחמתם של גיבורי בית חשמונאי כשלה, רומא הרשעה שהמשיכה את תרבות יוון החריבה את בית מקדשנו.

מורשת מרד החשמונאים
ואף על פי כן היה ערך גדול לניצחונותיהם של החשמונאים. העצמאות המדינית, גם כשהייתה חלקית, תרמה לשגשוגה של האוכלוסיה היהודית בארץ מכל הבחינות. המצב הכלכלי השתפר, הילודה גברה, עולים רבים עלו מבבל.

למרות הקשיים והרדיפות בתי המדרש פרחו והתרחבו, עד שלבסוף, בתהליך ארוך ומורכב פוררה היהדות את רוב היסודות האליליים שבהלניזם. האמונה המופשטת בה' אחד, ערכי המוסר והשאיפה לתיקון עולם, שהם יסודות התורה, הלכו והתפשטו בין אומות העולם, עד שבדרכים ישרות או עקלקלות (נצרות ואסלאם) הפכו ליסוד לכל הטוב והיפה שבתרבות האנושית.

משמעות נס פך השמן
בימי מלכות חשמונאי היה נראה שהנס העיקרי הוא הניצחון הצבאי על היוונים והחזרת העצמאות המדינית. על כך תיקנו חכמים לומר הלל בברכה בימי החנוכה, ולומר "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון. אולם לאחר חורבן בית המקדש הפך נס פך השמן ליסוד המרכזי של חנוכה, מפני שהוא המבטא את סוד הנצחיות של אמונת ישראל, שגוברת על כל מגבלות הטבע, מאירה את החושך ומבשרת תורה לעולם. ובזכות נס פך השמן לא נתבטלה ההודאה ואמירת ההלל על הניצחון הלאומי ששימש תשתית לבניין הרוחני, שמכוחו אנחנו זוכים לחדש בימינו את התשתית הלאומית והרוחנית בארץ ישראל.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז

רביבים

רביבים
'חפצי קודש' לתשתית חיינו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
רביבים
גדול הנהנה מיגיע כפיו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אורי שרקי
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אליעזר מלמד
הרב שלמה שושן
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו