ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עונש שלילת התשובה
ג1 וְאֶפְשָׁר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם חֵטְא גָּדוֹל אוֹ חֲטָאִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּתֵּן הַדִּין לִפְנֵי דַּיָּן הָאֱמֶת, שֶׁיְּהֵא הַפֵּרָעוֹן• מִזֶּה הַחוֹטֵא עַל חֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה וְאֵין מַנִּיחִין לוֹ רְשׁוּת לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ*, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְיֹ אבַד בַּחֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה. הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ: "הַשְׁמֵן לֵב• הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע•, פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו,י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים• בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים, וּבוֹזִים דְּבָרָיו, וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו•, עַד עֲלוֹת חֲמַת יי בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא" (דברי הימים ב לו,טז), כְּלוֹמַר: חָטְאוּ בִּרְצוֹנָם, וְהִרְבּוּ לִפְשֹׁ עַ, עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ לִמְנֹ עַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא הַמַּרְפֵּא.
ג2 לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לֵב פַּרְעֹ ה" (שמות ד,כא; ושם: אֶת לִבּוֹ) - לְפִי שֶׁחָטָא מֵעַצְמוֹ תְּחִלָּה, וְהֵרַע לְיִשְׂרָאֵל הַגָּרִים בְּאַרְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ"• (שם א,י), נָתַן הַדִּין לִמְנֹ עַ מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וּלְפִיכָךְ חִזֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לִבּוֹ.
ג3 וְלָמָּה הָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, וְאוֹמֵר לוֹ 'שַׁלַּח', וַ'עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה', וּכְבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁ'אֵין אַתָּה מְשַׁלֵּחַ', שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי•..." (שם ט,ל), "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹ את הֶעֱמַדְתִּיךָ"• (שם ט,טז)? כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי הָעוֹלָם שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹנֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתְּשׁוּבָה לַחוֹטֵא, אֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב, אֶלָּא יָמוּת בְּרִשְׁעוֹ שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה בִּרְצוֹנוֹ.
ג4 וְכֵן סִיחוֹן - לְפִי עֲווֹנוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ• נִתְחַיֵּב לְמָנְעוֹ הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הִקְשָׁה יי אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ" (דברים ב,ל). וְכֵן הַכְּנַעֲנִיִּים - לְפִי תּוֹעֲבוֹתֵיהֶן, מָנַע מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁעָשׂוּ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֵאֵת יי הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן הַחֲרִימָם"• (יהושע יא,כ). וְכֵן יִשְׂרָאֵל בִּימֵי אֵלִיָּהוּ - לְפִי שֶׁהִרְבּוּ לִפְשֹׁ עַ, מָנַע מֵאוֹתָן הַמַּרְבִּים תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה הֲסִבֹּ תָ אֶת לִבָּם אֲחֹ רַנִּית" (מלכים א יח,לז), כְּלוֹמַר מָנַעְתָּ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה.
ג5 נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאֵין הָאֵל גָּזַר עַל פַּרְעֹ ה לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא עַל סִיחוֹן לַחֲטֹ א בְּאַרְצוֹ, וְלֹא עַל הַכְּנַעֲנִיִּים לְהַתְעִיב•, וְלֹא עַל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹ ד עֲבוֹדָה זָרָה - אֶלָּא כֻּלָּן חָטְאוּ מֵעַצְמָן, וְכֻלָּן נִתְחַיְּבוּ לִמְנֹ עַ מֵהֶן הַתְּשׁוּבָה.
סיוע ה'
ד וּבְעִנְיָן זֶה שׁוֹאֲלִין• הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן מֵיי לְעָזְרָם עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "הוֹרֵנִי יי דַּרְכֶּךָ" (תהילים כז,יא; פו,יא), כְּלוֹמַר: אַל יִמְנְעוּנִי חֲטָאַי דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁמִּמֶּנָּה אֵדַע דְּרָכֶיךָ וְיִחוּד שִׁמְךָ•. וְכֵן זֶה שֶׁאָמַר: "וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" (שם נא,יד), כְּלוֹמַר: תַּנִּיחַ רוּחִי לַעֲשׂוֹת חֶפְצָהּ•*, וְאַל יִגְרְמוּ לִי חֲטָאַי לְמָנְעֵנִי הַתְּשׁוּבָה, אֶלָּא תִּהְיֶה הָרְשׁוּת בְּיָדִי עַד שֶׁאֶחֱזֹ ר וְאָבִין, וְאֵדַע דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ כָּל הַדּוֹמֶה לִפְסוּקִים אֵלּוּ.
הַפֵּרָעוֹן - העונש. הַשְׁמֵן לֵב וכו' - אטוֹם את לב העם, ואל תתן לעם ישראל להבין, כדי שלא יחזרו בתשובה ויירפאו. הָשַׁע - סתוֹם. מַלְעִבִים - מלעיגים, ומלגלגים. בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים - בנביאים (מו"נ ב,ו). מִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו - "לתת דופי [להטיל ספק ופגם] בדבריהם" (טומאת צרעת טז,י5; וראה גם תלמוד תורה ו,יא). שֶׁנֶּאֱמַר: " הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ " - היזמה לגזרות על עם ישראל הייתה של פרעה. שֶׁנֶּאֱמַר - במכת הברד, " וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן [עדיין אינכם יראים] מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים". " וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי, וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ". סִיחוֹן לְפִי עֲווֹנוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ - לפני שבאו ישראל בגבולו. וה' הקשה את לבו ויצא להילחם בישראל. הַחֲרִימָם - השמיד אותם. לְהַתְעִיב - לעשות מעשי תועבה. שׁוֹאֲלִין - מבקשים. יִחוּד שִׁמְךָ - שה' אחד, במובן העמוק והמיוחד של המושג (יסודי התורה פרק א). תַּנִּיחַ רוּחִי לַעֲשׂוֹת חֶפְצָהּ - שחפצו האמתי של האדם עשיית המצוות ובקשת הנצח, והיצר הרע שבאדם אונס אותו לבטל מצוה או לעשות עברה (גירושין ב,כ). חֶפְצָהּ* - בכ"י ק': חֲפָצֶיךָ.
ביאורים
לאחר שהרמב"ם ביאר את סוגי העונשים הוא מוסיף שישנו עונש נוסף – שלילת הבחירה החופשית.
שלילת הבחירה אינה חלק מהחטא אלא חלק מתהליך הענישה. פרעה חטא. הוא שיעבד את עם ישראל והרע להם שלא כדין – העבידם בפרך והרג את ילדיהם. על מעשים אלו הוא היה חייב להיענש עונש חמור מאוד, והוא שבחירתו תישלל. ה' הכביד את ליבו והוא לא יכל לעשות תשובה כדי שלא ישוב בתשובה על חטאיו וייפטר מהעונש.
העונש שהוא קיבל בסוף לא היה על מה שקרה בזמן שבו הוא היה משולל בחירה, שהרי אז לא בחר ברע, שלא לשלח את ישראל, אלא היה מוכרח לעשות זאת. הוא נענש על כל המעשים שעשה לפני שנשללה בחירתו.
עונש של שלילת בחירה חופשית קיים גם בדיני בתי המשפט של בני האדם. למשל, אדם שהושם בכלא אינו יכול לבחור ללכת לגנוב בשוק או ללכת לחלק מזון לאנשים נזקקים. מנעו ממנו באופן מסוים בחירה חופשית. יתרה מכך. אדם שנידון למוות והוצא להורג, נשללת ממנו לגמרי הבחירה החופשית.
הרמב"ם מציין ששלילת הבחירה היא עונש שניתן על עברות חמורות או חוזרות ונשנות. זה לא עונש רגיל מכיוון שהוא עוקר מהאדם את אחד הדברים המשמעותיים ביותר בחיים – הבחירה. האדם מאבד חלק מאנושיותו כאשר הופך לחסר יכולת בחירה. לכן הצדיקים והנביאים התפללו שאם צריך להענישם על חטאיהם – שלא ייענשו בעונש החמור הזה של שלילת הבחירה, כי אז יאבדו את היכולת להתקרב לה' ולשוב אליו.
הרחבות
* האם אדם יכול לטעון שדרכי התשובה ננעלו בפניו?
שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה וְאֵין מַנִּיחִין לוֹ רְשׁוּת לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ. לפי דברים אלו של הרמב"ם תיתכן אצל אדם שהרבה לחטוא מציאות שבה ינעלו בפניו דרכי התשובה, מתוך המצב הרוחני הקשה אליו הגיע בבחירתו.
אולם, מצינו בדברי חז"ל, שגם כאשר אדם מגיע למצב שבו נראה לו שאין דרך לשוב מחטאיו, אין לו לומר כן, אלא עליו להתאמץ ולשוב בכל זאת. הגמרא מספרת על אלישע בן אבויה ואומרת שעל אף שחטא חטאים חמורים מאד, אמר לו רבי מאיר תלמידו – "חזור בך", אולם אלישע בן אבויה ענה לו: "כבר שמעתי מאחורי הפרגוד: שובו בנים שובבים חוץ מאחר" (אחר הוא הכינוי בדברי חז"ל לאלישע בן אבויה) [חגיגה טו.], אלישע עונה לרבי מאיר - כבר שמעתי שדלתי התשובה נעולות בפני ולכן איני חוזר בי. ובכל זאת, כתב השל"ה הקדוש בשם הראשית חכמה : "ואף אם שמעת 'שובו בנים שובבים חוץ מפלוני' כענין אלישע-אחר, אל תחוש, שהרי אלישע-אחר סוף סוף נתקבל [חגיגה טו.], אפילו לא שב. כל שכן אם היה שב, שהיה מועיל לו יותר ויותר, אלא שסגרו דלתי התשובה בפניו, והיה צריך להפציר עד שיפתח הפתח ". ובהגהה שנדפסה בשל"ה שם הוסבר העניין: "כי השם יתברך אל חפץ חסד הוא וחושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח על כן הוא תובע בפה ומקדים לבני אדם ומבקשם שיעשו תשובה אבל איש כזה כמו אלישע אחר אינו ראוי שה' יתברך יפצור בו והשיאו עצה טובה שיעשה תשובה רק אם יעשה מעצמו יעשה ולא שיפתהו השם יתברך..." [של"ה, שער האותיות, אות הקו"ף - קדושת הזווג, אותיות שמ-שמא].
שאלות לדיון
א. איך יֵדע האדם אם הבחירה עדיין בידו, או כבר נשללה ממנו מרוב עוונותיו?
ב. לאור דברי הרמב"ם, איך ייתכן שאדם מתפלל על חברו שישוב בתשובה, הרי ה' לא גוזר על איש שיהיה צדיק?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
