ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ששון בן רינה ז"ל
פֶּרֶק שְׁבִיעִי
נחיצות התשובה ומעלתה
תשובה בכל עת
א הוֹאִיל וּרְשׁוּת כָּל אָדָם נְתוּנָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל ה,א) - יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִנְעֹ ר כַּפָּיו מֵחֲטָאָיו•, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
ב לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה לָמוּת, וְשֶׁמָּא יָמוּת בִּשְׁעָתוֹ, וְנִמְצָא עוֹמֵד בַּחֲטָאָיו. לְפִיכָךְ יָשׁוּב מֵחֲטָאָיו מִיָּד, וְלֹא יֹ אמַר: כְּשֶׁאַזְקִין אָשׁוּב, שֶׁמָּא יָמוּת קֹ דֶם שֶׁיַּזְקִין. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹ ה אוֹמֵר בְּחָכְמָתוֹ: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים"• (קהלת ט,ח).
תשובה מתפישות רעות
ג וְאַל תֹּ אמַר שֶׁאֵין הַתְּשׁוּבָה אֶלָּא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן זְנוּת וְגָזֵל וּגְנֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לָשׁוּב מֵאֵלּוּ, כָּךְ הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בְּדֵעוֹת• רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלָשׁוּב מֵהֶן•: מִן הַכַּעַס, וּמִן הָאֵיבָה•, וּמִן הַקִּנְאָה, וּמִן הַתַּחֲרוּת, וּמִן הַהֶתֶל•, וּמֵרְדִיפַת הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד, וּמֵרְדִיפַת הַמַּאֲכָלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - מִן הַכֹּ ל צָרִיךְ לַחֲזֹ ר בִּתְשׁוּבָה. וְאֵלּוּ הָעֲווֹנוֹת קָשִׁין מֵאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה; שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם נִשְׁקָע בָּאֵלּוּ - קָשֶׁה הוּא לִפְרֹשׁ•. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יַעֲזֹ ב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹ תָיו"• (ישעיה נה,ז).
מעלת התשובה
ד אַל יְדַמֶּה בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַחַטָּאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא אָהוּב וְנֶחֱמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא, וּכְאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין בּוֹ - אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹ ד בּוֹ; כְּלוֹמַר: מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁין יִצְרָן יָתֵר מֵהֶן.
ה כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן צִוּוּ עַל הַתְּשׁוּבָה, וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין• אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה*. וּכְבָר הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁסּוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָן, וּמִיָּד הֵן נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כִי יָבֹ אוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים... וְשַׁבְתָּ עַד יי אֱלֹהֶיךָ... וְשָׁב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יי אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" (דברים ל,א-ג).
וְלִנְעֹר כַּפָּיו מֵחֲטָאָיו - הידיים הן אברי העשייה, ולכן מייחסים אליהם את מעשיו של האדם (ראה למשל יונה ג,ח; תהלים כד,ד). "ניעור הכפיים" מהחטא משמעותו התנתקות ממנו. בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים - משל הוא: היה נקי מחטא בכל עת. דֵעוֹת - ראה לעיל ביאור ה,ב. וְלָשׁוּב מֵהֶן - לקיים מצוַת עשה להידמות לה' וללכת בדרכיו (דעות א,ד; א,ו). אֵיבָה - שנאה. הֶתֶל - רוח שטות, ליצנות. קָשֶׁה הוּא לִפְרֹשׁ - מפני שההרגל לעשות מעשים רעים מתקבע בדעתו של האדם כמחשבה שקשה לעקור אותה, ולעומת זאת מעשה רע חד פעמי אפשר להפסיק שלא לעשות אותו עוד. מבחינה זו, "קשים הרהורי עברה מעברה" (לביאור, ראה מו"נ ג,ח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: " יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ [מעשיו] וְאִישׁ אָוֶן [רֶשַׁע] מַחְשְׁבֹתָיו [תפיסותיו הרעות] וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ". נִגְאָלִין - הגאולה במובנה הפשוט היא חזרה למעמד הראשוני, הנשגב, שהוא חזרה לארץ, חזרת מלכות בית דוד, בניין המקדש והשבת המשפט וכל דיני התורה על כנם (מלכים יא,א1).
ביאורים
לאחר שביאר הרמב"ם את עניינה של הבחירה החופשית וביסס את הוודאיות שלה, הוא חוזר להתמקד בתשובה. הרמב"ם בפרק זה מדבר על מעלתה של התשובה. שלא כמו הוידוי שהוא מצווה שנעשית בפה בזמן מסוים – מתמקד הרמב"ם בתשובה. הוא מחנך אותנו לחיות חיים של תשובה. חיים שבהם נהיה עסוקים תמיד בשיבה אל המקום הטבעי שלנו, אל ה'.
האדם צריך להיות עסוק כל הזמן בתשובה מכיוון שאינו יודע מתי יום פטירתו, וכדי שלא ייווצר מצב שימות כשעבֵרה בידו הוא צריך לשוב בתשובה כל יום. גם אם אדם שב על עבֵרות שעשה – זה לא מספיק. צריך לשוב בתשובה גם על מידות רעות. על כעס ושנאה, על תאוות ממון ואוכל. אלו דברים שיותר קשה לתקן אותם מכיוון שהם כבר דרך חיים של האדם וטבועים בו, וצריך לעבור תהליך ארוך כדי לתקנם.
אדם שמגלה שהוא בעל מעשים רעים, ואף בעל מידות מקולקלות, יכול ליפול לייאוש. ייתכן שהתהליך שרצינו שיתרחש, והוא עיסוק תמידי בתשובה יגרום למצב הפוך. תהליך של ייאוש והתרחקות מהרצון לשוב בתשובה בעקבות רגשי נחיתות ותחושת כישלון של האדם. בעקבות חשש זה מעודד הרמב"ם את החוטא ואומר שאין הדבר כן. יתרה מכך, מעלת השב בתשובה גדולה אפילו יותר מצדיקים שלא חטאו. הסיבה לכך היא שהם כובשים את יצרם. תהליך ההתקרבות אל ה' דורש מהם מסירות נפש גדולה וממילא מקשר אותם יותר אל הקב"ה.
לא רק האדם הפרטי צריך להיות עסוק בתשובה אלא גם האומה כולה. כמו שכשהאדם משנה את אורחות חייו ושב בתשובה – הוא נגאל, הוא לא היה במקום הטבעי שלו ועכשיו שב אל עצמו, כך האומה כולה כאשר היא שבה בתשובה היא נגאלת מהמקום הלא טבעי שלה, הלא הוא הגלות.
הרחבות
* האם תתכן גאולה בדורנו לפני עשיית תשובה?
וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה. הרב צבי יהודה קוק חזר פעמים רבות על כך שתהליך שיבת ציון בימינו הוא חלק חשוב בתהליך הגאולה, על אף מצבו הרוחני של עם ישראל שעדיין אינו מושלם כלל. דבר זה קשה לכאורה מדברי הרמב"ם הללו, שלימד שהגאולה תהיה דווקא במצב שבו ישראל עושים תשובה.
הרב צבי יהודה קוק התייחס לשאלה זו פעמים מספר, וענה: "החלטת ההלכה ש'אין ישראל נגאלין אלא בתשובה' הוא ביחס לשלימות הגאולה, שהיא בשלימות התשובה, ואינה גורעת מהודעת חז"ל שהגאולה היא בהדרגת קימעא קימעא (מעט מעט), שכן גם דרכה של התשובה. וכן הדברים מפורשים ומבוררים בדבר ד' על ידי נבואת יחזקאל פרק לו. ביאת המשיח היא בהדרגה, והתיקון לכך הוא בהדרגה..." [אגרת למערכת 'עמודים', מי"ג בסיוון התשל"ו].
ובמקום אחר הסביר: "שמדרגות בתשובה. בתחילה התשובה לא שלימה, ואז יש חבלי משיח, חבלי לידה של ההתגלות השלימה של כלל ישראל, כדברי הנביא: 'אם יולד גוי פעם אחת', ואז מופיעה התשובה השלימה. ובאמת הדברים מבוארים באורות התשובה [פרק יז, סעיף ב]: 'התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה ואל תכונתה - באמת אור של תשובה יש בה ...'. מתוך התשובה אל ארץ ישראל 'והביאך ה' אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה...', מתוך ירושתך את הארץ, על זה תחול סייעתא דשמיא מיוחדת לפתיחת הלבבות ..." [מתוך התורה הגואלת, אורות הגאולה ונתיבותיה ד].
שאלות לדיון
א. כשהרמב"ם מנמק מדוע כדאי לשוב בתשובה הוא כותב "כדי שימות והוא בעל תשובה ויזכה לחיי העולם הבא". לכאורה יש בכך פחיתות, שהרי צריך לשוב מאהבת ה' ולא כדי לקבל שכר?
ב. איך נתחיל לתקן מידות שאינן מתוקנות? מהו היסוד לתיקונן?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
