ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נתיב התשובה למהר"ל
נתיב התשובה למהר"ל פרק א' חלק ב
ראינו אתמול את הפסוק מספר משלי שבו מתייחס שלמה המלך לשלוש כתות: הפתיים, הלצים והכסילים. נלמד מהי כל כת ומה החיסרון שלה. כשאנו נופלים, חטאינו יכולים להיות שייכים לכל אחת מהכתות השונות כך שעלינו ללמוד על הכתות כולן.
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ליאת בת תמר
וּכְנֶגֶד ג' כִּתּוֹת מְדַבֵּר, כִּי יֵשׁ חוֹטֵא שֶׁהוּא חוֹמֵד אֶל הַתַּאֲוָה מִן זְנוּת וּשְׁאָר תַּאֲווֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "תְּאֵהֲבוּ פֶתִי", שֶׁאֵין נִמְשָׁךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל רַק אַחַר הַגּוּף, וּלְכָךְ יִקָּרֵא 'פֶּתִי' – שֶׁאֵין לוֹ הַשְׂכֵּל וָדַעַת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "כִּי תִשְׂטֶה" (במדבר ה, יב) – אֵין הָאִשָּׁה מְנָאֶפֶת עַד שֶׁתִּכָּנֵס בָּהּ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג, א), כִּי הַזְּנוּת מַעֲשֶׂה חָמְרִי, וְכַאֲשֶׁר מְנָאֶפֶת – נִכְנָס בָּהּ• רוּחַ שְׁטוּת, וְהָלַךְ הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר מַרְחִיק הַתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיִּים.
כת הלצים
וְאַחַר כָּךְ אָמַר נֶגֶד כַּת שְׁנִיָּה, וְהֵם הַלֵּצִים הַמְכַלִּים יְמֵיהֶם בַּהֶבֶל בְּמַעֲשִׂים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ*, עַל זֶה אָמַר: "וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם".
כת הרשעים
וְאַחַר כָּךְ אָמַר: "וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת", וְזֶה כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם רָעִים וּרְשָׁעִים לֹא מִצַּד שֶׁהֵם מִתְאַוִּים אֶל הַתַּאֲווֹת, רַק שֶׁהֵם רָעִים, וְנֶפֶשׁ רָשָׁע מִתְאַוָּה לְרַע מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַע•, וְזֶהוּ: "וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת", כִּי הַדַּעַת מְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב, וְהֵם שָׂנְאוּ הַדַּעַת רַק אוֹהֲבִים הָרַע. וּכְמוֹ כֵן זְכָרָם• דָּוִד בַּפָּסוּק: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א, א).
___________________________
נִכְנָס בָּהּ - סימן הוא שנתרחקה האישה מן השכל. מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַע - נמשך לרע כדי להזיק בכוונה. זְכָרָם - את שלושת סוגי הכתות (חטאים = פתיים).
ביאורים
יש שלושה אבות טיפוס של חוטאים, שכלפיהם מופנית הדרישה לצאת מהשגרה ולערוך חשבון נפש:
א. תאווה: החוטא המצוי ביותר, הוא זה שלא עומד בפיתוי. המפגש עם העולם החומרי מעורר בו יצרים שדוחפים אותו לטעום ממנו בלי הבחנה. הרגשות מציפים את הנפש, ומייצרים אשליה מדומה כאילו יקשה עליו לתפקד אם הוא יתעלם ממנה. אם הוא רק יקדיש מחשבה מועטת לנושא, הוא יגיע במהירות למסקנה שזה מיותר וחסר ערך. התאווה המנופחת, רגע לאחר שהיא מתממשת, מתנפצת לרסיסים. הריגוש המיידי חולף ביעף, והאדם נשאר בתחושת ריקנות. השעבוד לתאווה היא טיפשות, על פי קנה מידה שכלי-הגיוני. אדם שהולך שבי אחר התאווה, ומאבד שליטה בשל הרגש, מעיד על עצמו שהכוח השכלי רדום אצלו.
ב. ליצנות: יש אדם שחוטא, כי הוא לא מוכן לקבל עליו עול. הוא לא רוצה להכיר בעובדה שיש ערכים שצריך 'להתיישר' לפיהם. הוא מרגיש בנוח בחיים של ריקנות, של חוסר משמעות שבהם הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. החוטא מחמת תאווה נכשל בשלב ההתמודדות. הוא מאמין בקיומם של מוסר ושל ערכים, אבל הוא לא מסוגל להתגבר בשעת מעשה. לעומתו, לחוטא מחמת ליצנות יש פגם בשלב מוקדם יותר. הוא לא מגיע לזירת המאבק, כי הוא בכלל לא רואה טעם להתאמץ, ומבחינתו כל ההתמודדות מיותרת.
ג. רשעה: זהו החוטא החמור ביותר שמקדש את החטא. לחטוא, מבחינתו, זו אידיאולוגיה ולא חולשה. הוא לא חוטא כי הוא חלש אופי ונכנע לתאוות, וגם לא בגלל חוסר אכפתיות ואדישות. הוא חוטא בכוונה, הוא דוגל בפריקת העול, ו'יצר' בשבילו הוא ערך מקודש. הוא חושב ש'מוסר' הוא דבר רע, שמדכא את הרצון הטבעי של האדם לחיות בהפקרות. הרשע הופך את היוצרות, ועושה את החטא לדבר בעל ערך.
התשובה קוראת לכל אחד מסוגי החוטאים, על בסיס המכנה המשותף לכולם, שאיבדו את דרך הישר. דרך הטיפול משתנית מאחד לאחר, בהתאם לסוג הבעיה שבה הוא מצוי.
הרחבות
* החומרה שבבזבוז הזמן
הַלֵּצִים הַמְכַלִּים יְמֵיהֶם בַּהֶבֶל בְּמַעֲשִׂים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. המשנה במסכת סנהדרין (ג, ג) אומרת שאנשים המשחקים בקוביא פסולים לעדות, ואי אפשר לסמוך על עדותם. הגמרא, באחד מהסבריה, הסבירה שהטעם הוא: "לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם" [סנהדרין כד:].
רש"י הסביר את הקשר בין דבר זה לבין הפסול לעדות: "דהואיל ואין עסוקין ביישובו של עולם אינן בקיאין בטיב דינין ומשא ומתן, ואינן יראי חטא" [פירוש רש"י לסנהדרין כד: ד"ה שאין].
ניתן להסביר, שהקב"ה נתן לאדם קצבה של זמן מסוים שבו עליו לפעול טוב בעולמו. על כל אדם לנצל זמן זה, ולמלא אותו בתוכן חיובי המקדם את העולם אל עבר התכלית שלשמה בראו הקב"ה. אדם שבמקום לעסוק בדברים אלו, בוחר לכלות את זמנו בדברים שאינם מקדמים את העולם, מוציא את עצמו מכלל אלה שנחשבים "מיישבי העולם", וממילא גם העיסוק במשא ומתן זר לו, וגם הנאמנות לעשיית רצון ה' והפחד מן החטא אינם שייכים אליו.
שאלות לדיון
א. "המכלים ימיהם בהבל במעשים שאין בהם ממש", אם כן, אצל החוטא והכסיל יש ממש במעשיהם. הייתכן שיש משמעות למעשיהם?
ב. "רק אוהבים הרע", איך אפשר לאהוב רע?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
