ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נתיב התשובה למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
וְאָמַר רַב אֲדָא: כָּל שֶׁפָּסוּל בַּבְּהֵמָה כָּשֵׁר בָּאָדָם, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבְּהֵמָה פְּסוּל שֶׁלָּהּ כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מוּם בְּגוּפָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַמּוּם הוּא תְּחִלַּת אִבּוּד הַגּוּף, וְהַגּוּף כַּאֲשֶׁר נֶאֱבָד – הוּא חוֹזֵר לֶעָפָר וְאֵינוֹ קָרֵב אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, אֲבָל בָּאָדָם כַּאֲשֶׁר רוּחוֹ נִשְׁבָּרָה מִפְּנֵי חֶטְאוֹ, הָרוּחַ כַּאֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי הוּא לְמַעְלָה, כְּדִכְתִיב: "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים" (קהלת יב, ז), וּלְכָךְ עוֹלֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבָּר גַּם כֵּן. וְדָבָר זֶה הוּא הַקְרָבָה לַשָּׁמַיִם, וּלְכָךְ: "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה".
כלים שבורים
וּמַה שֶּׁאָמַר כִּי כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ כֵּלִים שְׁבוּרִים, מִפְּנֵי כִּי אֶל ה' יִתְבָּרַךְ הִיא הָעֲנָוָה•, שֶׁהַמִּדָּה הַזֹּאת הוּא מִדַּת הַפְּשִׁיטוּת•, וּלְכָךְ כֵּלָיו שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ שְׁבוּרִים, כִּי הַשָּׁבוּר הוּא הַפְּשִׁיטוּת כַּאֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם כְּלִי• כְּלָל, וּבִשְׁבִיל כָּךְ מִשְׁתַּמֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֵלִים שְׁבוּרִים, וּלְכָךְ ה' יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר: יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִתְכַּפֵּר.
משל הכלי השבור
וְהִנֵּה מַה שֶּׁאָמְרָה הַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה•, מָשָׁל אֶל מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְאֶחָד כְּלִי לִשְׁמֹר, וְהַכְּלִי נִשְׁבַּר, וְהוּא מִצְטַעֵר עַל זֶה מֵאֵימַת הַמֶּלֶךְ, וְלֹא יֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה. לְכָךְ הוּא שׁוֹאֵל חָכָם אֶחָד מַה יַּעֲשֶׂה, וְהוּא מֵשִׁיב כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְאֵין לְהָשִׁיב לוֹ הַכְּלִי כָּךְ. וְאָדָם זֶה לֹא יֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה, וְיֹאמַר כִּי בְּאוּלַי זֶה לֹא יָדַע הַנְהָגַת מֶלֶךְ זֶה, אֵלֵךְ וְאֶשְׁאַל אֶחָד מִקְּרוֹבֵי הַמַּלְכוּת שֶׁהֵם מַכִּירִים אֶת הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר הוּא שׁוֹאֵל אוֹתוֹ מֵשִׁיב לוֹ, כִּי אֲנִי מַכִּיר אֶת הַמֶּלֶךְ גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, אֵין רָאוּי לְהָבִיא כְּלִי זֶה לְפָנָיו, וּלְכָךְ אָמַר כִּי יֵשׁ לְאַבְּדוֹ לְגַמְרֵי. וְהִנֵּה לֹא יֵדַע מַה יַּעֲשֶׂה, וּלְכָךְ אוֹמֵר: אֵלֵךְ אֶל הָאֻמָּן שֶׁתִּקֵּן אֶת הַכְּלִי, אוּלַי יִמְצָא לוֹ תַּקָּנָה, וּבָא אֶל הָאֻמָּן, אָמַר שֶׁיֵּשׁ תַּקָּנָה לְזֶה הַכְּלִי, אֲבָל הַתַּקָּנָה קָשָׁה גַּם לֹא לְכָל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבּוֹ רַק לְאֶחָד אוֹ לִשְׁנַיִם. וְהִנֵּה זֶה אוֹמֵר: עַל כָּל פָּנִים לֹא אוּכַל לִהְיוֹת נָקִי מִזֶּה, אֵלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, יַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ אָמַר: הַכְּלִי הַזֶּה שָׁבוּר אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ*, וְהָרִאשׁוֹנִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְךָ כָּךְ מִפְּנֵי כְּבוֹדִי עָשׂוּ וְלֹא מִצַּד הַנְהָגָתִי, אֲבָל אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כָּךְ.
הנמשל במדרש
לְכָךְ אָמַר כִּי מִתְּחִלָּה שָׁאֲלוּ לַחָכְמָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ מִצַּד הַחָכְמָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת: הַחָכְמָה מְחַיֵּב אֶל הַחוֹטֵא הָרַע כַּאֲשֶׁר חָטָא אֶל הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אֶל הַנְּבוּאָה, כִּי הַנָּבִיא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר גְּדֻלַּת הַמֶּלֶךְ וְכַמָּה גָּדוֹל מַעֲלָתוֹ, לְכָךְ אָמְרָה כִּי מִצַּד הַזֶּה אֵין רָאוּי אֶל הַחוֹטֵא רַק הַמִּיתָה לְפִי גֹדֶל חֶטְאוֹ שֶׁחָטָא לַמֶּלֶךְ הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה, כִּי בַּתּוֹרָה בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ אֶת עוֹלָמוֹ (בראשית רבה א, א), וְכֵיוָן שֶׁבָּהּ נִבְרָא הַכֹּל יֵשׁ גַּם כֵּן בַּתּוֹרָה אַחַר שֶׁחָטָא וְנִתְקַלְקֵל בְּרִיאָתוֹ, יֵשׁ בַּתּוֹרָה גַּם כֵּן תִּקּוּן לָאָדָם. וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: בִּכְלִי שָׁבוּר אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּל כֵּלָיו הֵם שְׁבוּרִים.
___________________________
אֶל ה' יִתְבָּרַךְ הִיא הָעֲנָוָה - המשתוקק ומידבק בקב"ה הוא בעל מידת הענווה. מִדַּת הַפְּשִׁיטוּת - שאינו מחשיב את עצמו. שֵׁם כְּלִי - הגדרת כלי. מַה שֶּׁאָמְרָה הַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה - לעיל, שהחוטא ייענש.
ביאורים
יש הבדל מהותי בין קרבן בהמה ל'קרבן אדם' על ידי התשובה. כשיש שבר בגוף הבהמה היא פסולה לקרבן, כיוון שמום נחשב כאיבוד חלקי של הגוף, וגוף שאבד חוזר לעפר ומאבד את הקשר שלו עם ה'. לעומת הבהמה, האדם מקריב את רוחו ולא את גופו. כאשר הרוח אובדת לגמרי מהגוף, היא חוזרת למקורה האלוהי, ולכן כשעולם הנפש של האדם שבור, הוא דווקא מתקרב לה'.
הענווה מלמדת, שתכלית האדם היא בכך שהוא ממלא את התפקיד שה' נתן לו. לאדם אין חשיבות ומשמעות מצד עצמו, אלא כשליח מאת ה' לפעול בעולמו. הענווה משולה לכלים שבורים, שאין להם ישות עצמית, אלא הם משמשים כחומר גלם עד שבעל המלאכה יחליט לתת להם צורה וזהות, וכדי לבטא זאת, נאמר במדרש שה' משתמש בכלים שבורים. בעל הענווה אינו מייחס חשיבות לעצמו, אלא מבטל את עצמו לעומת רצון ה', ולכן הוא קרוב לה'. כמו כן הוא מסוגל לעשות תשובה, כי הוא אינו חושש להודות בכישלונו, ולא מרגיש שהוא מאבד את מעלתו בכך שיש לו חסרונות.
המדרש מתאר שלדעת החכמה, הנבואה והתורה אין מקום לתשובה על החטא. המהר"ל הסביר בתחילה, שלדעתם אין בכוחה של התשובה לתקן את החטא. כעת המהר"ל מסביר באופן אחר, שלדעתם אין ראוי לבעל תשובה לעבוד את ה'. החכמה והנבואה מכירות את גדולת ה', ולכן לדעתם אין מקום לאדם שליבו שבור ונדכה לבוא לפני ה'. רק לאדם שלם ברוחו ובנפשו ראוי להתקרב לפני ה' ולעובדו, אבל בעל תשובה הוא מדוכדך ובעל שפלות עצמית. רק ה' בעצמו חידש, שאין זה פגם לכבודו שיעבדו אותו אנשים בעלי שברון לב, ואדרבה באנשים כאלו במיוחד הוא חפץ, כיוון שהם מבטלים את כל חייהם לרצונו.
הרחבות
* מעלתם של בעלי תשובה
הַכְּלִי הַזֶּה שָׁבוּר אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. עלינו לשים לב, שהמשל שהביא המהר"ל פותח בכך שתפקידו של האדם היה לשמור על הכלי שנתן לו המלך, שלא יישבר , ומסיים בכך שהמלך אמר שהוא משתמש בכלי שבור . לפי זה, ניתן להסביר שהקב"ה אמנם הטיל על האדם להתרחק מן החטא, שהרי החטא הוא דבר חמור מאד שעל האדם לברוח ממנו כל ימי חייו, ובכל זאת, לאחר שהאדם חטא, ישנה מעלה מיוחדת בעצם הכלי השבור, בעצם המצב בו האדם נמצא כשיש לו אפשרות של השתלמות, של התגברות על הנפילות ושל עלייה כלפי מעלה.
נראה שזהו עומק שיטתו של רבי אבהו בגמרא: "דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין – צדיקים גמורים אינם עומדין" [ברכות לד:]. המילה 'בעל' בביטוי 'בעל תשובה' היא כמו בביטוי – 'בעל לשון הרע', כלומר, אדם הקבוע ועסוק בכך , וכן 'בעלי תשובה' הם העסוקים תמיד בתשובה [דיוקו של הרב צבי יהודה הכהן קוק , נדפס בספר מאורות הראי"ה לירח האיתנים, מאמר נתיב מהלכי התשובה].
מי שזוכה להיות עסוק כל ימיו באותה השתלמות מתמדת של הכלי השבור, זוכה לאותה מעלה עליונה שהיא למעלה ממעלת הצדיקים.
שאלות לדיון
א. לפי המשל, מדוע אותו אדם היה צריך לעבור אצל החכם, קרובי המלכות והאומן. איזה תשובה היה מקבל מהמלך אם היה הולך אליו בלבד?
ב. "הכלי הזה שבור אני משתמש בו". כיצד אפשר להסביר שימוש בכלי שבור?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך לקשור את הסכך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
