שביתת פועלים ומורים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי מוצ"ש ה' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
ליקוטים ב
שונות

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
דיני ממונות וצדקה
עובד ומעביד

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

7 דק' קריאה • 16 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

1 - האם שביתת פועלים רצויה עפ"י ההלכה
השאלה שהיום נעסוק בה היא, האם שביתת פועלים היא דרך נאותה ליישוב סכסוכי עבודה על פי ההלכה?
תחילה יש להקדים שבפועל אם מנהג המדינה שפועלים שובתים כדי להטיב את שכרם, מותר להם לשבות, ולדעת רוב הפוסקים, זאת בתנאי שקיבלו על כך היתר תחילה מבית דין.
אך הדיון שלנו הוא עקרוני, האם ראוי ליישב את סכסוכי העבודה על ידי שביתות. התשובה לכך ברורה, הדרך הנכונה לפתרון הבעיות היא בהתדיינות בפני בית דין מוסכם. רק בדרך הזו אכן תפתר הבעיה באופן שלם. מצד אחד לא ייגרם נזק כלכלי בהשבתת מפעלים והפסד ימי עבודה, ולא יגרם מתח חברתי. והיותר חשוב, הפסק דין יהיה מאוזן וצודק, ולא כמו המצב כיום, שיש פועלים שיש להם כח סחיטה גדול כדוגמת עובדי חברת החשמל, שהצליחו להשיג משכורות עתק, מפני שהמדינה אינה מסוגלת לתפקד בעת שהם משביתים את החשמל וכך משכורתם הממוצעת בסביבות חמש עשרה אלף שקלים לחודש. ואילו העובדים הסוציאלים, שעבודתם אינה נופלת בחשיבותה, ואינם משקיעים פחות מאמץ, מקבלים כחמישית משכרם, וזאת מפני ששביתתם אינה פוגעת במי שיש לו השפעה על המשכורות במדינה.

וכך נמסר שהיתה דעת הרב קוק זצ"ל, שכל סכסוך עבודה צריך לבוא לפני בית דין, ורק אם המעסיק אינו מוכן לבוררות מותר להשבית את העבודה. וכך כתב הרב עוזיאל, שיש להקים בית דין שיהיו בו תלמידי חכמים ואנשי מדע בתחום הכלכלה והחברה, והם ידונו בכל סכסוך עבודה (תחומין ה, ע' 295, משפטי עוזיאל חו"מ מב, ו-ז).
באופן זה גם המשק היה משגשג בלא השבתות ולחצים כוחניים, וגם המשכורות של כלל הפועלים היו גבוהות יותר. בפעם הבאה נמשיך לעסוק בסוגיה זו.

2 - האם מותר לפועלים לשבות
השאלה שהיום נעסוק בה היא, האם מותר לפועלים לשבות מעבודתם. בפשטות פועל שהתחייב לעבוד למשך תקופה מסוימת אסור לו להפר את התחיבותו, ואם הפר את התחיבותו יכול בעל הבית להתרעם עליו, אך אינו יכול לתבוע ממנו פיצויים. ואם שביתת הפועל גורמת נזק ממוני לבעל הבית, יכול בעל הבית לתבוע את הפועלים על הפגיעה בעסקיו, והם צריכים לפצותו על הנזקים שנגרמו עקב הפרת התחיבותם לעבוד. ואף מורים ששובתים נחשבים כמי שגורמים לאיבוד זמן, ובתנאים מסוימים ניתן לשלם למורים אחרים את מה שהיה צריך לשלם למורים ששבתו. ומי שאינו מרוצה משכרו, יכול להפסיק את עבודתו בסיום הזמן שנקבע בחוזה, אבל לא להפסיק באמצע.

כך ההלכה באופן עקרוני, אלא שזכותם של בני העיר או בעלי אומנות מסוימת לקבוע לעצמם תקנות ומנהגים ובתנאי שתקנות אלו יתוקנו בהסכמת "חבר-עיר", היינו בהסכמת בית דין או אדם גדול בתורה המעורב בענייני הציבור, שהוא יבחון האם אין בתקנותיהם איזו עוולה וכדומה. השאלה היא, האם כיום שאין הרבנים ובתי הדין מפקחים על ענייני הציבור, האם רשאים בני העיר או בעלי אומנות לתקן לעצמם תקנות שלא כפי ההלכה המקורית. דעת הרבה פוסקים, שבמקום שאין תלמידי חכמים המעורבים ומשפיעים על כל ענייני הציבור, מותר לארגוני הפועלים לארגן שביתות כראות עיניהם. וכך פסק הרב פיינשטיין (אג"מ חו"מ נח-נט). לעומתו הרבה פוסקים סוברים שאסור לפועלים לשבות בלא הסכמת בית דין, וכך משמע שסובר הרב אוירבאך ז"ל (תחומין ה, 289), והרב ולדנברג (ציץ אליעזר ב, כג), והרב חיים דוד הלוי (על"ר ב, סד). לפיכך כל פועל הרוצה לשבות, צריך לשאול רב מוסמך שיכריע לו בכל מקרה ומקרה לגופו - האם מותר לו לשבות או אסור.
וכפי שכבר למדנו הטוב ביותר הוא, שמלכתחילה יוכרעו כל הסכסוכים בבית דין שיוקם באופן מיוחד לצורך זה, שישמשו בו רבנים ומומחים לכלכלה.
וכל זה אמור לגבי שביתה במפעלים, אבל לגבי שביתת מורים או רופאים הדין שונה ובזה נעסוק בפעם הבאה.

3 - שביתת מורים ורופאים
היום נעסוק בשאלה, האם מותר למורים ורופאים לשבות?
ותחילה נקדים את מה שלמדנו בפעמים הקודמות, שמעיקר הדין שביתת פועלים אסורה, הואיל והעובד התחייב לעבוד למשך זמן מסוים, וכל זמן שלא הודיע על התפטרותו בדרכים המקובלות עליו להמשיך לעבוד. מכל מקום רשאים בני המדינה לקבוע לעצמם תקנות, וכיום מנהג המדינה שמותר לפועלים לשבות למרות שלא התפטרו מעבודתם.

אלא שלדעת הרבה פוסקים מותר לפועלים להחליט על שביתה רק בהסכמת בית דין חשוב, או אחד מגדולי התלמידי חכמים, ויש פוסקים שסוברים שבמקומות שאין בהם תלמידי חכמים המעורבים ומשפיעים על עניני הציבור, מותר לפועלים להחליט על שביתה גם בלא קבלת הסכמה מבית דין או רב העיר.
אלא שכל זה אמור לגבי עבודות שאין בהם מצווה, כגון פועלים במקצועות השונים, אבל למורים המקיימים מצוות תלמוד תורה אסור לשבות. שכן גם בחינם חובתו של כל מי שיכול ללמד תורה, ומה שנותנים שכר למורים הוא כדי שלא יצטרכו לחפש פרנסה אחרת ויהיו פנויים ללמד, אבל אם המורה אינו הולך לחפש פרנסה אחרת, עליו להמשיך וללמד את הילדים. וכן לגבי רופאים ואחיות, כיוון שיש מצווה לרפא בחינם, גם אם משכורתם אינה הולמת את מאמציהם, אסור להם לשבות. כמובן שמותר להם לחפש עבודה אחרת, אך כל זמן שלא הלכו לעבוד במקום אחר, חובה עליהם להמשיך לרפא בחינם. ואת סכסוכי העבודה צריכים לפתור על ידי בוררות בלבד ולא על ידי שביתות.
ורק במקרים נדירים, כאשר המעסיק אינו מוכן לבוא לדין או בוררות, ונראה שאם לא ישבתו יגרם נזק למערכת החינוך או לרפואה הציבורית, מותר להתייעץ עם בית דין, ורק לאחר קבלת היתר מפורש - מותר לשבות. שלפעמים ביטולה של תורה זהו קיומה.

לפיכך אסור למורה המלמד תורה להשתתף בשביתה שלא קיבלה אישור מפורש מבית דין חשוב או מהרבנות הראשית. ואף אם ארגון המורים מאיים עליו שלא יסייע לו בעתיד, אסור למורה להשתתף בשביתה. וכמו שאם יאיימו עליו: אם לא תאכל בשר טרף נפגע בזכויותיך, לא יאכל בשר טרף. כך אם יאיימו עליו לא נייצג אותך אם לא תשבות - לא ישבות (אג"מ חו"מ נט; הרב אוירבאך תחומין ה' 289; מנחת צבי ח"ב י').
ובזכות זה יזכה להיות מחנך אמיתי שהערכים הרוחניים מגמת חייו, ובזה ישמש דוגמה לתלמידיו שילכו בעקבותיו לתפארת התורה העם והארץ.

4 - שביתת מורות ומורים ללימודי חול
למדנו בפעמים הקודמות שככלל אין רוח חכמים נוחה משימוש בנשק השביתה אלא כל סכסוך צריך להתברר בבוררות בבית דין. אלא שכיום מנהג המדינה שהפועלים שובתים, והמנהג והתקנות של הציבור משנות את ההלכה ובתנאים מסוימים מותר לקיים שביתות.
אלא שלגבי מורים ורופאים הדין שונה, שהואיל והם ממלאים תפקיד של מצווה, אסור להם לשבות. וזאת מפני שמצד מצוות התורה כל אדם היכול ללמד תורה ולרפא חולים צריך לעשות זאת בחינם, ורק מצד תקנת הציבור משלמים להם שכר, כדי שיוכלו להיות פנויים ללמד תורה ולרפא חולים ולא יצטרכו לחפש עבודות אחרות. אבל כל זמן שלא מצאו עבודה אחרת וממילא הם בטלים מפרנסה - עליהם להמשיך ללמד ולרפא.
ואם כן כל סכסוך עבודה שבין מורים ורופאים למעסיקיהם חייב להערך בבוררות ולא על ידי שביתות. ורק אם המעסיק לא מוכן לבוא לבוררות או לקיים את פסק הדין, על פי היתר מיוחד מבית דין מותר למורים ולרופאים לשבות.

אלא שיש ששאלו האם האיסור לשבות חל גם על מורות? שאולי מצד שנשים אינן מצוות במצוות תלמוד תורה עבודתם היא ככל עבודה שאין בה מצווה ועל פי מנהג המדינה מותר גם להם לשבות.
אבל האמת היא שנשים אינן מצוות ללמוד לאחר שכבר למדו את כל המצוות השייכות להן ואת כל יסודות האמונה, וכל זמן שלא למדו זאת מצווה ללמדן, נמצא שכל מה שמלמדים את הבנות בבית הספר הוא מצווה. ובנות המרגישות צורך ללמוד עוד, סימן הוא שתלמודם חשוב להם כדי להעמיק את האמונה והשייכות לתורה, ואף לימוד זה נעשה מצווה, ואסור לבטלו.

עוד נראה לי, שבכל בית ספר או ישיבה תיכונית או אולפנה שבה מתקיימים גם לימודי חול, גם את לימודי החול אסור לבטל. וזאת מפני שכאשר לימודי החול נעשים אגב לימודי הקודש אף הם נחשבים לענף מצווה. שכן אמרו חז"ל במסכת שבת (עה, א): "כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר: ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו". ומבארים הרמב"ם והמהר"ל ורבים מגדולי ישראל, שאין הכוונה כאן לומר שרק חכמת האסטרונומיה חשובה וראויה ללימוד, אלא הכוונה לומר שכל מי שיכול להבין בחכמה את סדרי הטבע הנברא ואינו מבין, הרי הוא מתעלם ממעשה ה', שכן הקב"ה מתגלה אלינו דרך הבריאה והמדע. ועוד מתבאר שם בגמרא, שעל ידי שישראל בקיאים בחכמות החיצוניות נעשה קידוש ד' בעיני העמים. ואמר הגר"א שכל מי שחסרה לו חכמה אחת מחכמות חיצוניות חסרים לו כנגד זה מאה ידות בתורה.

נמצא שאף לימודי החול כשהם נערכים בתוך תוכנית שעיקרה קודש, נחשבים כמסייעים ושייכים לחינוך לאמונה ותורה ואסור לבטלם בשביתה, וכל סכסוך צריך להערך בבוררות. אמנם חובה עלי לציין שיש סוברים שרק את לימודי הקודש אסור להשבית, אך לעניות דעתי נראה כפי שאמרתי, שאסור להשבית את כל מרכיבי מערכת הלימודים בבתי הספר הדתיים ובישיבות התיכוניות והאולפנות, מפני שכל תוכנית הלימודים נחשבת כמקשה אחת הבאה לחנך את הבנים והבנות לחיות חיים שלמים של אמונה בעולם הזה, ולכן אסור להשבית מערכת חינוך זה שכולה מצווה.

5 - איסור שביתת מורים
שאלתם אם מותר למורים לשבות?
תשובה: כידוע, ישנן דעות בפוסקים אם מותר לפועלים לשבות כדי להיטיב את שכרם. יש אומרים שכיוון שהתחייבו לעבוד אסור להם להשבית המפעל ולגרום נזק למעסיקם. ורק אם יתייעצו עם בית דין חשוב (חבר עיר) שיבדוק העניין ויראה שאכן שביתתם מוצדקת - מותר יהיה להם לשבות. ויש אומרים, שכיוון שכך הוא המנהג כיום, מותר לפועלים לשבות גם בלא אישור של בית דין חשוב.
אך כל זה אמור לגבי עבודות שאין בהם מצווה, אבל למורים המקיימים מצוות תלמוד תורה אסור לשבות. שכן גם בחינם חובתו של כל מי שיכול ללמד תורה, ומה שנותנים שכר למורים הוא כדי שלא יצטרכו לחפש פרנסה אחרת ויהיו פנויים ללמד, אבל אם המורה אינו הולך לחפש פרנסה אחרת, עליו להמשיך וללמד את הילדים. ואת סכסוכי העבודה צריכים לפתור על ידי בוררות בלבד ולא על ידי שביתות.
ורק במקרים נדירים, כאשר המעסיק אינו מוכן לבוא לדין או בוררות, ונראה שאם לא ישבתו יגרם נזק למערכת החינוך או לרפואה הציבורית, מותר להתייעץ עם בית דין חשוב, ורק לאחר קבלת היתר מפורש - מותר לשבות. שלפעמים ביטולה של תורה זהו קיומה.

לפיכך אסור למורה המלמד תורה להשתתף בשביתה שלא קיבלה אישור מפורש מבית דין חשוב או מהרבנות הראשית. ואף אם ארגון המורים מאיים עליו שלא יסייע לו בעתיד, אסור למורה להשתתף בשביתה. וכמו שאם יאיימו עליו: אם לא תאכל בשר טרף נפגע בזכויותיך, לא יאכל בשר טרף. כך אם יאיימו עליו לא נייצג אותך אם לא תשבות - לא ישבות (ועיין אג"מ חו"מ נט; הרב אוירבאך תחומין ה' 289; מנחת צבי ח"ב י').

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז

שונות
גאולה ועבדות
פרק טז
הרב אליעזר מלמד | אייר תשס"ח
פדיון שבויים
כיצד פודים את השבויים?
הרב אליעזר מלמד | .

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
עניני ספירת העומר
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב אורי שרקי
הרב ש. יוסף וייצן
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב חיים כץ
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב משה אליה
הרה"ג חיים שטיינר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il