ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
יש לי קושי רב להתרכז במידה ואיני רוחץ את פני בבוקר. האם מותר לי לעשות כן ביום כיפור בהתחשב בכך שאיני עושה כן לשם תענוג אלא בכדי שאוכל לתפקד?
תשובה
נכון הדבר שרק רחיצה של תענוג אסורה ביום כיפור (שו''ע או''ח תריג, א). ממילא, מותר שמים יגעו בעור על מנת להוריד ממנו עפר, או לרחוץ באופן שחייבים לפני התפילה, וכן מותר לעבור דרך נהר וכדומה בכדי להגיע לצורך חשוב (שו"ע או"ח תריג, א-ה). שאלה טובה היא למה האיסור כל כך מצומצם, שהרי בשאר איסורים אין היתר לעבור כשהדבר אינו מביא לידי הנאה, וכפי שאין היתר לאכול ולשתות ביום כיפור מלבד במקרה של פיקוח נפש. התשובה הפשוטה ביותר היא שהעינויים הנוספים ביום כיפור, מעבר לאכילה ושתייה, הינם מדרבנן בלבד, ועל כן אין זה מן הנמנע שניתן להקל בהם יותר. חלק מן הראשונים, וביניהם רבנו תם (עיין תוספות יומא עז ע"א) מביאים מהיתרים אלו ראיה לכך שהעינויים של רחיצה וכו' הינם אכן מדרבנן. אמנם הרמב''ם (שביתת עשור א, ה) הוא אחד מן הסוברים שכל עינויי יום הכיפורים הינם מן התורה, ומסביר הר''ן שזו דוגמא של מצווה דאורייתא שפרטיה נתנו לידי קביעתם של חז''ל.
לאחר הקדמה זו נתייחס לשאלתך.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
129 - מזוזה, מקום קביעתה.
130 - שטיפת פנים ביום כיפור
131 - בקשת טל ומטר
טען עוד
ערוך השולחן (או''ח תריג, ז) אומר שאת דברי הרא''ש יש להבין לפי הקשר הדברים, וממילא ההיתר מצטמצם. הגמרא (עח.) מדברת על אנשים שהיו טובלים מגבת בתוך מים לפני יום כיפור ומעבירים את המגבת על פניהם ביום כיפור כשהיא פחות רטובה (הרמ''א דוחה הוראה זו בימינו מחשש סחיטה – או''ח תריג, ט). הגאון פסק שלאדם רגיל מותר רק להעביר את המגבת על העיניים, שזהו איזור רגיש הדורש ניקוי, ורק לאיסטניס שייך היתר זה לגבי שאר הפנים. לפי זה, הגאון אינו מחדש היתר אלא מגביל היתר קיים.
למעשה, לספרדים ניתן להקל כדבריך, אך לאשכנזים לא (עיין מקראי קודש של הרב הררי, יום כיפור, ז, יא). נראה שהסברא של האשכנזים נובעת מהעניין הבא. ההרגשה המרעננת שמעירה את האדם נחשבת לרחיצה של תענוג, למרות שמטרת התענוג הינה עבור יכולת ריכוז בתפילה. רק הסרה מהגוף של דברים ממשיים המפריעים או מגע אקראי של מים שייכים בהיתר של רחיצה שאינה של תענוג.
כדי להתעורר, אתה יכול להביא את פניך אל מול מקפיא פתוח, או להניח חפץ קר ויבש על פניך וכדומה, ויתכן שזה אכן יעזור לך (עיין שו''ע או'''ח תריג, ט).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
