^ 1.. סימן תרל"ט סעיף ג.
^ 2.. שם, סעיף ה.
^ 3.. סוכה כז, א.
^ 4.. אלא מעתה שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל וכו'. מט, ב.
^ 5.. בגמ' כז,א מבואר שחיוב זה נלמד בג"ש מחיוב אכילת מצה בליל יו"ט ראשון של פסח.
^ 6.. ברכות פ"ז סו"ס כג.
^ 7.. שו"ת הרשב"א ח"ד סימן עח.
^ 8.. סוכה כה, ב ו-כו, א. עבודה זרה ג, ב.
^ 9.. סוכה כו, א. דין זה הוא משום מצטער.
^ 10.. בראשונים יוחס תירוץ זה לרשב"א. אך הרשב"א בברכות מתרץ כתוס' בסוכה ע"ש.
^ 11.. רע"א מתרץ את התוס' שמה שצריך שיעור כביצה כדי להתחייב בסוכה משום שזהו שיעור אכילת קבע, אך בשבת ויו"ט עצם חיוב האכילה ואפי' של כזית חשיב סעודת קבע, וכ"כ הצל"ח.
^ 12.. וכ"כ הריטב"א.
^ 13.. אות ריז'.
^ 14.. ח"ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמז סעיף ט.
^ 15. . סימן תרל"ט ס"ק לה. החיי"א והמשנ"ב הגיעו למסקנה דומה למש"כ במעשה רב, אלא שהם כתבו כן מצד חומרא של שתי השיטות, ובמעשה רב שיטה זו היא שיטה שלישית כמובא לקמן.
^ 16.. מט, ב. ד"ה אי בעי אכיל.
^ 17.. ח"א סימן צה, ח"ב סימן קס.
^ 18.. עיין לעיל הערה 10.