ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
כך נפסק הלכה למעשה, בהתבסס על דברי התורה שניתנה לנו משמים, במעמד הר סיני לפני כ-3,500 שנים.(שו"ע חושן משפט סימן צז סעי' א-ב)
בדברינו לפרשת כי תצא תשפ"ד, הבאנו מקורות המסבירים את כוחה של הלוואה שכזו, ומה משמעותה ביחסים שבין הבורא לנבראים? (נחזור ונדגיש. אין בכך היתר ללווה שלא לעמוד בדיבורו ולא לקיים את התחייבויותיו, ח"ו).
באווירה החברתית והמוסרית ששלטה בעולם בתקופת מתן תורה, וגם שנים רבות אחריה, במדינות שהיו לכאורה "מתוקנות", היה נהוג "קוד אתי", רחוק כרחוק מזרח ממערב, מרמה מוסרית גבוהה זו.
נביא כמה דוגמאות (ע"פ ספרו של פרו' מנחם אלון 'חרויות הפרט בדרכי גביית חוב', מאגנס ירושלים תשכ"ד).
א. בחוקי חמורבי, שנהגו במסופוטמיה בימי אברהם אבינו נכתב : "אם החוב נוצר כתוצאה של הלוואת תבואה או כסף מותר לגבות כמשכון את הרכוש, העבדים, הילדים, הנשים ואת החייב עצמו". במילים אחרות, לא הייתה כל הגבלה על פגיעה בלווה המיסכן והיה ניתן למכור את ילדיו, אשתו ואותו כעבד כדי להבטיח את הפירעון. נדגיש כי לפי חוקי תורתנו הקדושה, היחיד שנמכר על ידי בית הדין כעבד הוא הגנב ורק הוא! (ולא הלווה חדל הפירעון).
ב. בימי ארבעת הנביאים: הושע, עמוס, ישעיהו ומיכה (לפני כ2,700) ביטל מלך מצרים את עונש המכירה לעבדות של מי שלא פרע חוב, בנימוק שאין שום קשר בינו לבין מוסר ורמה רוחנית גבוהה, בתחום של בין אדם לחברו. ההסבר שניתן היה, שאם הלווה יימכר כעבד תיפגע זכות המלך לגבות ממנו מס או לגייסו לצבא.
לעומת זאת, ברומא באותה תקופה, אם לווה לא החזיר את חובו, ומכירת ילדיו ואשתו, לא כיסתה את החוב, למלווה הייתה זכות או למוכרו כעבד או להמיתו.
ג. לפי החוק האנגלי, 'דבר המלך במועצתו', שנהג עד לפני כ-250 שנים, המלווה היה רשאי, לאסור את הלווה במרתפו. הנושה לא היה חייב לדאוג לצרכיו המינימליים של האסיר האומלל, כולל חובה להאכלתו. החוק מסתיים בהכרזה שאם בני משפחתו (שנותרו ללא מפרנס) לא יוכלו לספק לו אוכל, ראוי שימות ברעב.
כדי להדגיש "מה בין בני לבין בן חמי" (ברכות דף ז ע"ב) נביא את דברי הנביא וחז"ל, היוצאים בחריפות כנגד בני עמנו שהושפעו מדרכי הגויים ונהגו כמותם בתחום זה.
בספר מלכים ב' מצינו: "וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת יְקֹוָק וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים" (ד, א).
הכתוב מתאר מצב שבו החברה מתנהלת לפי חוקי הגויים שהשפיעו על עם ישראל. חז"ל מזהים את הנושה עם יהורם בנם של אחאב ואיזבל בת אתבעל מלך צידון (רש"י שם בשם התנחומא). אותו יהורם נהרג זמן קצר מאוחר יותר בידי יהוא בן נמשי. יהוא נמשח בידי יונה, שמילא את הנבואה של אליהו, שהועברה אליו בידי אלישע. וז"ל הכתוב: "וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ" (מלכים ב' ט, כד). חז"ל דרשו שהיה זה עונש על ששלח זרועותיו לקחת את הילדים, ולפי שהקשה את לבו. (שמות רבה פרשה לא סימן ד)
בחודש אלול נזכיר כי ישראל רחמנים בני רחמנים, האכזריות רחוקה מהם כרחוק מזרח ממערב. 'אני לדודי' 'ואיש לרעהו' רמוזים בשם החודש. עם ישראל ניצח בקרבות, בימי אחאב, כיוון שהיו מאוחדים, ולא היה ביניהם דיבור מפלג. ננצח את האויבים האכזריים, שמנסים בכל כוחם לקרוע את האריג שמחבר את החברה בישראל, ללא כל נכונות להחזיר את בנינו ובנותינו מהמחילות.
נתפלל לחזרת החטופים, נאחל רפואה שלמה לפצועים
ולנחמה משמים לכל המשפחות השכולות.
נודה לכל כוחות הבטחון על עבודתם הנפלאה במסירות נפש, מכל הבחינות,
למען מדינת ישראל וכלל ישראל.
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
כל ההתחלות קשות
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
