ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
כך נפסק הלכה למעשה, בהתבסס על דברי התורה שניתנה לנו משמים, במעמד הר סיני לפני כ-3,500 שנים.(שו"ע חושן משפט סימן צז סעי' א-ב)
בדברינו לפרשת כי תצא תשפ"ד, הבאנו מקורות המסבירים את כוחה של הלוואה שכזו, ומה משמעותה ביחסים שבין הבורא לנבראים? (נחזור ונדגיש. אין בכך היתר ללווה שלא לעמוד בדיבורו ולא לקיים את התחייבויותיו, ח"ו).
באווירה החברתית והמוסרית ששלטה בעולם בתקופת מתן תורה, וגם שנים רבות אחריה, במדינות שהיו לכאורה "מתוקנות", היה נהוג "קוד אתי", רחוק כרחוק מזרח ממערב, מרמה מוסרית גבוהה זו.
נביא כמה דוגמאות (ע"פ ספרו של פרו' מנחם אלון 'חרויות הפרט בדרכי גביית חוב', מאגנס ירושלים תשכ"ד).
א. בחוקי חמורבי, שנהגו במסופוטמיה בימי אברהם אבינו נכתב : "אם החוב נוצר כתוצאה של הלוואת תבואה או כסף מותר לגבות כמשכון את הרכוש, העבדים, הילדים, הנשים ואת החייב עצמו". במילים אחרות, לא הייתה כל הגבלה על פגיעה בלווה המיסכן והיה ניתן למכור את ילדיו, אשתו ואותו כעבד כדי להבטיח את הפירעון. נדגיש כי לפי חוקי תורתנו הקדושה, היחיד שנמכר על ידי בית הדין כעבד הוא הגנב ורק הוא! (ולא הלווה חדל הפירעון).
ב. בימי ארבעת הנביאים: הושע, עמוס, ישעיהו ומיכה (לפני כ2,700) ביטל מלך מצרים את עונש המכירה לעבדות של מי שלא פרע חוב, בנימוק שאין שום קשר בינו לבין מוסר ורמה רוחנית גבוהה, בתחום של בין אדם לחברו. ההסבר שניתן היה, שאם הלווה יימכר כעבד תיפגע זכות המלך לגבות ממנו מס או לגייסו לצבא.
לעומת זאת, ברומא באותה תקופה, אם לווה לא החזיר את חובו, ומכירת ילדיו ואשתו, לא כיסתה את החוב, למלווה הייתה זכות או למוכרו כעבד או להמיתו.
ג. לפי החוק האנגלי, 'דבר המלך במועצתו', שנהג עד לפני כ-250 שנים, המלווה היה רשאי, לאסור את הלווה במרתפו. הנושה לא היה חייב לדאוג לצרכיו המינימליים של האסיר האומלל, כולל חובה להאכלתו. החוק מסתיים בהכרזה שאם בני משפחתו (שנותרו ללא מפרנס) לא יוכלו לספק לו אוכל, ראוי שימות ברעב.
כדי להדגיש "מה בין בני לבין בן חמי" (ברכות דף ז ע"ב) נביא את דברי הנביא וחז"ל, היוצאים בחריפות כנגד בני עמנו שהושפעו מדרכי הגויים ונהגו כמותם בתחום זה.
בספר מלכים ב' מצינו: "וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת יְקֹוָק וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים" (ד, א).
הכתוב מתאר מצב שבו החברה מתנהלת לפי חוקי הגויים שהשפיעו על עם ישראל. חז"ל מזהים את הנושה עם יהורם בנם של אחאב ואיזבל בת אתבעל מלך צידון (רש"י שם בשם התנחומא). אותו יהורם נהרג זמן קצר מאוחר יותר בידי יהוא בן נמשי. יהוא נמשח בידי יונה, שמילא את הנבואה של אליהו, שהועברה אליו בידי אלישע. וז"ל הכתוב: "וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּוֹ" (מלכים ב' ט, כד). חז"ל דרשו שהיה זה עונש על ששלח זרועותיו לקחת את הילדים, ולפי שהקשה את לבו. (שמות רבה פרשה לא סימן ד)
בחודש אלול נזכיר כי ישראל רחמנים בני רחמנים, האכזריות רחוקה מהם כרחוק מזרח ממערב. 'אני לדודי' 'ואיש לרעהו' רמוזים בשם החודש. עם ישראל ניצח בקרבות, בימי אחאב, כיוון שהיו מאוחדים, ולא היה ביניהם דיבור מפלג. ננצח את האויבים האכזריים, שמנסים בכל כוחם לקרוע את האריג שמחבר את החברה בישראל, ללא כל נכונות להחזיר את בנינו ובנותינו מהמחילות.
נתפלל לחזרת החטופים, נאחל רפואה שלמה לפצועים
ולנחמה משמים לכל המשפחות השכולות.
נודה לכל כוחות הבטחון על עבודתם הנפלאה במסירות נפש, מכל הבחינות,
למען מדינת ישראל וכלל ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
