ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
אות א'
אנו מדברים רבות אודות עבודת ה' לשמה מתוך אהבה, אך מהי עבודה זו? היאך צריך האדם השלם להתייחס לעבודת ה'?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
ְאָסוּר לָאָדָם הַשָּׁלֵם שֶׁיֹּאמַר: כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה אֵלֶּה הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת• הַטּוֹבוֹת; וְאֶתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָן – מַה הוּא הַגְּמוּל• שֶׁאֲקַבֵּל עַל זֶה? – לְפִי שֶׁזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר הַנַּעַר: כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא זֶה – מַה יִתְּנוּ לִי? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: דָּבָר פְּלוֹנִי. לְפִי, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים מִעוּט שִׂכְלוֹ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין זֶה הַשִּׁעוּר וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַ"תַּכְלִית" תַּכְלִית אַחֶרֶת, אָנוּ מְשִׁיבִים לוֹ כְּסִכְלוּתוֹ•, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו ה). וּכְבָר הִזְהִירוּ הַחֲכָמִים עַל זֶה גַּם כֵּן, כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הָאִישׁ הַשָּׁלֵם, הַמַּשִּׂיג אֲמִתַּת הָעִנְיָנִים – אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ שׂוֹכוֹ: 'אַל תִּהְיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס" (אבות א ג). וְאָמְנָם רָצָה לוֹמַר בָּזֶה: שֶׁיַּאֲמִין בָּאֱמֶת לְעֶצֶם הָאֱמֶת, וְזֶהוּ הָעִנְיָן שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ: "עוֹבֵד מֵאַהֲבָה". וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד" (תהלים קיב א), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: 'בְּמִצְווֹתָיו' – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו" (עבודה זרה יט א). וְכַמָּה עֲצוּמָה הָרְאָיָה הַזֹּאת, וְכַמָּה הִיא מְבֹאֶרֶת! וְהִיא רְאָיָה בְרוּרָה עַל מַה שֶּׁקָּדַם לָנוּ מִן הַמַּאֲמָר. וְגָדוֹל מִזֶּה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי: שֶׁמָּא תֹאמַר: "הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר; בִּשְׁבִיל שֶׁאִקָּרֵא: רַב; בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם-הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר: לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ (דברים יט ט): כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תַעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה" (פרשת עקב).
___________________________________
הַמִּדּוֹת - ההנהגות. הַגְּמוּל - השכר. כְּסִכְלוּתוֹ - כפי מיעוט שכלו.
ביאורים
אחד הדברים הנפלאים והמשמעותיים שאליהם ראוי לנו לשאוף הוא 'טוהר הכוונה' – לזכות לעבוד את ה' ללא חיפוש של רווח כלשהו. מי שזוכה לזה, זוכה שכל קיום המצוות שלו מקבל משמעות חדשה. בתחילה האדם מנקה את עצמו מחיפוש רווחיות, ועבודת ה' שלו משתחררת מחיפוש 'אינטרסים' מסוימים. אז הוא משנה את כוונתו וזוכה שעבודת ה' שלו אינה עוד כלי לחיפוש רווח חיצוני אלא מטרה כשלעצמה.
מתוך כך, הופכת עבודת ה' של האדם להיות חלק מאהבת הבורא שלו. אחת ממצוות התורה המרכזיות היא מצוות אהבת ה'. האדם בונה קשר עמוק וחזק עם ריבונו של עולם, עד שהעיסוק באהבת ה', נהיה מהותי אצלו והופך לעיקר חייו. אם האדם זוכה להרבות אהבת ה' בליבו, כל חייו הופכים להיות נסובים סביב אהבת ה' ועבודתו.
מדרגה זו היא מהפך בנפש. במצב כזה הקשר עם בורא העולם אינו קשר חיצוני, הנובע משִעבוד כפוי, או משמש כלי להשגת רווחים, אלא קשר פנימי שמח ההופך לחלק מהאדם, לחלק מאישיותו. עבודת ה' כזאת היא עמוקה ומהותית הרבה יותר.
הרחבות
האם מותר ללמוד 'שלא לשמה'?
שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. מדברי הרמב"ם בקטע זה נראה שהוא מגנה את הלימוד שלא לשמה. אולם לקמן הוא כותב שכיוון שבשלבים הראשונים קשה להגיע לעבודת ה' 'שלא על מנת לקבל פרס', התירו חכמים לאדם ללמוד בתחילה 'שלא לשמה'. "אוּלָם זֶה טוֹב לָהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וְהֶרְגֵּל וְהִשְׁתַּדְּלוּת בַּעֲשִׂיַּת הַתּוֹרָה, וּמִזֶּה יִתְעוֹרְרוּ לָדַעַת הָאֱמֶת וְיַחְזְרוּ עוֹבְדִים מֵאַהֲבָה. וְזֶה הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – בָּא לִשְׁמָהּ" [הקדמות לפרק חלק סוף אות א].
מהו קיום מצווה לשמה?
בְּמִצְווֹתָיו – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו. הרמב"ם כתב שאין לעשות את המצוות לשם שכר או הנאה, אולם לא ביאר מהי הכוונה הרצויה בקיום המצוות. הרד"ק כתב "הַמִּצְוֹת עושה אותם בחפץ לבבו... באהבת האל יתברך , שציווהו לעשות" [רד"ק תהילים קיב, א]. ובספר פנים יפות הוסיף כוונה רצויה נוספת בעשיית המצוות: "שכל מה (ככל) שאדם עוסק בתורה ומצות היא חביבה עליו יותר... שבכל פעם מבין יותר אור התורה והמצווה עד שחביבה עליו התורה והמצות יותר מכל שכר עוה"ב... זהו עיקר עוסק לשמה, דהיינו לשם המצווה שהיא חביבה עליו יותר מכל שכרה" [פנים יפות דברים טו, כ].
שאלות לדיון
מהי פחיתותו של מי שלומד תורה ומקיים מצוות שלא מאהבה? מדוע זה חמור כל כך?
האם ראוי ללמוד תורה כדי להיות רב בשביל להשפיע טובה על עם ישראל? או שמא גם בזה יש פסול?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
