ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
ְאָסוּר לָאָדָם הַשָּׁלֵם שֶׁיֹּאמַר: כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה אֵלֶּה הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת• הַטּוֹבוֹת; וְאֶתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָן – מַה הוּא הַגְּמוּל• שֶׁאֲקַבֵּל עַל זֶה? – לְפִי שֶׁזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר הַנַּעַר: כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא זֶה – מַה יִתְּנוּ לִי? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: דָּבָר פְּלוֹנִי. לְפִי, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים מִעוּט שִׂכְלוֹ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין זֶה הַשִּׁעוּר וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַ"תַּכְלִית" תַּכְלִית אַחֶרֶת, אָנוּ מְשִׁיבִים לוֹ כְּסִכְלוּתוֹ•, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו ה). וּכְבָר הִזְהִירוּ הַחֲכָמִים עַל זֶה גַּם כֵּן, כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הָאִישׁ הַשָּׁלֵם, הַמַּשִּׂיג אֲמִתַּת הָעִנְיָנִים – אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ שׂוֹכוֹ: 'אַל תִּהְיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס" (אבות א ג). וְאָמְנָם רָצָה לוֹמַר בָּזֶה: שֶׁיַּאֲמִין בָּאֱמֶת לְעֶצֶם הָאֱמֶת, וְזֶהוּ הָעִנְיָן שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ: "עוֹבֵד מֵאַהֲבָה". וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד" (תהלים קיב א), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: 'בְּמִצְווֹתָיו' – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו" (עבודה זרה יט א). וְכַמָּה עֲצוּמָה הָרְאָיָה הַזֹּאת, וְכַמָּה הִיא מְבֹאֶרֶת! וְהִיא רְאָיָה בְרוּרָה עַל מַה שֶּׁקָּדַם לָנוּ מִן הַמַּאֲמָר. וְגָדוֹל מִזֶּה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי: שֶׁמָּא תֹאמַר: "הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר; בִּשְׁבִיל שֶׁאִקָּרֵא: רַב; בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם-הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר: לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ (דברים יט ט): כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תַעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה" (פרשת עקב).
___________________________________
הַמִּדּוֹת - ההנהגות. הַגְּמוּל - השכר. כְּסִכְלוּתוֹ - כפי מיעוט שכלו.
ביאורים
אחד הדברים הנפלאים והמשמעותיים שאליהם ראוי לנו לשאוף הוא 'טוהר הכוונה' – לזכות לעבוד את ה' ללא חיפוש של רווח כלשהו. מי שזוכה לזה, זוכה שכל קיום המצוות שלו מקבל משמעות חדשה. בתחילה האדם מנקה את עצמו מחיפוש רווחיות, ועבודת ה' שלו משתחררת מחיפוש 'אינטרסים' מסוימים. אז הוא משנה את כוונתו וזוכה שעבודת ה' שלו אינה עוד כלי לחיפוש רווח חיצוני אלא מטרה כשלעצמה.
מתוך כך, הופכת עבודת ה' של האדם להיות חלק מאהבת הבורא שלו. אחת ממצוות התורה המרכזיות היא מצוות אהבת ה'. האדם בונה קשר עמוק וחזק עם ריבונו של עולם, עד שהעיסוק באהבת ה', נהיה מהותי אצלו והופך לעיקר חייו. אם האדם זוכה להרבות אהבת ה' בליבו, כל חייו הופכים להיות נסובים סביב אהבת ה' ועבודתו.
מדרגה זו היא מהפך בנפש. במצב כזה הקשר עם בורא העולם אינו קשר חיצוני, הנובע משִעבוד כפוי, או משמש כלי להשגת רווחים, אלא קשר פנימי שמח ההופך לחלק מהאדם, לחלק מאישיותו. עבודת ה' כזאת היא עמוקה ומהותית הרבה יותר.
הרחבות
האם מותר ללמוד 'שלא לשמה'?
שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. מדברי הרמב"ם בקטע זה נראה שהוא מגנה את הלימוד שלא לשמה. אולם לקמן הוא כותב שכיוון שבשלבים הראשונים קשה להגיע לעבודת ה' 'שלא על מנת לקבל פרס', התירו חכמים לאדם ללמוד בתחילה 'שלא לשמה'. "אוּלָם זֶה טוֹב לָהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וְהֶרְגֵּל וְהִשְׁתַּדְּלוּת בַּעֲשִׂיַּת הַתּוֹרָה, וּמִזֶּה יִתְעוֹרְרוּ לָדַעַת הָאֱמֶת וְיַחְזְרוּ עוֹבְדִים מֵאַהֲבָה. וְזֶה הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – בָּא לִשְׁמָהּ" [הקדמות לפרק חלק סוף אות א].
מהו קיום מצווה לשמה?
בְּמִצְווֹתָיו – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו. הרמב"ם כתב שאין לעשות את המצוות לשם שכר או הנאה, אולם לא ביאר מהי הכוונה הרצויה בקיום המצוות. הרד"ק כתב "הַמִּצְוֹת עושה אותם בחפץ לבבו... באהבת האל יתברך , שציווהו לעשות" [רד"ק תהילים קיב, א]. ובספר פנים יפות הוסיף כוונה רצויה נוספת בעשיית המצוות: "שכל מה (ככל) שאדם עוסק בתורה ומצות היא חביבה עליו יותר... שבכל פעם מבין יותר אור התורה והמצווה עד שחביבה עליו התורה והמצות יותר מכל שכר עוה"ב... זהו עיקר עוסק לשמה, דהיינו לשם המצווה שהיא חביבה עליו יותר מכל שכרה" [פנים יפות דברים טו, כ].
שאלות לדיון
מהי פחיתותו של מי שלומד תורה ומקיים מצוות שלא מאהבה? מדוע זה חמור כל כך?
האם ראוי ללמוד תורה כדי להיות רב בשביל להשפיע טובה על עם ישראל? או שמא גם בזה יש פסול?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
