ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
הנמוקי יוסף (שם) מיישב שאף לגבי גיטין ביטלו חכמים את הצורך בדרישה וחקירה כשם שביטלו לגבי הלוואות, משום שגם גיטין שכיחים. כלומר, מצאנו שתי הלכות שמטרתן לדאוג לכך שלא תינעל דלת בפני הלווין – ביטול הדרישה והחקירה וביטול הצורך בדיינים מומחים, ולגבי דיינים מומחים הגמרא בב"ק פח ע"ב ביארה שהחילוק הוא בין עניינים שכיחים ויש בהם חסרון כיס לבין עניינים שאינם שכיחים או שאין בהם חסרון כיס, ומכך לומד הנמוקי יוסף שיש לחלק כך גם לגבי דרישה וחקירה (התוס' הסתפקו בכך בסנהדרין ג ע"א ד"ה שלא). לכאורה הדימוי אינו עולה יפה שהרי בגיטין אין חסרון כיס, וצריך לומר שבגלל הצורך החיוני בהם יש להחשיבם כאותה רמת חיוניות של דבר שיש בו חסרון כיס 1 , או כדברי רבי טרפון ביבמות קכב ע"ב לגבי עדות אשה, שאין צורך בדרישה וחקירה בגלל שנפקא מינה גם לכתובה ולכן יש לדמות לדיני ממונות (וכן פסק השולחן ערוך אה"ע יז, כא).
מפשט הסוגיא אצלנו משמע שמעיקר הדין אין צורך כלל בכתיבת זמן, אולם לפי דברי הנמוקי יוסף צריך לבאר שהגמרא ידעה שחכמים ביטלו את הצורך בדרישה וחקירה בדיני ממונות והבינה שטעם הביטול ודאי שייך גם בגיטין, ועל בסיס זה שאלה מדוע בכל זאת תוקן לכתוב זמן. הואיל ומהתורה הגט פסול נותר להבין כיצד חז"ל הכשירוהו. הנמוקי יוסף מבאר שהתוקף של חז"ל להכשיר את הגט הוא מצד שכל המקדש על דעת חכמים הוא מקדש ואפקעינהו חכמים לקידושיו, כלומר, שכל המגרש בגט ללא זמן מופקעים קידושיו למפרע.
התומים (לד ס"ק ט, במילים "ועוד קשה") מקשה על דרך זו, מהו חשש הגמרא שמא יחפה על בת אחותו על ידי שיכתוב גט ללא זמן לאחר שזינתה ויטען שנכתב וניתן קודם שזינתה, הרי אם יכתוב גט ללא זמן ואפקעינהו חכמים לקידושיו נמצא שבאמת לא הייתה אשת איש בזמן שזינתה והוא מחפה עליה כדין (ואמנם לדברי ר"ת (תוד"ה ואפקעינהו בדף לג ע"א) לא קשה כי במקרה שמתכוון לחפות אכן לא הפקיעו חז"ל קידושיו כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות, אך עכ"פ קשה לשיטת ר"י שם שאפילו בכך הפקיעו ואין בעיה אם מחפה כדין). בשיעורי רבי שמואל (ס"ק רצז) הקשה בכיוון הפוך, לדברי הנמוקי יוסף נמצא שאפילו בגט עם זמן הואיל ולא כותבים שעות ואינו בר הזמה אינו כשר מהתורה ומועיל רק מכח שחז"ל הפקיעו את הקידושין. אם כן, מדוע הגמרא אמרה שיש חשש שיחפה על בת אחותו בגט ללא זמן, הרי גם בגט עם זמן יצילה ממיתה על ידי הפקעת הקידושין. קושייתו ודאי הולכת לפי שיטת ר"ת שגם הפקעה אמיתית אינה ראויה משום שתגרום להרבות פריצות 2 .
בחידושי הגר"ח הלוי (עדות ג, ד) מיישב את שאלתנו – מדוע אין צורך ביכולת הזמה – באופן אחר וכותב שבכל השטרות המחילים חלויות כגון שטרי הקנאה ושטרי קידושין וגיטין חידשה התורה שנעשו כמי שנחקרה עדותם בבית דין. משמעות חידוש זה היא שאין צורך בגדרי עדות הרגילים, ולכן עדות זו מתקבלת אע"פ שאינה נאמרת בפני בית דין, ולכן גם ניתן לחתום על שטרות בלילה כפי שמצאנו במשנתנו שאם נכתב ונחתם בלילה כשר, למרות שלא מקבלים עדויות בלילה. ומטעם זה גם אין צורך בזמן וביכולת הזמה בשונה משאר עדויות. הגמרא בסנהדרין האומרת שרק לאחר שחכמים ביטלו דרישה וחקירה בממונות יש להכשיר שטרות מאוחרים, עוסקת בשטרי ראייה שהינם שטרי ראייה בלבד ולא החילו שום חלות, ובכך אכן זקוקים לגדרי עדות הרגילים, ולכן לולא תיקון חז"ל שביטלו את הצורך בדרישה וחקירה אכן היו שטרות מאוחרים ושטרות ללא זמן פסולים. על פי יסוד זה מסביר הגר"ח גם את הרמב"ם הכותב שמהתורה אין תוקף לשטרות משום שזוהי עדות בכתב ונאמר "מפיהם – ולא מפי כתבם", והקשה הרמב"ן כיצד יש תוקף לגיטין להחיל גירושין וכן להוות ראיה על גירושי האשה, ותירץ הגר"ח שכוונת הרמב"ם רק לשטרות שנועדו לראייה בלבד, אך בשטרות שנועדו להחיל חלויות כמו גיטין חידשה התורה שיש להם תוקף, ומתוך שיש להם תוקף להחיל יש להם גם תוקף של עדות וראייה.
השערי חיים (רבי חיים שמואלביץ, סימן מא) כותב באופן חלקי כדברי הגר"ח ועל פי זה מיישב את הנימוקי יוסף מקושיית התומים. הוא כותב שבשטרי חלות אין צורך בדרישה וחקירה עבור עצם החלות אך יש צורך אם משתמשים בהם עבור ראיה, כי לא עדיף עדות בשטר מעדות בדיבור. כוונת הנמוקי יוסף שכתב שמהתורה הגט בטל וחז"ל הכשירו והפקיעו את הקידושין היא רק לעניין הראיה, ולפי זה גט שניתן ללא זמן הוא כשר ומחיל מהתורה את הגירושין, ואם באמת גירשה על פי עדים כשרים אין שום בעיה, ואין צורך בהפקעה אלא למקרה חריג שאלו עדי שקר (ובגלל ביטול הדרישה והחקירה לא גילינו זאת) ובאמת לא גירשה.
הקצות (ל ס"ק ב) מביא את פסק השולחן ערוך (אה"ע יז, כא) שגם בגיטין וקידושין תיקנו שאין צורך בדרישה וחקירה, ופסק זה הוא כדברי הנמוקי יוסף שהובאו למעלה ולפיהם סוגייתנו מיושבת, אך הוא מוסיף שהאגודה (בתשובה סי' לג) ופוסקים נוספים חולקים ולדרכם חזרה הקושיא מהסוגיא. הקצות מיישבם על פי דברי הר"ן בחידושים (סנהדרין מ ע"א) שעדים האומרים שהיום אירע המעשה אינם זקוקים לדרישה וחקירה, ואם כן גם בשטרות הואיל ונעשו כמי שנחקרה עדותם ברגע החתימה, הריהם כמעידים שהמעשה אירע היום, ולכן אין צורך לכתוב בפירוש את היום בשטר ובגט, ואף שלאחר זמן איננו יודעים מתי נכתב הגט, מכל מקום ברגע שהשטר נעשה כמאן דנחקרה היה זה באותו היום של החתימה. ובסנהדרין אמרה הגמרא שבשטרות מאוחרים יש בעיה מצד שאינם ברי הזמה, משום שבשטר מאוחר מדובר, כהסבר רש"י שם, שנחתם שלא ביום בו אירע המעשה, ואם כן במקרה כזה אין זה כאילו נכתב ש"היום" אירע המעשה. ואכן לדרך זו אין להסביר כר"ן שם שביאר את המקרה של שטרות מאוחרים באופן אחר, שאכן חתמו ביום בו אירע המעשה אלא שכתבו תאריך מאוחר יותר, כי בשטר כזה סוף סוף חתמו ביום שנעשה המעשה וביום זה הם כנחקרים והריהם כאומרים שהיום נעשה המעשה, ואם כן יש להכשירו אף שכתבו בו תאריך אחר. ומעיר הקצות, שהנמוקי יוסף שכתב שאין צורך בזמן בגיטין (מצד יכולת הזמה) רק בגלל שחכמים ביטלו את הצורך בדרישה וחקירה, חלק על הר"ן וסבר שאף עדים המעידים שהמעשה אירע היום זקוקים לדרישה וחקירה.
הנתיבות (כח ס"ק ז) הלך בדרך אחרת ויישב שהעדים החתומים על הגט בכלל אינם מעידים ישירות על כך שהאשה התגרשה, שהרי הם חתמו עוד לפני שהבעל נתן לה את הגט, אלא הם מעידים רק על כך שרצון הבעל לגרשה. כיוון שכך עדות זו אינה נחשבת עדות על גוף הדבר שבערווה ולכן אינה זקוקה לגדרי העדות הרגילים, וכמו שמצאנו בדברי הרמב"ם שסוקלים על החזקות, משום שהחזקה אינה מוכיחה את עצם המעשה עליו צריך להרוג את הנאשם אלא על עובדות מקדימות שבגללם המעשה שנעשה בסוף מחייב מיתה. לכן ניתן להרוג אדם שהיכה אביו, למרות שאין לנו עדות ברורה על כך שהוא אביו אלא מסתמכים בכך על החזקה שהוא אביו. הנתיבות מדמה זאת לעדות על איסורים שבמקרה שאיתחזק איסורא עד אחד אינו נאמן ואנו מצריכים שני עדים אך עדיין לא מצריכים שיעידו בפני בית דין (הקצות חולק על כך ומזקיק עדות בבית דין), וכך כאן הואיל ואין זו עדות על גוף הדבר שבערווה הרי זו כעדות באיסורים, אמנם בגלל שאין זה לגמרי "גילוי מילתא" בלבד איננו מסתפקים בעד אחד, אלא מצריכים שניים אך לא מצריכים ככל גדרי עדות שתהא זו עדות שניתן להזימה.
^ 1.ר' אביאם מנדל הקשה מה טעם התקנה כאן. בהלוואה תיקנו משום שהמלווה יחשוש להלוות שמא עדיו ייכשלו בחקירה ויפסיד כספו אך ממה יש לחשוש בגיטין, וכי יימנע מלגרש שמא ייכשלו עדיו?! ר' איתן יקיר תירץ שהחשש הוא שמא ייכשלו העדים בחקירה ונפסול את הגט וכך ירבו ממזרים בישראל (במקרה שבינתיים נישאה לאחר).
^ 2.ר' שילה שטינמץ ור' ידידיה כץ תירצו שרבנו תם אכן סובר שלא מפקיעים במקרה שמטרתו להציל מזנות, ולכן מובן למה הגמרא הקשתה רק על גט ללא זמן. אולי רבנו שמואל התקשה בכל זאת משום שסבר שדברי ר"ת מתאימים לתקנות מקומיות כגון המבטל את שליחו, ששם אם עשה זאת לצורך הצלה מזנות לא תיקנו להפקיע, אולם אם באמת כל הגיטין פועלים על ידי הפקעת קידושין משום שבכולם אין שעות, מסתבר שלא חילקו בין מתכוון להציל ללא ותמיד הקידושין מופקעים.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איסור בשר וחלב
למה הכל אסור בתשעה באב?!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים באדם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
