ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
("שמונה פרקים")
הצורך בפירוש
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בִּפְתִיחַת זֶה הַחִבּוּר•, מָה הַסִּבָּה אֲשֶׁר הֵנִיעָה הַמְחַבֵּר• לִקְבֹּעַ זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא• בְּזֶה הַסֵּדֶר•, וְזָכַרְנוּ גַּם כֵּן גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת בְּזֹאת הַמַּסֶּכְתָּא. וּכְבָר יִעַדְנוּ• פְּעָמִים בְּמַה שֶּׁקָּדַם מִזֶּה הַחִבּוּר, שֶׁנְּדַבֵּר בְּזֹאת הַמַּסֶּכְתָּא בְּעִנְיָנִים מוֹעִילִים, וְשֶׁנַּאֲרִיך בָּהּ• קְצָת אֲרִיכוּת. מִפְּנֵי שֶׁהִיא, אַף עַל פִּי שֶׁתֵּרָאֶה מְבֹאֶרֶת, קַלָּה לְהָבִין - הִנֵּה הַמַּעֲשֶׂה בְּמַה שֶּׁכָּלוּל בָּהּ• אֵינוֹ קַל עַל כֹּל בְּנֵי הָאָדָם, וְגַם לֹא כֹּל עִנְיָנֶיהָ מוּבָנִים מִבְּלִי פֵּרוּשׁ מַסְפִּיק, עִם הֱיוֹתָהּ• מְבִיאָה לִשְׁלֵמוּת רַבָּה וְהַצְלָחָה אֲמִתִּית. וּמִפְּנֵי זֶה רָאִיתִי לְהַרְחִיב בָּהּ הַדִּבּוּר.
אבות מביאה לחסידות ונבואה
וּכְבָר אָמְרוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא• - לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת•" (בבא קמא ל.). וְאֵין אֶצְלֵנוּ מַעֲלָה לְמַעְלָה מִן הַחֲסִידוּת אֶלָּא הַנְּבוּאָה, וְהִיא הַמְבִיאָה אֵלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ" (עבודה זרה כ:). הִנֵּה הִתְבָּאֵר מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה בְּמוּסְרֵי זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא• מֵבִיא אֶל הַנְּבוּאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת חֵלֶק גָּדוֹל מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת•, וְהִנְנוּ עֲתִידִים לְבָאֵר• אֲמִתַּת דָּבָר זֶה.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
1 - פרק ח חלק ו
2 - פרק ח' חלק ה
3 - פרק ח חלק ד
טען עוד
וְרָאִיתִי לְהַקְדִּים, קֹדֶם שֶׁאַתְחִיל בְּפֵרוּשׁ הֲלָכָה הֲלָכָה•, פְּרָקִים מוֹעִילִים, יֻשְּׂגוּ לָאָדָם מֵהֶם הַקְדָּמוֹת, וְיִהְיוּ לוֹ גַּם כֵּן כְּמַפְתֵּחַ לְמַה שֶּׁאָנוּ עֲתִידִים לְפָרֵשׁ. וְדַע, כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אוֹתָם בְּאֵלּוּ הַפְּרָקִים, וּבְמַה שֶּׁיָּבוֹא מִן הַפֵּרוּשׁ, אֵינָם עִנְיָנִים שֶׁחִדַּשְׁתִּים אֲנִי מֵעַצְמִי, וְלֹא פֵּרוּשִׁים שֶׁבְּדִיתִים•, אֶלָּא הֵם עִנְיָנִים מְלֻקָּטִים מִדִּבְרֵי הַחֲכָמִים, בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבַתַּלְמוּד וְזוּלָתוֹ מֵחִבּוּרֵיהֶם•, וּמִדִּבְרֵי הַפִּילוֹסוֹפִים גַּם כֵּן, הַקְּדוּמִים וְהַחֲדָשִׁים, וּמֵחִבּוּרֵי הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם. וּשְׁמַע הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ•. וְאֶפְשָׁר שֶׁאָבִיא לִפְעָמִים• מֵימְרָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא לְשׁוֹן סֵפֶר מְפֻרְסָם, וְאֵין בְּכֹל זֶה רָע, וְאֵינִי מִתְפָּאֵר בְּמַה שֶּׁאֲמָרוֹ מִי שֶׁקָּדַם, לְפִי שֶׁאֲנִי כְּבָר הוֹדֵיתִי בָּזֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֶזְכֹּר•: אָמַר פְּלוֹנִי, אָמַר פְּלוֹנִי, שֶׁזּוֹ אֲרִיכוּת אֵין תּוֹעֶלֶת בָּהּ; וְאֶפְשָׁר, לִפְעָמִים, שֶׁשֵּׁם הָאִישׁ הַהוּא יַכְנִיס בְּלֵב מִי שֶׁאֵין תְּבוּנָה בּוֹ - שֶׁזֶּה הַדָּבָר נִפְסָד•, וְיֵשׁ בּוֹ תּוֹךְ רַע שֶׁלֹּא יֵדָעֵהוּ. וּמִפְּנֵי זֶה רָאִיתִי שֶׁלֹּא לִזְכֹּר הָאוֹמֵר, הוֹאִיל וְכַוָּנָתִי שֶׁתֻּשַּׂג הַתּוֹעֶלֶת לַקּוֹרֵא, וְשֶׁנְּבָאֵר לוֹ הָעִנְיָנִים הַצְּפוּנִים בְּזֹאת הַמַּסֶּכְתָּא.
וְהִנְנִי מַתְחִיל עַתָּה בִּזְכִירַת הַפְּרָקִים אֲשֶׁר רָאִיתִי לְהַקְדִּימָם הֵנָּה לְפִי כַּוָּנָתִי, וְהֵם שְׁמוֹנָה פְּרָקִים.
___________________________________
פְתִיחַת זֶה הַחִבּוּר - הקדמת הרמב"ם לשישה סדרי משנה. הַמְחַבֵּר - רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה. זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא - מסכת אבות. בְּזֶה הַסֵּדֶר - במקומה בסדר נזיקין. יִעַדְנוּ - הבטחנו. שֶׁנַּאֲרִיך בָּהּ - לפרשה. הַמַּעֲשֶׂה בְּמַה שֶּׁכָּלוּל בָּהּ - לקיים את ההדרכות שבמסכת אבות. עִם הֱיוֹתָהּ - של מסכת אבות. מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא - מי שרוצה להיות במדרגת חסיד. לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת - יקיים את הנאמר במסכת אבות. הַמַּעֲשֶׂה בְּמוּסְרֵי - המקיים את ההדרכות שבמסכת. מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת - רק מי ששלם במידותיו יכול להיות נביא. עֲתִידִים לְבָאֵר - פרק ז' ב'שמונה פרקים'. הֲלָכָה הֲלָכָה - משנה אחר משנה. שֶׁבְּדִיתִים - שהמצאתי לבדי. וְזוּלָתוֹ מֵחִבּוּרֵיהֶם - שאר ספרי חכמינו עד ימי הרמב"ם. מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ - אף אם מדובר בגוי או אדם שאינו הגון. שֶׁאָבִיא לִפְעָמִים - בלא לציין את מקור הדברים. אֶזְכֹּר - אזכיר. שֶׁזֶּה הַדָּבָר נִפְסָד - מכיוון שהאומר הוא אדם שלילי, מן הסתם דבריו אינם נכונים.
ביאורים
מסכת אבות היא ייחודית ושונה באופן מהותי משאר המסכתות. השוני שלה מתבטא בשני פנים:
א. קושי - מסכת אבות יכולה להטעות את הלומד במבט ראשון. היא נראית קלה ופשוטה להבנה. אין עליה גמרא עם דיונים מפולפלים וכן אין בה מחלוקות. אך באמת ישנם שני קשיים שעומדים מול הלומד; 1. חוסר הבנה - המושגים שבה משתמשים חכמינו אינם מובנים. ענווה, גבורה ועולם הבא למשל, הם מושגים שעומדים בתשתית עבודת ה' שלנו, אך במקרים רבים אין אנו מבינים לעומק את משמעותם. 2. קושי ביישום - גם אדם שמבין את מושגי היסוד עדיין מתקשה ליישם ולממש אותם בחיים שלו. מסכת אבות מציבה לפנינו ערכים עליונים ומרוממים, אך הגשמת הרעיונות בחיי המעשה היא מלאכה קשה מאוד.
ב. חשיבות - כל המסכתות מלמדות את האדם איך לקיים מצוות. איך לקדש אישה או כמה צריך לשלם אם האדם הזיק את חבירו. לעומת זאת מסכת אבות אינה עוסקת רק בפרטי המצוות אלא מביאה את האדם ל"שלמות רבה ולהצלחה אמיתית". היא אינה עוסקת בפרטים אלא בכיוון הרוחני שצריך להדריך את האדם. מסכת אבות תובעת מהאדם להשתנות מבפנים . לתקן את מידותיו ולעמול בלימוד התורה ובדבקות בתלמידי חכמים. לכן אדם יכול להגיע לדרגה הגבוהה ביותר ביהדות, שהיא החסידות שהיא השער לנבואה, רק אם מממש בחייו את הדרכותיה של מסכת אבות.
שתי סיבות אלו הובילו את הרמב"ם להרחיב בפירוש שלו למסכת אבות ואף לכתוב הקדמה שתהווה שער כניסה לעולם פנימי של תיקון הנפש ותתווה תפיסת עולם לעבודת המידות.
גם המתוקנים שבחכמי אומות העולם עסקו בתיקון המידות. הרמב"ם מחדש שאומנם התורה ודברי חז"ל הם המדריכים הראשיים לתיקון הנפש, אך יתכנו גם חכמים מאומות העולם שדבריהם בנושא זה מכוונים לדרכה של תורה ולכן אין הוא נמנע מלהביאם ולהעשיר את חיבורו מדבריהם.
הרחבות
מהי התכלית של עבודת המידות?
הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא - לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת. התורה ציותה על תיקון המידות בפסוק "והלכת בדרכיו" [דברים כח, ט]. "להידמות בפעולות הטובות והמידות החשובות שיתואר בהם האל יתעלה" [ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ח]. החשיבות של מידות טובות אינה מסתכמת בתיקון החברה אלא בהזדהות עם מידות ה'. אנו נדרשים להנהיג את העולם האישי שלנו באותה הדרך שבה ה' מנהיג את עולמו (להרחבה: מורה נבוכים ג, נד). לכן, מסכת אבות אינה עוסקת במוסר אנושי פשוט, אלא בדביקות בה' הסוללת את הדרך לנבואה.
איך אפשר לשלב חכמות של גויים בלימוד תורה?
אֶלָּא הֵם עִנְיָנִים מְלֻקָּטִים מִדִּבְרֵי הַחֲכָמִים... וּמִדִּבְרֵי הַפִילוֹסוֹפִים גַּם כֵּן. "היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם" [בראשית רבה א, א]. העולם בכללו אינו זר לתורה, ולכן גם השכל האנושי יכול לתרום להבנתה, ויש מקום לפרש את התורה על פי חכמות הגויים. אמנם, צריך לברור היטב את האוכל מן הפסולת ולכן רבים מגדולי ישראל נמנעו ממלאכה זו (להרחבה: מאמר המחשבות, 'אדר היקר', הרב קוק). גם הרמב"ם העיד על עצמו שהשתמש בחכמות הגויים רק בתור "רקחות, טבחות ואופות, להראות העמים והשרים את יופיה (של התורה)" [איגרת לחכמי לוניל].
שאלות לדיון
הרמב"ם אומר שמסכת אבות מביאה להצלחה אמיתית. לפי אלו קריטריונים אתה מגדיר הצלחה או אנשים מצליחים?
עד כמה נושא הנבואה וחסרונה מעסיק אותנו כחברה? מה אפשר לעשות כדי שנשוב ונזכה לה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
