ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אֲבָל אָמְרוֹ: "וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" (שמות יד, ד), וְאַחַר כֵּן עֲנָשׁוֹ וֶהֱמִיתוֹ - הִנֵּה יֵשׁ בּוֹ מְקוֹם דִּבּוּר, וְיֻשַּׂג מִמֶּנּוּ עִקָּר גָּדוֹל. וְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרַי בְּזֶה הָעִנְיָן, וְשִׂים לִבְּךָ אֲלֵיהֶם, וַעֲרֹך אוֹתָם• אֶל דִּבְרֵי כֹּל מִי שֶׁדִּבֶּר בּוֹ, וּבְחַר לְךָ הַיּוֹתֵר טוֹב. וְהוּא, שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ, אִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶם חֵטְא זוּלַת• אֲשֶׁר לֹא שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל - הָיָה הָעִנְיָן קָשֶׁה בְּלִי סָפֵק, כִּי הוּא כְּבָר מְנָעָם מִלְּשַׁלֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שם י, א), וְאַחַר כֵּן דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ לְשַׁלְּחָם, וְהוּא מֻכְרָח שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּחַ, וְאַחַר כֵּן עֲנָשׁוֹ כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁלְּחָם, וֶהֱמִיתוֹ וְהֵמִית סִיעָתוֹ - הָיָה זֶה עָוֶל, וְסוֹתֵר לְכֹל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ. הֲרֵי שֶׁאֵין הָעִנְיָן כֵּן, אֶלָּא שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ מָרוּ בִּבְחִירָתָם, מִבְּלִי כְּפִיָּה וּמִבְּלִי הֶכְרֵחַ, וְעָשְׁקוּ הַגֵּרִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינֵיהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם עָוֶל גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וּבֵאֵר: "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ' הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שם א, ט). וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֵהֶם בִּבְחִירָתָם וּבְרֹעַ עֲצָתָם, וְלֹא הָיָה לָהֶם בָּזֶה הֶכְרֵחַ. וְהָיָה עֹנֶשׁ ה' לָהֶם עַל כָּך - לְמָנְעָם מִן הַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁיָּחוּל בָּהֶם מִן הָעֹנֶשׁ מַה שֶּׁחִיֵּב צִדְקוֹ שֶׁהוּא עָנְשָׁם. וּמְנִיעָתָם מִן הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחוּם. וּכְבָר בֵּאֵר לוֹ ה' זֶה, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאִלּוּ רָצָה לְהוֹצִיאָם בִּלְבָד - כְּבָר הָיָה מְאַבְּדוֹ הוּא וְסִיעָתוֹ וְהָיוּ יוֹצְאִים, וְאָמְנָם רָצָה עִם הוֹצָאָתָם לְעָנְשָׁם עַל עָשְׁקָם הַקּוֹדֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַדָּבָר: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד). וְאִי אֶפְשָׁר לְעָנְשָׁם אִם שָׁבוּ, וְעַל כֵּן נִמְנְעָה מֵהֶם הַתְּשׁוּבָה, וְהָיוּ מַחֲזִיקִים בָּהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ: "כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְכוּ' וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת" וְכוּ' (שמות ט, טו-טז).
עונש בעולם הזה ובעולם הבא
וְלֹא תְּחֻיַּב לָנוּ גְּנוּת בְּאָמְרֵנוּ כִּי ה' פְּעָמִים יַעֲנֹשׁ הָאָדָם בְּשֶׁלֹּא יָשׁוּב, וְלֹא יַנִּיחַ לוֹ לִבְחֹר בַּתְּשׁוּבָה. לְפִי שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ הַחֲטָאִים, וְחָכְמָתוֹ וְצִדְקוֹ יְחַיְּבוּ שֵׁעוּר הָעֹנֶשׁ, שֶׁפְּעָמִים יַעֲנשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבָד, וּפְעָמִים יַעֲנשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא בִּלְבָד, וּפְעָמִים יַעֲנשׁ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת יַחַד. וְיִתְחַלֵּף עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה: פְּעָמִים יַעֲנשׁ בַּגּוּף, אוֹ בַּמָּמוֹן, אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וּכְמוֹ שֶׁיְּבַטֵּל קְצָת תְּנוּעוֹת הָאָדָם הַבְּחִירִיּוֹת עַל צַד הָעֹנֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁיְּבַטֵּל יָדוֹ מִן הַתְּפִישָׂה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּירָבְעָם, אוֹ עֵינוֹ מִן הָרְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם הַנֶּאֱסָפִים עַל לוֹט - כֵּן יְבַטֵּל מִמֶּנּוּ בְּחִירַת הַתְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ בְּשׁוּם פָּנִים, וְיֹאבַד בְּחֶטְאוֹ. וְאֵין אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת חָכְמָתוֹ, עַד שֶׁנֵּדַע לָמָּה עָנַשׁ זֶה בְּזֶה הָאֹפֶן מִן הָעֹנֶשׁ, וְלֹא עֲנָשׁוֹ בָּאֹפֶן הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נֵדַע מָה הַסִּבָּה אֲשֶׁר גָּרְמָה שֶׁהָיְתָה לְזֶה הַמִּין• זֹאת הַצּוּרָה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת. אֲבָל הַכְּלָל: "כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים לב, ד), וְיַעֲנשׁ הַחוֹטֵא כְּפִי חֶטְאוֹ, וְיִגְמֹל הַמֵּיטִיב כְּפִי הֲטָבָתוֹ.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
45 - פרק ח'
46 - פרק ח' חלק ב
47 - פרק ח' חלק ג
טען עוד
עֲרֹך אוֹתָם – השווה את דבריי. זוּלַת – מלבד. לְזֶה הַמִּין – לכל אחד מהברואים.
ביאורים
דרך סוגיית חטא העם המצרי פותח כאן הרמב"ם חזית הסברה נוספת בשאלת הבחירה החופשית. כיצד נוכל להסביר את העובדה שנשללה הבחירה החופשית מאת פרעה? האם תיתכן שלילת הבחירה החופשית כעונש לאדם החוטא? הרמב"ם פותח בקביעה עקרונית: במידה וחטאם של המצרים היה מניעת ישראל לצאת מארצם, היה קשה להסביר את העונשים הכבדים שבהם נענשו המצרים, הלא דבר זה נשלל מהם בהכבדת ה' את לב פרעה. אלא שחטאם של המצרים איננו מתמצה במניעת היציאה מארצם. מעבר ל'חובה' זו, אותה היו צריכים לבצע על פי הגזירה האלוהית, הוסיפו המצרים באכזריותם עוד ועוד מעשי רשע וחמס כלפי העם היושב בקרבם. חטאם לא היה אפוא בסירובם מלשחרר את בני ישראל, אלא בשעבודם, שנעשה מתוך בחירה. על המעשים הללו נענשו המצרים במניעת אפשרות החזרה בתשובה. ה' מנע את אפשרות החזרה בתשובה כדי שיוכל להענישם על מעשיהם האכזריים בשעבודם את ישראל.
שלילת הבחירה נעשית מתוך מכלול מערכת שיקולים אלוהית שלא תמיד ברורה לנו. רק ה' יודע את היקף החטאים וחומרתם, ועל כן הוא גם זה שיודע מתי ראוי לשלול מן האדם את הבחירה החופשית. ישנם מצבים שבהם לא נשללת הבחירה החופשית לחלוטין אלא בצורה חלקית. למשל, שיתוק היד של ירבעם בן נבט או עיוורון זמני במקרה של אנשי סדום. אך השיא, כאמור, הוא בשלילה מוחלטת של הבחירה החופשית. איננו יכולים אפוא לדעת מדוע על עבירה מסוימת נקבעת שלילת הבחירה החופשית ועל עבירה אחרת לא, אך אנו מאמינים שכל מעשי ה' נובעים משיקול מדויק וצודק.
הרחבות
האם הכבדת לב פרעה שללה ממנו את הבחירה?
וְהוּא מֻכְרָח שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּחַ. לדעת הרמב"ם , ההכבדה שללה את הבחירה לשלח את ישראל. לדעת הספורנו , אדרבה, ההכבדה יצרה איזון כדי לאפשר את הבחירה - לשלח את ישראל מתוך הכנעה לה', ולא מטעמי נוחות: "שלולא הכבדת הלב היה פרעה משלח את ישראל בלי ספק, לא על צד תשובה והכנעה לאל יתברך, שיתנחם מהיות מורד, אף על פי שהכיר גדלו וטובו, אלא על צד היותו בלתי יכול לסבול עוד את צרת המכות... וזאת לא הייתה תשובה כלל. והנה אמר האל יתברך 'ואני אקשה את לב פרעה', שיתאמץ לסבול המכות ולא ישלח מיראת המכות את ישראל, למען שיתי אותותי אלה בקרבו, שמהם יכירו גדלי וטובי וישובו המצרים באיזו תשובה אמתית" [ספורנו לשמות ז, ג].
שאלות לדיון
חשוב על מצב בחייך שבו לא הייתה לך בחירה. מהיכן אתה יודע שלא הייתה לך בחירה? האם הרגשת טוב או רע? למה?
"וּכְמוֹ שֶׁיְּבַטֵּל קְצָת תְּנוּעוֹת הָאָדָם הַבְּחִירִיּוֹת עַל צַד הָעֹנֶשׁ". האם אדם שגנב יכול לטעון כלפי החברה שהוא עשה כך משום שה' שלל ממנו את הבחירה?
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
