- פרשת שבוע ותנ"ך
- בהר
- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
יתכן ויש לנו כאן דוגמא להתנגשות בין שני אינטרסים. מצד אחד התורה מתנגדת לבעלות קבע - לצמיתות, של קונה קרקעות, על מה שקנה. לכן השדה חוזרת לבעליה ביובל. מצד שני כאשר מדובר על ענייני בטחון - "בתי ערי חומה", יתכן והאינטרס הציבורי מחייב התנגדות לתחלופת בעלים תדירה ולכן קנסו את המוכר שיוכל לפדות את ממכרו בתקופה מוגבלת של שנה בלבד.
נביא עוד שתי הלכות שבהן בא לידי ביטוי האינטרס הציבורי של שמירת הבטחון וגורם לדחיית שיקולים רוחניים - הלכתיים אחרים.
א. מצאנו הלכה ש"אין עושין עיר הנדחת בספר כדי שלא יכנסו עובדי כוכבים ויחריבו את ארץ ישראל" (רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פ"ד ה"ד). אף על פי שהשארת עיר הנדחת עלולה לפגוע במצב הרוחני של העם שיקול הביטחון הציבורי, הוא זה שגובר, ואין מפעילים דין "עיר הנדחת" בספר - באזור הגבול, בגלל שיקולי בטחון.
ב. הפסד ממון אינו מהווה סיבה להתרת חילול שבת, שהרי רק פיקוח נפש דוחה שבת. אף על פי כן מצאנו בגמרא "אמר רב יהודה אמר רב: נכרים שצרו על עיירות ישראל - אין יוצאין עליהם בכלי זיינן, ואין מחללין עליהן את השבת. תניא נמי הכי: נכרים שצרו וכו'. במה דברים אמורים - כשבאו על עסקי ממון. אבל באו על עסקי נפשות - יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת. ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש - יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת" (מסכת עירובין מה ע"א) וכן נפסק להלכה (רמב"ם פ' מהלכות שבת ה' כג). לפי זה גם על בעיות "תבן וקש" = כלכלה, פרנסה מחללים את השבת באיזורי גבול, ורק שם. (נוסיף במאמר מוסגר כי היום יתכן ו"כל הארץ חזית"). שוב אנו מוצאים הלכה מיוחדת לענייני בטחון בספר.
הבה נתפלל, שיגיעו ימים שבהם דין בתי ערי חומה ינהג ולא יהיו בבחינת פרשה של "דרוש וקבל שכר" ומאידך גיסא שבעיות בטחון יפתרו וכל העיסוק בהן יהיה תיאורטי בלבד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
משמעות המילים והדיבור שלנו
הכל מתחיל בפנים
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
איך ללמוד גמרא?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
התלהבות ללא יין