ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עבדיה יוסף זצ"ל
באופן טבעי כאשר נפטר אדם, וכל שכן תלמיד חכם, מדגישים את הפעולות הניכרות והגלויות שהציבור נהנה מאורן. למרות שהתיאורים הללו הם כמובן אמת לאמיתה, מסתתרת כאן גישה תועלתנית המודדת ומתנה את ערכו של התלמיד חכם בהנאה שאנו מפיקים ממנו. הגמרא מתארת שעמי הארצות שואלים "מאי אהנו לן רבנן?" (מה הועילו לנו חכמים?).
המבט הארצי, הבוחן דברים מן הצד החומרני, מודד את העולם הרוחני בכלים כמותיים, מה התכל'ס שהתורה מעניקה לנו? האם התורה מסתדרת עם החשיבה שלנו? לא פעם אנחנו שומעים שאלה מזלזלת המופנית כלפי בחורי ישיבה: "מה יוצא לכם מזה?" או הבעת הערכה מאולצת כלפיהם בכפוף לכך שהם "גם משרתים בצבא" או "מוציאים תעודת הוראה". המכנה המשותף לכל המשפטים הללו הוא חוסר הערכה כלפי לימוד התורה מצד עצמו והתנייתו בתועלתנות ארצית.
גם ביחס לפטירתו נשמעו בתקשורת, שהופתעה (ונבהלה) מהיקף הלוויה, שלל ניסיונות הסבר לגדלותו של הרב עובדיה, דמות המייצגת אנטיתזה מובהקת לתרבות השולטת; החל מהטיעון שהפסק של הרב עובדיה המתיר לתת שטחי ארץ ישראל הוא 'המייצג המובהק' של גדלותו ההלכתית; המשך בתיאורים על רגישותו כלפי עגונות; וכלה במשפט החדש שהתקשורת למדה בימים הללו, 'כוח דהיתרא עדיף'. הסברים אלו, בסופו של דבר, מנסים לכמת את דמותו של הרב עובדיה לדפוסי התרבות המערבית-חילונית. למעשה, האמירה היא: אנו מוכנים להכיר בגדלותו של הרב עובדיה, מכיוון שיש בדבריו תכנים שהתרבות הפציפיסטית-דמוקרטית-ליברלית מוכנה להכיל. הגדיל לעשות אחד העיתונאים שפרסם מאמר בו הוא טען 'שהיו שני הרב עובדיה', אחד שהיה 'נאור ומקל' (במילים אחרות: חושב כמוני), ורב עובדיה שהיה, לדבריו, 'חשוך' (כלומר, העז להציג תפיסת עולם שונה משלי). האמת כמובן היא שונה לחלוטין. נכון הוא שהרב עובדיה פסק שמותר בתנאים מסוימים לוותר על שטחי ארץ ישראל, אולם הוא גם טען שבמציאות הביטחונית הקיימת יהיה זה אסון לעשות זאת; נכון הוא שהרב עובדיה הזיל דמעות על 'עגונות עשוקות' (עוד משפט טרנדי) אבל במקביל הוא גם הזיל דמעות על מי שמחלל שבת ומנסה לפרוץ את גבולות ההלכה; נכון הוא שהרב עובדיה היה מקל בפסקים מסוימים אולם הוא גם החמיר באחרים. היכולת לעמוד בענווה מול תורתו של תלמיד חכם ולהכיר בגדלותו גם אם איננו מבינים או מסכימים עם כל דבריו; גם אם אנו לא מקבלים ממנו הסכמה מלאה לתפיסת עולמנו - היא המשקפת יותר מכל את היחס הנכון לתורה. כדבריו של הרב קוק שם: "בכל ההערכה של החכם הלא ישנן מעלות גלויות, שבחיי החכם נתגלו לרבים ורבים נהנו מאורו, אבל עלינו לדעת שהרבה יותר ממה שהחכמה וכל יתרונותיה המקושרים עם נפש החכם יכולים להתגלות במפעלים ובביטויים, ישנו אוצר סתום וחתום, אוצר גנוז, שהוא בנפש החכם שסגולתו המקודשת היא פועלת גם כן באופן מוסתר וצנוע... שבאמת הצד הפרסומי הרועש הוא הטפל בהערכתו העליונה".
הדברים אמורים גם ביחס אלינו, אנשי הציונות הדתית, שלעיתים שמענו ביקורת חריפה מהרב עובדיה זצ"ל. ניתן כמובן להתעלם, לזלזל או להדחיק בתירוצים שונים ('עסקנים הסיתו אותו' וכדומה), אולם לעניות דעתי זו אינה התמונה השלמה. גם אם היו אי-אלו דמויות ששידרו לרב עובדיה תמונה שקרית של המציאות, עדיין, הרב עובדיה לא היה תמים וברור שעמד מאחורי התנועה והכיוון הרוחני שהוביל; וכיוון זה, בין אם נאהב זאת או לא, חולק על דרכנו בדברים מסוימים ומסכים עמה בדברים אחרים (והמכנה המשותף רב על המפריד, אגב). בין כה ובין כה, גדלותו של הרב עובדיה נותרת בעינה, ויש לקבל מחלוקת בין תלמידי חכמים שלעיתים מתבטאת בביטויים חריפים על מנת להדגיש תוכן מסוים שיתכן שהיה מטשטש אם הדברים לא היו נאמרים בחדותם. אנו לא חייבים להבין או להסכים עם כל דבר שנאמר על ידי הרב עובדיה זצ"ל, אולם יחס ההערצה לגדלותו התורנית אינה מותנה באישורנו או באישורה של התרבות הנוכחית. הסיבה שהרב עובדיה יוסף זכה ללוויה הגדולה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, היא דווקא בגלל שהוא יצג עולם אחר מהעולם התרבותי הסובב אותנו. הרב עובדיה יוסף ייצג תורה אמיצה, ישירה וחסרת פניות והתחנפויות; תורה המגיעה למעגלים עממיים רחבים אולם אינה עושה זאת על מנת לרצות מישהו אלא פשוט מפני שיש בה אמת גדולה, ו'מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים'. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
