ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ: וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ ...וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:...וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְקֹוָק" (במדבר ג' ו-יג).
שלשה דברים ניתן ללמוד מכך:
א. בחירת אהרון ובניו הכוהנים קדמה לבחירת הלויים;
ב. הלויים "נתנו" לכוהנים, כדי לעזור להם לבצע את תפקידם;
ג. הלויים קיבלו את התפקידים שהבכורות היו אמורים לבצע, מאז יום היציאה ממצרים. הכתוב לא מפרש, מתי זכו הלויים בתפקידם. אבל רש"י (שם) מסביר "וכשחטאו (הבכורות) בעגל נפסלו, והלווים שלא עבדו עבודה זרה נבחרו תחתיהם". רש"י מתעלם מהשאלה מתי נבחרו הכוהנים. רש"י גם לא מציין כי הלוויה נתנה ללווים כפרס על ההתנהגות בזמן חטא העגל, אלא רק מדגיש, שהבכורות נפסלו בעקבות חטא זה ואז התפנה התפקיד. רש"י לשיטתו כי "אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות (בעקבות חטא העגל), וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן" (רש"י שמות ל"א יח). יתכן ולשיטת רש"י הציווי על הקמת המשכן הוא תוצאה של חטא העגל, אבל בחירת הלויים איננה תוצאה ישירה של מעשיהם בזמן משבר זה.
השוואה בין יחסו של יעקב אבינו לבנו לוי לבין ברכת משה לשבט זה מעוררת את השאלה מה פשר השינוי הקוטבי. שהרי, יעקב פוסל את הלויים מתפקידי הנהגה "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם:... אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט ה-ז). משה לעומתו משבח את רמתם הרוחנית " תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה:...כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: (דברים ל"ג ח-ט) (עיין שם באבן עזרא שטוען שאין כל רמז בכתוב להתנהגות הלויים בזמן חטא העגל, אומנם הוא מתרץ את הסתירה לכאורה בכך שיעקב מדבר על לוי ובניו ומשה מדבר רק על אהרון ובניו הכוהנים). אפשר לתרץ בשני כיוונים א. הלויים שנדחו בידי יעקב קורבו על ידי משה כיוון שמסרו נפשם בזמן חטא העגל למען קדושת שמו יתברך. לפי זה משה מבטל את גזרת יעקב; ב. משה ממשיך בכיוון של יעקב ומחפש את הדרך לשלב את הלויים כך שלא יהוו סכנה, אלא יביאו תועלת. יתכן וכך צריך להסביר את שיטת רש"י. היחס בין ברכת יעקב לבניו וברכת משה לשבט לוי הוא זה. הבחירה בכוהנים היא מוקדמת ואיננה תלויה בבחירת הלויים. בחירתה של משפחה אחת מתוך השבט שנדחה מהנהגה על ידי יעקב, איננה מהווה בעיה. רק כאשר נבחר כל השבט למרות הדחייה צריך להסביר את הסיבה. הפסוק בפרשתנו מסביר כי הכוהנים היו זקוקים לעזרה. בחירת הלווים איננה ביטול דברי יעקב אלא המשך התיקון, מנהיגים הם לא יהיו. תיקון חטאו של לוי שניסה להנהיג נגד דעתו של יעקב אביו הוא בכך ששבטו משרת את הכוהנים ועוזר להם כמנהיגים הרוחניים של ישראל. מתי נפתח "חלון ההזדמנויות" שלהם? כאשר הבכורות שהיו אמורים לבצע עבודות אלה נפסלו. המימוש בא אחר כך, ימים רבים אחרי חטא העגל, כאשר נצטוו על המשכן.
הבה נתפלל כולנו כי הלווים יחזרו לשירותם והכוהנים לעבודתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
