ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ: וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ ...וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:...וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְקֹוָק" (במדבר ג' ו-יג).
שלשה דברים ניתן ללמוד מכך:
א. בחירת אהרון ובניו הכוהנים קדמה לבחירת הלויים;
ב. הלויים "נתנו" לכוהנים, כדי לעזור להם לבצע את תפקידם;
ג. הלויים קיבלו את התפקידים שהבכורות היו אמורים לבצע, מאז יום היציאה ממצרים. הכתוב לא מפרש, מתי זכו הלויים בתפקידם. אבל רש"י (שם) מסביר "וכשחטאו (הבכורות) בעגל נפסלו, והלווים שלא עבדו עבודה זרה נבחרו תחתיהם". רש"י מתעלם מהשאלה מתי נבחרו הכוהנים. רש"י גם לא מציין כי הלוויה נתנה ללווים כפרס על ההתנהגות בזמן חטא העגל, אלא רק מדגיש, שהבכורות נפסלו בעקבות חטא זה ואז התפנה התפקיד. רש"י לשיטתו כי "אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות (בעקבות חטא העגל), וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן" (רש"י שמות ל"א יח). יתכן ולשיטת רש"י הציווי על הקמת המשכן הוא תוצאה של חטא העגל, אבל בחירת הלויים איננה תוצאה ישירה של מעשיהם בזמן משבר זה.
השוואה בין יחסו של יעקב אבינו לבנו לוי לבין ברכת משה לשבט זה מעוררת את השאלה מה פשר השינוי הקוטבי. שהרי, יעקב פוסל את הלויים מתפקידי הנהגה "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם:... אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט ה-ז). משה לעומתו משבח את רמתם הרוחנית " תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה:...כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: (דברים ל"ג ח-ט) (עיין שם באבן עזרא שטוען שאין כל רמז בכתוב להתנהגות הלויים בזמן חטא העגל, אומנם הוא מתרץ את הסתירה לכאורה בכך שיעקב מדבר על לוי ובניו ומשה מדבר רק על אהרון ובניו הכוהנים). אפשר לתרץ בשני כיוונים א. הלויים שנדחו בידי יעקב קורבו על ידי משה כיוון שמסרו נפשם בזמן חטא העגל למען קדושת שמו יתברך. לפי זה משה מבטל את גזרת יעקב; ב. משה ממשיך בכיוון של יעקב ומחפש את הדרך לשלב את הלויים כך שלא יהוו סכנה, אלא יביאו תועלת. יתכן וכך צריך להסביר את שיטת רש"י. היחס בין ברכת יעקב לבניו וברכת משה לשבט לוי הוא זה. הבחירה בכוהנים היא מוקדמת ואיננה תלויה בבחירת הלויים. בחירתה של משפחה אחת מתוך השבט שנדחה מהנהגה על ידי יעקב, איננה מהווה בעיה. רק כאשר נבחר כל השבט למרות הדחייה צריך להסביר את הסיבה. הפסוק בפרשתנו מסביר כי הכוהנים היו זקוקים לעזרה. בחירת הלווים איננה ביטול דברי יעקב אלא המשך התיקון, מנהיגים הם לא יהיו. תיקון חטאו של לוי שניסה להנהיג נגד דעתו של יעקב אביו הוא בכך ששבטו משרת את הכוהנים ועוזר להם כמנהיגים הרוחניים של ישראל. מתי נפתח "חלון ההזדמנויות" שלהם? כאשר הבכורות שהיו אמורים לבצע עבודות אלה נפסלו. המימוש בא אחר כך, ימים רבים אחרי חטא העגל, כאשר נצטוו על המשכן.
הבה נתפלל כולנו כי הלווים יחזרו לשירותם והכוהנים לעבודתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
