ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הדבר יובן ע"פ הזהר הק' (זהר חדש סוף שיר השירים) ש"ישראל ר"ת י ש ש שים ר יבוא א ותיות ל תורה. וא"כ כל אחד מישראל מייצג איזו אות בתורה, ובאישיותו הוא מגלה לאור עולם את חידוש התורה הגלויים באות שלו. וכמו שס"ת שחסר אות אחת פסול, כך כלל ישראל שחסר אחד ממניין של ששים ריבוא, כביכול - חסר שלימות התורה, והיא אינה יכולה להימסר להם. ולכן כ"כ חשוב שלא יחסר אחד מהם.
"ויחן שם ישראל כנגד ההר- כאיש אחד בלב אחד" - האחדות הזו נחוצה לקבלת התורה, מפני שע"י האחדות מצטרפות כל הכוחות כולם של אישי ישראל לשלמות אחת, וביחד משלימים את אותיותיה של התורה, ורק כך היא ראויה להינתן להם. ומצאנו שאמרו חז"ל (ויק"ר פ"ט) כאשר התאחדו ישראל, אמר הקב"ה עתה הגיע שעת הכושר ליתן תורה לישראל.
אמרו חז"ל "אין לך אות שבתורה שאין בה תחיית המתים, אלא שאי אתה יודע לדורשה".
(אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תז ד"ה סמ"ך, אל תקרי "ולמה נקרא שמו מחוקק שחקק כל אות ואות שבתורה באצבעות ידיו, במשענותם אלו נביאים שהיו מחיים את המתים. כגון אליהו ואלישע שהחיו מתים שנאמר ושמת משענתי על פני הנער (מ"ב =מלכים ב'= ד')").
ולפי הנ"ל אפשר לומר שהכוונה היא לחיות שיש לכל יהודי מהאות המיוחדת שלו בתורה, ועל זה נאמר "ויחי בהם" שמחיה עצמו מחלקו המיוחד בתורה, וצדיקים אף במותם נקראים חיים, ולעתיד לבא יקומו לתחיית המתים על ידי "טל תורה שמחיהו", היינו האות המיוחדת שלו.
מובא בגמ' (ע"ז י:) על אנטונינוס קיסר שאמר לרבי "זוטר שבכם מחיה מתים", ולפי הנ"ל מפני שכל אחד מישראל אפי' קטן שבקטנים מיצג אות שבתורה שעמה אפשר להחיות מתים.
ועוד אמרו חז"ל על הפסוק "כי לא דבר ריק הוא מכם" (דברים לב, מז)- " ואם ריק הוא - מכם" שאינכם עמלים בתורה למצוא טעם הכתוב, "שאין לך אות שבתורה שאין בה תחיית המתים"- ולפי דברינו אפשר לומר, שאם רואים יהודי שנראה כ"ריק" מתוכן, עלינו לדרושו ולמצוא כיצד אפילו "ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון", ואם לאו עלינו לצחצחו וללבנו, עד שיבהיק אורו לפי שורש האות שלו, שאם לאו "ריק הוא מכם" החיסרון בנו שלא הצלחנו לדרוש אותיותיה של תורה!
ה"פני יהושע" קידושין הקשה על המאמר בזוהר הנ"ל שלא מצאנו בתורה רק בערך שלושים ריבוא אותיות? ותירץ שיש בתורה קרי וכתיב, מלא וחסר, ובצרוף כל זה אפשר להגיע לשישים ריבוא . ומסיים "תורת ה' תמימה משיבת נפש" - היינו ע"י הקרי והכתיב מלא וחסר ביחד בתמימות, הרי התורה "משיבת נפש" כנגד כל אחד מישראל.
ונראה לבאר דבריו הנפלאים, שיש יהודי שהוא בבחינת אות נקראת ונשמעת, אבל יש יהודי שהוא רק כתוב ואינו נקרא מפני שנקודת היהודי שלו בהעלם. וכן יש אותיות הנשמעות, אע"פ שכתובות חסר, שהם מגלים חידושי תורה שאינם מפורשים בכתוב.
דוגמא לדבר מדברי המהר"ל ב"נר מצווה" שמבאר כיצד הצליחו היונים לטמא כל השמנים שבהיכל, שמרמז לנשמותיהם של ישראל (שמן - אותיות נשמה), מפני שגמטריה של יון - (66 ) עולה על גימטרייה של היכל - (65), אבל לא הצליחו לטמא השמן החתום בחותמו של כהן גדול, שיש בו עוד יו"ד נסתרת במילה הייכל -(75 ), המרומזת בנקוד הצירי. ונראה שהיו"ד הזאת מרמזת לנקודה היהודית הנסתרת שאין לגויים גישה אליה לטמאה.
בהפטרה המיוחדת לפר' במדבר אנו מפטירים "והיה מספר בני ישראל וגו' אשר לא ימד ולא יספר " והקשו במדרש הרי זו סתירה מיניה וביה. אם יש מספר כיצד לא יספר? ותרצו אם עושין רצונו של מקום אין להם מספר, ואם אין עושין רצונו של מקום יש להם מספר. וצריך להבין תירוצם, שכאשר עושין רצונו של מקום אין להם מספר, אם הכוונה לריבוי כמותי, אפי'ה יהיו הרבה מאד גם כן יש להם מספר? ועוד כיצד ליישב את הפסוק לפי פשוטו, שאומר בחדא מחתא שיש להם מספר ושאין להם מספר?
ונראה להסביר זאת ע"פ המדרש שלפניו (ב, יז) " א"ר אבין כל הדברים יש להם מדה המים יש להם מדה שנאמר (ישעיה מ) מי מדד בשעלו מים והשמים יש להם מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) ושמים בזרת תכן והעפר יש לו מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) וכל בשליש עפר הארץ וההרים יש להם מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) ושקל בפלס הרים והגבעות יש להם מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) וגבעות במאזנים כל הדברים יש להם מדה שנאמר במספר ובמשקל לכל ומי שאין לו לא מספר ולא מדה אלו ישראל שאין להם מספר ומדה שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים מה חול הים [אין לו מדה כך ישראל]"
ולכאורה בחר המדרש בדוגמאות שאדם לא יכול למדוד אותם רק הקב"ה, ואעפ"כ יש להם מידה, ולישראל שאפשר למנותם אין להם מידה?
אלא נראה שהכוונה כאן היא לאיכות נשמתם של ישראל שאין לה מידה בעולם הזה הגשמי, ולעומת זאת כל עניני עוה"ז אפילו הם בכל זאת מוגבלים במידה גשמית, אפי' השמים ושמי השמים, הימים, וההרים הגבוהים. ולכן יש בעיה למנות את ישראל שמא יטעו לחשוב שיש להם מספר, לפי מראה עיניים, ולכן יש להביא "מחצית השקל" כדי לרמוז לכך שהמניין הוא רק "מחצית" הנגלית לנו, ואין אנו לוקחים בחשבון את הרוחניות של ישראל אינה ברת מנין. שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, בחלק הפנימי הרוחני שהוא מעל לגבולות המוגבלים של עוה"ז שבו יכולה הברכה להתפשט עד בלי די. ולפי זה מיושב הפסוק "והיה מספר ... אשר לא ימד ולא יספר" שהמספר הזה גופא של בנ"י יהיה מעל למידה הנספרת בגלל החלק הנשמתי שלהם. וזה כאשר הם עושים רצונו של מקום.
תרוץ נוסף נראה לומר מתוך דיוק דברי המדרש הנ"ל (במדבר רבה (וילנא) פרשה ב) "אשר לא ימד ולא יספר א"ר שמלאי מהו הדבר הזה מי שהוא אומר שיש להם מספר הוא חוזר ואומר להם שאין מספר לא ימד ולא יספר אלא בזמן שאין עושין רצונו של מקום יש להם מספר שאין חסרים ממניין ששים ריבוא והיה מספר ובזמן שהם עושין רצונו של מקום אין להם מספר אלא אשר לא ימד ולא יספר".
הזכיר את המספר "ס' ריבוא" שבו נבחן הדבר אם יש להם מספר או אין להם מספר. ובאור הדברים: שהפרטים של אישי ישראל צריכים להתאחד להיות אומה אחת של ס' ריבוא. וכמו שהזכרנו לעיל שבמספר זה רמוז אותיות התורה וצרופים ביחד ספר תורה כשר. וכאשר הם מתאחדים מתבטל המספר ונעשה אחד, וכביכול כל אחד מקבל משמעות של איכות של כלל ישראל שהוא "לא יספר" מפני שבאחדותו הוא נחשב לתורה ש"אורייתא וישראל חד הוא" .
ונראה להסביר כך גם את המדרש הבא שם: ""אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מי שהוא אומר והיה מספר בני ישראל חוזר ואומר אשר לא ימד ולא יספר אם אין להם מספר היאך יש להם מספר כשם הוא אומר (ויקרא כד) ויצא בן אישה הישראלית וגו' (יהושע ז) וילכד עכן בן כרמי וגו' (במדבר כה) ושם איש ישראל המוכה וגו' זמרי בן סלוא וגו' לאלו יש מספר אבל לצדיקים אשר לא ימד ולא יספר".
היינו, מי שיוצא מן המחנה, ופורש מהכלל, נחשב למספר בפני עצמו, אבל כלל ישראל ביחד הם בבחינת עד אין מספר.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
אנחנו קודש למענך
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
תהיו חמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
