ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הדבר יובן ע"פ הזהר הק' (זהר חדש סוף שיר השירים) ש"ישראל ר"ת י ש ש שים ר יבוא א ותיות ל תורה. וא"כ כל אחד מישראל מייצג איזו אות בתורה, ובאישיותו הוא מגלה לאור עולם את חידוש התורה הגלויים באות שלו. וכמו שס"ת שחסר אות אחת פסול, כך כלל ישראל שחסר אחד ממניין של ששים ריבוא, כביכול - חסר שלימות התורה, והיא אינה יכולה להימסר להם. ולכן כ"כ חשוב שלא יחסר אחד מהם.
"ויחן שם ישראל כנגד ההר- כאיש אחד בלב אחד" - האחדות הזו נחוצה לקבלת התורה, מפני שע"י האחדות מצטרפות כל הכוחות כולם של אישי ישראל לשלמות אחת, וביחד משלימים את אותיותיה של התורה, ורק כך היא ראויה להינתן להם. ומצאנו שאמרו חז"ל (ויק"ר פ"ט) כאשר התאחדו ישראל, אמר הקב"ה עתה הגיע שעת הכושר ליתן תורה לישראל.
אמרו חז"ל "אין לך אות שבתורה שאין בה תחיית המתים, אלא שאי אתה יודע לדורשה".
(אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תז ד"ה סמ"ך, אל תקרי "ולמה נקרא שמו מחוקק שחקק כל אות ואות שבתורה באצבעות ידיו, במשענותם אלו נביאים שהיו מחיים את המתים. כגון אליהו ואלישע שהחיו מתים שנאמר ושמת משענתי על פני הנער (מ"ב =מלכים ב'= ד')").
ולפי הנ"ל אפשר לומר שהכוונה היא לחיות שיש לכל יהודי מהאות המיוחדת שלו בתורה, ועל זה נאמר "ויחי בהם" שמחיה עצמו מחלקו המיוחד בתורה, וצדיקים אף במותם נקראים חיים, ולעתיד לבא יקומו לתחיית המתים על ידי "טל תורה שמחיהו", היינו האות המיוחדת שלו.
מובא בגמ' (ע"ז י:) על אנטונינוס קיסר שאמר לרבי "זוטר שבכם מחיה מתים", ולפי הנ"ל מפני שכל אחד מישראל אפי' קטן שבקטנים מיצג אות שבתורה שעמה אפשר להחיות מתים.
ועוד אמרו חז"ל על הפסוק "כי לא דבר ריק הוא מכם" (דברים לב, מז)- " ואם ריק הוא - מכם" שאינכם עמלים בתורה למצוא טעם הכתוב, "שאין לך אות שבתורה שאין בה תחיית המתים"- ולפי דברינו אפשר לומר, שאם רואים יהודי שנראה כ"ריק" מתוכן, עלינו לדרושו ולמצוא כיצד אפילו "ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון", ואם לאו עלינו לצחצחו וללבנו, עד שיבהיק אורו לפי שורש האות שלו, שאם לאו "ריק הוא מכם" החיסרון בנו שלא הצלחנו לדרוש אותיותיה של תורה!
ה"פני יהושע" קידושין הקשה על המאמר בזוהר הנ"ל שלא מצאנו בתורה רק בערך שלושים ריבוא אותיות? ותירץ שיש בתורה קרי וכתיב, מלא וחסר, ובצרוף כל זה אפשר להגיע לשישים ריבוא . ומסיים "תורת ה' תמימה משיבת נפש" - היינו ע"י הקרי והכתיב מלא וחסר ביחד בתמימות, הרי התורה "משיבת נפש" כנגד כל אחד מישראל.
ונראה לבאר דבריו הנפלאים, שיש יהודי שהוא בבחינת אות נקראת ונשמעת, אבל יש יהודי שהוא רק כתוב ואינו נקרא מפני שנקודת היהודי שלו בהעלם. וכן יש אותיות הנשמעות, אע"פ שכתובות חסר, שהם מגלים חידושי תורה שאינם מפורשים בכתוב.
דוגמא לדבר מדברי המהר"ל ב"נר מצווה" שמבאר כיצד הצליחו היונים לטמא כל השמנים שבהיכל, שמרמז לנשמותיהם של ישראל (שמן - אותיות נשמה), מפני שגמטריה של יון - (66 ) עולה על גימטרייה של היכל - (65), אבל לא הצליחו לטמא השמן החתום בחותמו של כהן גדול, שיש בו עוד יו"ד נסתרת במילה הייכל -(75 ), המרומזת בנקוד הצירי. ונראה שהיו"ד הזאת מרמזת לנקודה היהודית הנסתרת שאין לגויים גישה אליה לטמאה.
בהפטרה המיוחדת לפר' במדבר אנו מפטירים "והיה מספר בני ישראל וגו' אשר לא ימד ולא יספר " והקשו במדרש הרי זו סתירה מיניה וביה. אם יש מספר כיצד לא יספר? ותרצו אם עושין רצונו של מקום אין להם מספר, ואם אין עושין רצונו של מקום יש להם מספר. וצריך להבין תירוצם, שכאשר עושין רצונו של מקום אין להם מספר, אם הכוונה לריבוי כמותי, אפי'ה יהיו הרבה מאד גם כן יש להם מספר? ועוד כיצד ליישב את הפסוק לפי פשוטו, שאומר בחדא מחתא שיש להם מספר ושאין להם מספר?
ונראה להסביר זאת ע"פ המדרש שלפניו (ב, יז) " א"ר אבין כל הדברים יש להם מדה המים יש להם מדה שנאמר (ישעיה מ) מי מדד בשעלו מים והשמים יש להם מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) ושמים בזרת תכן והעפר יש לו מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) וכל בשליש עפר הארץ וההרים יש להם מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) ושקל בפלס הרים והגבעות יש להם מדה שנאמר (שם /ישעיהו מ'/) וגבעות במאזנים כל הדברים יש להם מדה שנאמר במספר ובמשקל לכל ומי שאין לו לא מספר ולא מדה אלו ישראל שאין להם מספר ומדה שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים מה חול הים [אין לו מדה כך ישראל]"
ולכאורה בחר המדרש בדוגמאות שאדם לא יכול למדוד אותם רק הקב"ה, ואעפ"כ יש להם מידה, ולישראל שאפשר למנותם אין להם מידה?
אלא נראה שהכוונה כאן היא לאיכות נשמתם של ישראל שאין לה מידה בעולם הזה הגשמי, ולעומת זאת כל עניני עוה"ז אפילו הם בכל זאת מוגבלים במידה גשמית, אפי' השמים ושמי השמים, הימים, וההרים הגבוהים. ולכן יש בעיה למנות את ישראל שמא יטעו לחשוב שיש להם מספר, לפי מראה עיניים, ולכן יש להביא "מחצית השקל" כדי לרמוז לכך שהמניין הוא רק "מחצית" הנגלית לנו, ואין אנו לוקחים בחשבון את הרוחניות של ישראל אינה ברת מנין. שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, בחלק הפנימי הרוחני שהוא מעל לגבולות המוגבלים של עוה"ז שבו יכולה הברכה להתפשט עד בלי די. ולפי זה מיושב הפסוק "והיה מספר ... אשר לא ימד ולא יספר" שהמספר הזה גופא של בנ"י יהיה מעל למידה הנספרת בגלל החלק הנשמתי שלהם. וזה כאשר הם עושים רצונו של מקום.
תרוץ נוסף נראה לומר מתוך דיוק דברי המדרש הנ"ל (במדבר רבה (וילנא) פרשה ב) "אשר לא ימד ולא יספר א"ר שמלאי מהו הדבר הזה מי שהוא אומר שיש להם מספר הוא חוזר ואומר להם שאין מספר לא ימד ולא יספר אלא בזמן שאין עושין רצונו של מקום יש להם מספר שאין חסרים ממניין ששים ריבוא והיה מספר ובזמן שהם עושין רצונו של מקום אין להם מספר אלא אשר לא ימד ולא יספר".
הזכיר את המספר "ס' ריבוא" שבו נבחן הדבר אם יש להם מספר או אין להם מספר. ובאור הדברים: שהפרטים של אישי ישראל צריכים להתאחד להיות אומה אחת של ס' ריבוא. וכמו שהזכרנו לעיל שבמספר זה רמוז אותיות התורה וצרופים ביחד ספר תורה כשר. וכאשר הם מתאחדים מתבטל המספר ונעשה אחד, וכביכול כל אחד מקבל משמעות של איכות של כלל ישראל שהוא "לא יספר" מפני שבאחדותו הוא נחשב לתורה ש"אורייתא וישראל חד הוא" .
ונראה להסביר כך גם את המדרש הבא שם: ""אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מי שהוא אומר והיה מספר בני ישראל חוזר ואומר אשר לא ימד ולא יספר אם אין להם מספר היאך יש להם מספר כשם הוא אומר (ויקרא כד) ויצא בן אישה הישראלית וגו' (יהושע ז) וילכד עכן בן כרמי וגו' (במדבר כה) ושם איש ישראל המוכה וגו' זמרי בן סלוא וגו' לאלו יש מספר אבל לצדיקים אשר לא ימד ולא יספר".
היינו, מי שיוצא מן המחנה, ופורש מהכלל, נחשב למספר בפני עצמו, אבל כלל ישראל ביחד הם בבחינת עד אין מספר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














