ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, עבר במקום יהודי עשיר שברשותו אתרוג. ביקשוהו הממתינים למכור להם את האתרוג, או לחילופין לחוג עימם את החג, אך העשיר סירב בטענה שיש לו כסף רב, וברצונו לחוג את החג עם בני משפחתו ואתרוגו.
התחננו הממתינים, שיעתר לבקשתם, כדי שלצדיק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, יהיה אתרוג בחג, ויפעל ישועות לכלל ישראל, אך העשיר סירב בתוקף. לאחר תחנונים רבים, הסכים העשיר לבקשה, ובתנאי שהצדיק יבטיח לו שיזכה לעולם הבא.
פנתה החבורה למעונו של הצדיק, ורבי לוי יצחק שמח מאד למראה האתרוג. גילו לו השליחים, על ההבטחה המיוחדת שהבטיחו לעשיר, ופניו לבשו עננה.
כשיצאו בני החבורה ממעונו, שלח בחשאי שליחים שיצוו את כל בני העיר, לבל יהינו לארח את העשיר בסוכתם, ובמקום זה – יציעו לו להתארח בביתם.
הגיע ליל התקדש חג. העשיר חזר למלון, ששכרה לו קהילת ברדיטשב, וביקש להיכנס לסוכה. אך בעל המלון אסר זאת עליו בתוקף, והציע לו לסעוד את סעודת החג בחדרו. העשיר ניסה להתווכח ולטעון, שחיוב גמור מהתורה לאכול בסוכה, אך ללא הועיל. בצר לו, פנה העשיר לסוכות הסמוכות, אך בכולם נענה בתשובה דומה – בני הקהילה ישמחו לארחו בבית אך לא בסוכה.
לבסוף, בחוסר ברירה, פנה לביתו של הצדיק, אך רבי לוי יצחק הסכים להכניסו לסוכה רק בתנאי... שיוותר על ההבטחה לעולם הבא.
בהקרבה גדולה, החליט העשיר לוותר על העולם הבא, ובלבד שיזכה לקיים את מצוות ה' ולשבת בסוכה. כששמע הצדיק את החלטתו, הכניסו במאור פנים לסוכה ואמר – כעת אני מבטיח לך שתהיה במחיצתי בעולם הבא, אך רציתי שתזכה לכך בזכות ולא בחסד.
סיפור זה הוא משל לעבודת הנפש של חג הסוכות. בסוכות אנו מאחדים שתי תכונות נפש הפוכות. מחד – אנו יושבים בסוכה, דירת עראי. ישיבה זו מובילה את האדם לתחושת ביטול לה'. האדם יוצא מביתו-מבצרו ושם מבטחו בה'.
לעומת זאת – במצוות ארבעת המינים, האדם אוחז את היבול של השנה הקודמת, ועימם מתפלל ומודה לה'. אחיזה זו יש בה מהתחושה, שהנה יש לאדם רב. כך יכול האדם להתמלא בתחושת כוח.
אולם, החידוש הגדול של חג הסוכות הוא דווקא בשילוב של שני הכוחות. האדם לוקח את היבול של שנה שעברה, ועימו מודה לה' ובנוסף - מתפלל על הגשם של שנה הבאה. כך, לומד האדם, שדווקא מעמדת שיא כוחו, עליו לזכור שהכול מהבורא. חג האסיף (תחושת הכוח) הוא גם חג הסוכות (הביטול לה'). חג השמחה (זמן שיא) הוא גם חג האמונה (סוכות, צילא דמהימנותא). קל לזכור את ה' ברגע של קושי, חידוש גדול יותר הוא לזוכרו מעמדת חוזק.
מי שזוכר את ה' מעמדה כזו, זוכה לקבל שפע של גשם בחורף הבא עלינו לטובה, כי מי שיודע להפנות את כל כוחותיו לה', זוכה שכוחותיו ימשיכו.
בסיפור, העשיר רוצה לזכות להמשכיות – עולם הבא. בתחילה הוא חושב לזכות בכוחות אלו מעמדה של כוח. אך רבי לוי יצחק מוביל אותו למקום של ביטול. רק בשעה שהוא מוכן להקריב את העולם הבא למען ה', הוא זוכה בכוחות אלו בשלימות.
וכך אנו מנענעים בלולב בהלל. בתחילה ב – הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. יש לנו כוחות. אחר כך ב – 'אנא ה' הושיעה נא', תחושת הביטול ונתינת הכוחות לה'. ולאחר שנתנו את כל כוחותינו לה', אנו זוכים שוב לכוחות חדשים, ואפשר להודות – הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
חג שמח!
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
