ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, עבר במקום יהודי עשיר שברשותו אתרוג. ביקשוהו הממתינים למכור להם את האתרוג, או לחילופין לחוג עימם את החג, אך העשיר סירב בטענה שיש לו כסף רב, וברצונו לחוג את החג עם בני משפחתו ואתרוגו.
התחננו הממתינים, שיעתר לבקשתם, כדי שלצדיק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, יהיה אתרוג בחג, ויפעל ישועות לכלל ישראל, אך העשיר סירב בתוקף. לאחר תחנונים רבים, הסכים העשיר לבקשה, ובתנאי שהצדיק יבטיח לו שיזכה לעולם הבא.
פנתה החבורה למעונו של הצדיק, ורבי לוי יצחק שמח מאד למראה האתרוג. גילו לו השליחים, על ההבטחה המיוחדת שהבטיחו לעשיר, ופניו לבשו עננה.
כשיצאו בני החבורה ממעונו, שלח בחשאי שליחים שיצוו את כל בני העיר, לבל יהינו לארח את העשיר בסוכתם, ובמקום זה – יציעו לו להתארח בביתם.
הגיע ליל התקדש חג. העשיר חזר למלון, ששכרה לו קהילת ברדיטשב, וביקש להיכנס לסוכה. אך בעל המלון אסר זאת עליו בתוקף, והציע לו לסעוד את סעודת החג בחדרו. העשיר ניסה להתווכח ולטעון, שחיוב גמור מהתורה לאכול בסוכה, אך ללא הועיל. בצר לו, פנה העשיר לסוכות הסמוכות, אך בכולם נענה בתשובה דומה – בני הקהילה ישמחו לארחו בבית אך לא בסוכה.
לבסוף, בחוסר ברירה, פנה לביתו של הצדיק, אך רבי לוי יצחק הסכים להכניסו לסוכה רק בתנאי... שיוותר על ההבטחה לעולם הבא.
בהקרבה גדולה, החליט העשיר לוותר על העולם הבא, ובלבד שיזכה לקיים את מצוות ה' ולשבת בסוכה. כששמע הצדיק את החלטתו, הכניסו במאור פנים לסוכה ואמר – כעת אני מבטיח לך שתהיה במחיצתי בעולם הבא, אך רציתי שתזכה לכך בזכות ולא בחסד.
סיפור זה הוא משל לעבודת הנפש של חג הסוכות. בסוכות אנו מאחדים שתי תכונות נפש הפוכות. מחד – אנו יושבים בסוכה, דירת עראי. ישיבה זו מובילה את האדם לתחושת ביטול לה'. האדם יוצא מביתו-מבצרו ושם מבטחו בה'.
לעומת זאת – במצוות ארבעת המינים, האדם אוחז את היבול של השנה הקודמת, ועימם מתפלל ומודה לה'. אחיזה זו יש בה מהתחושה, שהנה יש לאדם רב. כך יכול האדם להתמלא בתחושת כוח.
אולם, החידוש הגדול של חג הסוכות הוא דווקא בשילוב של שני הכוחות. האדם לוקח את היבול של שנה שעברה, ועימו מודה לה' ובנוסף - מתפלל על הגשם של שנה הבאה. כך, לומד האדם, שדווקא מעמדת שיא כוחו, עליו לזכור שהכול מהבורא. חג האסיף (תחושת הכוח) הוא גם חג הסוכות (הביטול לה'). חג השמחה (זמן שיא) הוא גם חג האמונה (סוכות, צילא דמהימנותא). קל לזכור את ה' ברגע של קושי, חידוש גדול יותר הוא לזוכרו מעמדת חוזק.
מי שזוכר את ה' מעמדה כזו, זוכה לקבל שפע של גשם בחורף הבא עלינו לטובה, כי מי שיודע להפנות את כל כוחותיו לה', זוכה שכוחותיו ימשיכו.
בסיפור, העשיר רוצה לזכות להמשכיות – עולם הבא. בתחילה הוא חושב לזכות בכוחות אלו מעמדה של כוח. אך רבי לוי יצחק מוביל אותו למקום של ביטול. רק בשעה שהוא מוכן להקריב את העולם הבא למען ה', הוא זוכה בכוחות אלו בשלימות.
וכך אנו מנענעים בלולב בהלל. בתחילה ב – הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. יש לנו כוחות. אחר כך ב – 'אנא ה' הושיעה נא', תחושת הביטול ונתינת הכוחות לה'. ולאחר שנתנו את כל כוחותינו לה', אנו זוכים שוב לכוחות חדשים, ואפשר להודות – הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
