ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במצב רוח זה הגיע לקראון הייטס בסוף שנת 1990, למה שחשב שתהיה הרצאתו האחרונה. בשעמומו נמהלה תחושת אשמה על כך שהרבי מליובאוויטש עודדו בעבר להמשיך ולהרצות, ויעקב חשש לנטוש את משמרתו ולאכזבו, אבל לא היה לו מה לעשות, לא נשארו בו דיבורים או הרצאות. הוא החל להשקיע שעות רבות בניסיון למצוא פעילות הולמת שתוכל לשמש תחליף להרצאות, אבל לא העלה בדעתו שום רעיון.
כפי שציפה, ההרצאה שנשא בסוף השבוע הייתה כישלון מוחלט. היא הייתה ארוכה מדי, בלתי אחידה ונטולת השראה. שירת הברבור שלו הייתה מזויפת, ובנוסף לתחושות השעמום והאשמה חש גם דכדוך.
הרבי נהג לקבל אורחים בימי ראשון בבוקר. כל מי שרצה יכול היה לפוגשו ולקבל ממנו ברכה ודולר לצדקה. אלפי אנשים עמדו בתור וההמתנה הייתה ארוכה ולא נוחה. למזלו של יעקב הוא היה במעמד של מרצה בשבתון, ואורחי השבתון והמשתתפים בו נכנסו ראשונים.
בגלל הרצאתו העלובה אמש וכוונתו לפרוש ממעגל המרצים, חשש יותר מתמיד לפגוש את הרבי. למרות תחושתו יצא בשעה המיועדת באותו יום ראשון כדי להצטרף לקבוצת השבתון, שהייתה אמורה ללכת אל הרבי בשעה אחת עשרה וחצי.
בדרך פגש קבוצת אורחים ממשתתפי השבתון, שבירכו אותו ושאלו אותו לגבי ההרצאה שנשא אמש. הם אמרו שהנושא היה אמנם מעניין, אבל ההרצאה הייתה מורכבת מדי וקשה להבנה. הם רצו לדעת אם יעקב פרסם את רעיונותיו במקום כלשהו. כשהשיב בשלילה שאלו לפשר הדבר, והוא ענה כי מטבעו הוא מרצה ואינו מיטיב לבטא את עצמו בכתיבה. הם לא הבינו זאת וטענו כי מי שרוצה לשרוד בעולם האקדמי חייב לכתוב הרבה והיטב. ברוור הסביר כי כתיבה מדעית שונה מהפרוזה של ההרצאה, וחשב כי כתיבתו העילגת מתאימה היטב לסגנון המונוטוני, היבש והפדנטי המאפיין כתבי עת אקדמיים.
כאשר הגיעו למלון ניגשה ליעקב קבוצת אנשים נוספת ששאלו אותו היכן יוכלו למצוא את כתביו. כשאמר להם שאינו מפרסם כתבים, הם חקרו מדוע, ושוב נאלץ לחזור על הסברו.
יעקב עלה ללובי שבו היה אמור להמתין ליציאת הקבוצה אל 770, בית מדרשו של הרבי, ובה לשכתו המרכזית. כמה תלמידי ישיבה שסייעו בפרויקט השבתון שאלו היכן יוכלו למצוא חומר כתוב שלו. הוא ענה שאין חומר כזה והם הקשו כקודמיהם: "מדוע לא?!"
יעקב החל לאבד את סבלנותו והסביר בחריפות: "איני סופר, מעולם לא הייתי סופר, ולמעשה איני מסוגל לכתוב".
"איך זה ייתכן?!" הקשה אחד מהם, "הרי אתה פרופסור, לא?!"
יעקב קם ויצא מהאולם.
לבסוף עזבה קבוצת השבתון ויצאה לפגישה עם הרבי. בדרך צעד ליד בני זוג, שהציגו את עצמם ושאלו היכן הוא כותב...
יעקב רק חייך, העמיד פנים שלא שמע את שאלתם והמשיך ללכת.
כאשר הגיעו ל 770 עברו את המוני בני האדם שהמתינו בתור ונכנסו בעד דלת בקומת המרתף של הבניין. בעוד התור שלהם זוחל קדימה חש יעקב שלבו פועם בחוזקה ופיו יבש. ככלות הכול, הרהר לעצמו, המפגש עם הרבי אינו דבר של מה בכך. לפניו היו בתור הרב שמואל לו, ידיד מלונדון ובנו שהתארס זמן קצר לפני כן. יעקב ראה את הרבי נותן לכל אחד מהם דולר ואומר להם דבר מה. רגע לאחר מכן עמד יעקב בפניו.
למרות שהמפגש עם הרבי בחלוקת הדולרים אורך כמה שניות, הוא נמשך רגעים ארוכים מאוד. במהלך הרגעים היקרים הללו האדם חש שהרבי מקדיש לו את מלוא תשומת לבו ושחוץ ממנו לא קיים בעולם שום דבר. הרבי הביט בו באהבה שלא תשוער, נתן לו דולר ואיחל לו "ברכה והצלחה".
יעקב החל ללכת בדרכו החוצה. לפתע אחז מזכירו של הרבי בשרוולו. יעקב הסתובב לעבר הרבי וראה כי הוא מושיט לו דולר נוסף. כשיעקב לקחו, הרבי אמר לו בחיוך קטן ובמשובה בעיניו: "הצלחה בכתיבה!"
יעקב היה המום. כאשר עזב את הבניין שאל אותו בנו של הרב לו: "יענקל, אתה סופר?"
"כן", ענה יעקב, "מעכשיו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













