ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
והנה, הגיע הרגע הגדול, שעת התקיעות. לפני התקיעות, החל הרבי לומר 7 פעמים עם כל הקהל את המזמור 'למנצח לבני קורח'. אותו יהודי, אמר בהתלהבות גדולה את המזמור עם הרבי, וממש נדבק בו ונכנס לעניין עד הסוף.
הרבי בירך על המצווה, ובאותה שעה היהודי התרכז כל כולו בתפילתו ובקשתו שיזכה לילדים. הרבי נטל שופר, וניסה לתקוע, אך התקיעה לא יצאה. ניסה הרבי שוב ושוב, ניסה לתקוע בשופרות נוספים, אך התקיעה לא יצאה.
מתח אדיר השתרר בבית הכנסת, כי אם הרבי לא מצליח בתקיעתו, מי יודע מה קורה בעולמות העליונים. והנה, עלה בדעתו של היהודי, שהתקיעה לא יוצאת, בגלל שהוא מרוכז בבקשתו. קשה היה ליהודי לוותר על הבקשה, מפני שהשתוקק מאד לילדים, וויתר על השהייה בחג עם משפחתו לטובת העניין. אך בכל זאת, לטובת התקיעות והישועות של כלל ישראל, החליט היהודי לוותר על בקשתו.
באותו רגע, שהיהודי וויתר, הצליח הרבי לתקוע.
והנה, באותה שנה נולד ליהודי בן. לאחר מספר שנים, בא אותו יהודי לרבי עם בנו הפעוט לקבל ברכה. כשעברו לפני הרבי, שאל הרבי את היהודי – 'זה הילד של התקיעות?'... (סיפור שפרסם ר' עודד מזרחי בעיתון 'בשבע').
סיפור זה הוא תמצית עבודת ה' המעולה של התקיעות, ואשרי מי שזוכה למשהו ממדרגה זו. בשעת התקיעות, היהודי וויתר על בקשותיו, ביטל את עצמו לה' לטובת כלל ישראל, ודווקא בגלל זה בקשתו התקבלה והוא זכה בילד בזמן התקיעות.
מתאימים הדברים, לדברים הידועים של הזוהר הקדוש האומר: שבראש השנה יהודי צריך ללכת בדרכה של האישה השונמית, שאמרה לאלישע הנביא, כשהציע לה להעביר את בקשותיה אל המלך- "בתוך עמי אנוכי יושבת". והנה, דווקא בזכות שכללה עצמה בתוך עם ישראל, זכתה להיוושע בילד. מדוע עבודה זו שייכת במיוחד לראש השנה?
בכל חג, חוזר מחדש ומאיר המאורע הראשון שלזכרו החג. בראש השנה, חוזר העולם ונברא מחדש. כל דבר חדש שנולד, הרי בתחילה יוצא הגזע המאחד הכול, ומכוחו מתפרטים הענפים. לפיכך, בראש השנה, העניין הוא להיות כלול בגזע – כלל ישראל. זו הסיבה שאנו תוקעים קול גולמי פשוט, ולא מנגינות מורכבות, אותיות והברות, כי הקול הפשוט כולל כל.
יתר על כן, בכל החגים אנו מציינים מאורעות שקורים במרוצת ההיסטוריה של העולם. לעומת זאת, בראש השנה, ובפרט בזמן התקיעות, אנו מציינים את בריאת העולם. בזמן הבריאה, ה' נותן את כוחות החיים לעולם לשנה זו. באותה שעה, אין לאדם כלל כוחות, ולפיכך אין לו כלל כוח לבקש. ה' הוא הבורא והפועל ולא האדם. לפיכך, באותה שעה, האדם יכול רק להתבטל למהלך האלוקי ולקבל כוחות. נמצא, שעבודת התקיעות היא עבודת התבטלות מוחלטת לדבר ה'.
זו הסיבה שאנו מברכים – 'לשמוע קול שופר', ולא מברכים – 'לתקוע בשופר'. המצווה היא לשמוע ולא לתקוע. השמיעה היא החוש הפסיבי ביותר מכל החושים, ובתקיעות אנו שומעים – מקבלים. ואף אונקלוס מתרגם לעיתים: 'שמע' – 'קבל'.
ויהי רצון שנזכה כולנו בראש השנה לשמוע – להתבטל לקול האלוקי המחייה את העולם, 'קול שופר' – להרגיש חלק מכלל ישראל, ומוך כך ישמע ה' תפילותינו ובקשתינו, ונכתב ונחתם כולנו יחד לחיים טובים ולשלום, ולשנת גאולה וישועה. שנה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
