ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אֲבָל אָמְרוֹ: "וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" (שמות יד, ד), וְאַחַר כֵּן עֲנָשׁוֹ וֶהֱמִיתוֹ - הִנֵּה יֵשׁ בּוֹ מְקוֹם דִּבּוּר, וְיֻשַּׂג מִמֶּנּוּ עִקָּר גָּדוֹל. וְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרַי בְּזֶה הָעִנְיָן, וְשִׂים לִבְּךָ אֲלֵיהֶם, וַעֲרֹך אוֹתָם• אֶל דִּבְרֵי כֹּל מִי שֶׁדִּבֶּר בּוֹ, וּבְחַר לְךָ הַיּוֹתֵר טוֹב. וְהוּא, שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ, אִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶם חֵטְא זוּלַת• אֲשֶׁר לֹא שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל - הָיָה הָעִנְיָן קָשֶׁה בְּלִי סָפֵק, כִּי הוּא כְּבָר מְנָעָם מִלְּשַׁלֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שם י, א), וְאַחַר כֵּן דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ לְשַׁלְּחָם, וְהוּא מֻכְרָח שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּחַ, וְאַחַר כֵּן עֲנָשׁוֹ כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁלְּחָם, וֶהֱמִיתוֹ וְהֵמִית סִיעָתוֹ - הָיָה זֶה עָוֶל, וְסוֹתֵר לְכֹל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ. הֲרֵי שֶׁאֵין הָעִנְיָן כֵּן, אֶלָּא שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ מָרוּ בִּבְחִירָתָם, מִבְּלִי כְּפִיָּה וּמִבְּלִי הֶכְרֵחַ, וְעָשְׁקוּ הַגֵּרִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינֵיהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם עָוֶל גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וּבֵאֵר: "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ' הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שם א, ט). וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֵהֶם בִּבְחִירָתָם וּבְרֹעַ עֲצָתָם, וְלֹא הָיָה לָהֶם בָּזֶה הֶכְרֵחַ. וְהָיָה עֹנֶשׁ ה' לָהֶם עַל כָּך - לְמָנְעָם מִן הַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁיָּחוּל בָּהֶם מִן הָעֹנֶשׁ מַה שֶּׁחִיֵּב צִדְקוֹ שֶׁהוּא עָנְשָׁם. וּמְנִיעָתָם מִן הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחוּם. וּכְבָר בֵּאֵר לוֹ ה' זֶה, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאִלּוּ רָצָה לְהוֹצִיאָם בִּלְבָד - כְּבָר הָיָה מְאַבְּדוֹ הוּא וְסִיעָתוֹ וְהָיוּ יוֹצְאִים, וְאָמְנָם רָצָה עִם הוֹצָאָתָם לְעָנְשָׁם עַל עָשְׁקָם הַקּוֹדֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַדָּבָר: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד). וְאִי אֶפְשָׁר לְעָנְשָׁם אִם שָׁבוּ, וְעַל כֵּן נִמְנְעָה מֵהֶם הַתְּשׁוּבָה, וְהָיוּ מַחֲזִיקִים בָּהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ: "כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְכוּ' וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת" וְכוּ' (שמות ט, טו-טז).
עונש בעולם הזה ובעולם הבא
וְלֹא תְּחֻיַּב לָנוּ גְּנוּת בְּאָמְרֵנוּ כִּי ה' פְּעָמִים יַעֲנֹשׁ הָאָדָם בְּשֶׁלֹּא יָשׁוּב, וְלֹא יַנִּיחַ לוֹ לִבְחֹר בַּתְּשׁוּבָה. לְפִי שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ הַחֲטָאִים, וְחָכְמָתוֹ וְצִדְקוֹ יְחַיְּבוּ שֵׁעוּר הָעֹנֶשׁ, שֶׁפְּעָמִים יַעֲנשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבָד, וּפְעָמִים יַעֲנשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא בִּלְבָד, וּפְעָמִים יַעֲנשׁ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת יַחַד. וְיִתְחַלֵּף עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה: פְּעָמִים יַעֲנשׁ בַּגּוּף, אוֹ בַּמָּמוֹן, אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וּכְמוֹ שֶׁיְּבַטֵּל קְצָת תְּנוּעוֹת הָאָדָם הַבְּחִירִיּוֹת עַל צַד הָעֹנֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁיְּבַטֵּל יָדוֹ מִן הַתְּפִישָׂה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּירָבְעָם, אוֹ עֵינוֹ מִן הָרְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם הַנֶּאֱסָפִים עַל לוֹט - כֵּן יְבַטֵּל מִמֶּנּוּ בְּחִירַת הַתְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ בְּשׁוּם פָּנִים, וְיֹאבַד בְּחֶטְאוֹ. וְאֵין אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת חָכְמָתוֹ, עַד שֶׁנֵּדַע לָמָּה עָנַשׁ זֶה בְּזֶה הָאֹפֶן מִן הָעֹנֶשׁ, וְלֹא עֲנָשׁוֹ בָּאֹפֶן הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נֵדַע מָה הַסִּבָּה אֲשֶׁר גָּרְמָה שֶׁהָיְתָה לְזֶה הַמִּין• זֹאת הַצּוּרָה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת. אֲבָל הַכְּלָל: "כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים לב, ד), וְיַעֲנשׁ הַחוֹטֵא כְּפִי חֶטְאוֹ, וְיִגְמֹל הַמֵּיטִיב כְּפִי הֲטָבָתוֹ.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
45 - פרק ח'
46 - פרק ח' חלק ב
47 - פרק ח' חלק ג
טען עוד
עֲרֹך אוֹתָם – השווה את דבריי. זוּלַת – מלבד. לְזֶה הַמִּין – לכל אחד מהברואים.
ביאורים
דרך סוגיית חטא העם המצרי פותח כאן הרמב"ם חזית הסברה נוספת בשאלת הבחירה החופשית. כיצד נוכל להסביר את העובדה שנשללה הבחירה החופשית מאת פרעה? האם תיתכן שלילת הבחירה החופשית כעונש לאדם החוטא? הרמב"ם פותח בקביעה עקרונית: במידה וחטאם של המצרים היה מניעת ישראל לצאת מארצם, היה קשה להסביר את העונשים הכבדים שבהם נענשו המצרים, הלא דבר זה נשלל מהם בהכבדת ה' את לב פרעה. אלא שחטאם של המצרים איננו מתמצה במניעת היציאה מארצם. מעבר ל'חובה' זו, אותה היו צריכים לבצע על פי הגזירה האלוהית, הוסיפו המצרים באכזריותם עוד ועוד מעשי רשע וחמס כלפי העם היושב בקרבם. חטאם לא היה אפוא בסירובם מלשחרר את בני ישראל, אלא בשעבודם, שנעשה מתוך בחירה. על המעשים הללו נענשו המצרים במניעת אפשרות החזרה בתשובה. ה' מנע את אפשרות החזרה בתשובה כדי שיוכל להענישם על מעשיהם האכזריים בשעבודם את ישראל.
שלילת הבחירה נעשית מתוך מכלול מערכת שיקולים אלוהית שלא תמיד ברורה לנו. רק ה' יודע את היקף החטאים וחומרתם, ועל כן הוא גם זה שיודע מתי ראוי לשלול מן האדם את הבחירה החופשית. ישנם מצבים שבהם לא נשללת הבחירה החופשית לחלוטין אלא בצורה חלקית. למשל, שיתוק היד של ירבעם בן נבט או עיוורון זמני במקרה של אנשי סדום. אך השיא, כאמור, הוא בשלילה מוחלטת של הבחירה החופשית. איננו יכולים אפוא לדעת מדוע על עבירה מסוימת נקבעת שלילת הבחירה החופשית ועל עבירה אחרת לא, אך אנו מאמינים שכל מעשי ה' נובעים משיקול מדויק וצודק.
הרחבות
האם הכבדת לב פרעה שללה ממנו את הבחירה?
וְהוּא מֻכְרָח שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּחַ. לדעת הרמב"ם , ההכבדה שללה את הבחירה לשלח את ישראל. לדעת הספורנו , אדרבה, ההכבדה יצרה איזון כדי לאפשר את הבחירה - לשלח את ישראל מתוך הכנעה לה', ולא מטעמי נוחות: "שלולא הכבדת הלב היה פרעה משלח את ישראל בלי ספק, לא על צד תשובה והכנעה לאל יתברך, שיתנחם מהיות מורד, אף על פי שהכיר גדלו וטובו, אלא על צד היותו בלתי יכול לסבול עוד את צרת המכות... וזאת לא הייתה תשובה כלל. והנה אמר האל יתברך 'ואני אקשה את לב פרעה', שיתאמץ לסבול המכות ולא ישלח מיראת המכות את ישראל, למען שיתי אותותי אלה בקרבו, שמהם יכירו גדלי וטובי וישובו המצרים באיזו תשובה אמתית" [ספורנו לשמות ז, ג].
שאלות לדיון
חשוב על מצב בחייך שבו לא הייתה לך בחירה. מהיכן אתה יודע שלא הייתה לך בחירה? האם הרגשת טוב או רע? למה?
"וּכְמוֹ שֶׁיְּבַטֵּל קְצָת תְּנוּעוֹת הָאָדָם הַבְּחִירִיּוֹת עַל צַד הָעֹנֶשׁ". האם אדם שגנב יכול לטעון כלפי החברה שהוא עשה כך משום שה' שלל ממנו את הבחירה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
