ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת ר' ישראל שור ע"ה
אָמְנָם בַּמִּדְרָשׁ בֵּאֵר, כִּי לֹא בִּלְבַד שֶׁהֵם אֵינָם מוּכָנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם פְּעֻלּוֹת אֱלֹהִיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ בָּהֶם הֲכָנָה אֶל הֶפֶךְ זֶה*. וְרָצָה לוֹמַר, כִּי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הָיוּ מוּכָנִים אֶל פְּעֻלּוֹת שֶׁהֵם הֶפֶךְ הַתּוֹרָה, וְזֶה מִצַּד הַהֲכָנָה שֶׁבָּהֶם. כִּי אֵין סָפֵק שֶׁבִּרְכָתָם1 לְפִי מַה שֶּׁהֵם הָיוּ מוּכָנִים אֵלֶיהָ בְּעַצְמָם2 . וּמַה שֶּׁזָּכַר הַכָּתוּב הַזֶּה עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל3 ? לוֹמַר כִּי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הָהֵם נַפְשָׁם נוֹטָה אֶל הַקָּצֶה, וְכָל שֶׁנּוֹטֶה הֲכָנַת נַפְשׁוֹ אֶל הַקָּצֶה הוּא רַע. וְזֶהוּ ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָאָה כִּי פְּעֻלּוֹת הַתּוֹרָה, הֵם הֵם הַדְּרָכִים הַיְשָׁרִים הֵם דַּרְכֵי ה'. רְאוּיִים לַאֲשֶׁר לָהֶם הֲכָנָה מְמֻצַּעַת, וְהִיא הַתְּכוּנָה הַיְשָׁרָה. לֹא אֶל אֲשֶׁר תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ נוֹטָה אֶל הַקָּצֶה, וּפְעֻלּוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם יְשָׁרִים. וְזָכַר בִּשְׁבִיל כָּךְ עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד קָצֶה אֶחָד. כְּלוֹמַר, כִּי אֵלּוּ שְׁתֵּי אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת תְּכוּנַת נַפְשָׁם נוֹטָה מִן הָאֶמְצַע, כָּל אַחַת לְקָצֶה אֶחָד. לְכָךְ הֵם מְמָאֲנִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כִּי הָאֶחָד בִּרְכָתוֹ עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה לִרְצֹחַ. וְיִשְׁמָעֵאל יָדוֹ בַּכֹּל בְּכֹחַ וּבְחָזְקָה עַל הַבְּרִיּוֹת. וְאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם תְּכוּנוֹת רָעוֹת מְחֻלָּקוֹת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֶה לְקָצֶה אֶחָד, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לְחַכְמֵי אֱמֶת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הָיוּ תְּכוּנָתָן מְמָאֵן לְקַבֵּל הַתּוֹרָה.
___________________________________
אמנם המדרש (הספרי המובא לעיל) ביאר יותר מזאת, לא זו בלבד שאין לאומות תכונות מתאימות לקבלת התורה, אלא יש בהן תכונות שהן הפך התורה. רצה המדרש לומר, כי מהות עשו וישמעאל מביאה לכך, שפעולותיהם הן פעולות המנוגדות לתורה. עניין זה מובן, משום שברור 1 שהברכות שנתברכו בהם אומות אלו 2 מתאימות למהותן העצמית. 3 מדוע במדרש הוזכרו דווקא שתי אומות אלו עשו וישמעאל? כי כוונת המדרש לומר שעמים אלו במהותם נוטים אל הקצה, וכל מי שבמהותו נוטה אל הקצה הוא רע. זוהי הכוונה באמרם: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וכו'. ה' יתברך ראה שפעולות התורה, שהן דרכי ה', הן הדרכים הישרות המתאימות למי שתכונת נפשו ממוצעת ואינה נוטה אל הקצוות, כלומר שיש לו תכונת היושר, ואינן מתאימות למי שתכונת נפשו נוטה אל הקצה ומעשיו אינם ישרים. לכן הזכירו חז"ל את עשו וישמעאל, כי בכל אחת מאומות אלו ישנה תכונה הנוטה מן האמצע אל הקצה, ולכן אינם רוצים לקבל את התורה. זה מה שאמרו חז"ל כי עשו ברכתו "על חרבך תחיה" לרצוח. וברכת ישמעאל "ידו בכל" למשול בכח ובחזקה על הבריות. אלו הן שתי תכונות שונות ששתיהן רעות, וכל אחת מהן נוטה אל קצה אחר, כמו שידוע דבר זה לחכמי הקבלה, ובשל תכונות אלה מהותם אינה מתאימה לקבל את התורה.
ביאורים
השוני שבין בני האדם הוא גדול ומשמעותי מאוד. תכונות ומידות רבות קיימות בכל אחד, אולם ה'מינון' והאופן שבו מתגלות התכונות השונות, שונה מאוד מאחד לשני. לכולם יש, במידה מסוימת, גם פחד וגם גבורה, גם רחמים וגם אכזריות, גם שמחה וגם צער וכדומה, אולם בני האדם שונים מאד זה מזה במינון בו התכונות קיימות בהם.
בנוסף לזה ישנם אנשים שתכונות נפשם מופיעות ומתגלות במקומות ובאופנים חיוביים, וכך ההתנהגות שלהם והחשיבה שלהם ישרות וטובות, ולעומת זאת ישנם אחרים, שאותן תכונות חשובות ורצויות מתגלות במקומות ובאופנים שליליים. לדוגמה, האכזריות יכולה להיות נפלאה, אם היא משמשת את האדם להילחם ברע במקום ובמינון הרצוי לכך, אך עלולה להיות נוראית כאשר היא משמשת לפגיעה בבני אדם טובים וצדיקים. יכולה להיות רחמנות טובה ולהוביל את האדם לאורך רוח ולאהבת הבריות וסיוע להם, ויכולה גם להיות רחמנות על אכזרים שאינה במקומה – "אמר רבי אלעזר כל שנעשה רחמן על האכזרי, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים" [מדרש תנחומא מצורע א].
המהר"ל מסביר לנו שהנטייה היסודית של אדם מישראל היא לטוב. עם ישראל, בניו של הקב"ה שהוא טוב וישר, זכו גם לתכונות ישרות וממילא הכוחות הטמונים בהם פועלים ריבוי טוב ויושר. גם אם אדם מישראל סוטה חלילה מן הדרך, סטייה זו אינה חלק מהטבע שלו אלא מנוגדת אליו. לעומת זאת, אומות העולם בטבעם אינם נוטים אל הטבע הישר, הממצע בצורה נכונה בין המידות, ומאזן בצורה נכונה ביניהן, אלא נוטים אל הקצה המרוחק. דווקא איזון זה הקיים בעם ישראל הוא הבסיס ליכולת להתחבר לאלוהיות, ולכן רק תכונת נפשם של ישראל מוכנה לקבלת התורה.
הרחבות
* ההבדל בין ישראל לגוי
יֵשׁ בָּהֶם הֲכָנָה אֶל הֶפֶךְ זֶה. על פי היהדות יש הבדל מוחלט בין יהודי וגוי, למרות שפעמים רבות לא ניתן להבדיל ביניהם כלל בעיניים אנושיות. אמנם יהודים רבים הגיעו לדרגת נביאים, אך רבים נוספים נפלו בחטאים, ולעומתם היו גויים טובים רבים. על כן כתב הרמח"ל : "מן העניינים העמוקים שבהנהגתו יתברך הוא עניין ישראל ואומות העולם, שמצד טבע האנושי נראה היותם שווים באמת, ומצד ענייני התורה הם שונים שינוי גדול ונבדלים כמינים מתחלפים לגמרי" [דרך ה' ב, ד].
עניין זה מבוסס על יסוד ה' סגולה ' שלפיו העיקר באדם הוא סגולתו הפנימית המולדת ולא בחירתו ומעשיו. אנו רגילים להדגיש את הצד הבחירי, כיוון שרק בו אנו יכולים לפעול ועליו אנחנו מופקדים, אולם, באמת, העיקר הוא הסגולה המולדת. עניין זה מבאר למה רבן יוחנן בן זכאי משווה בין פרה אדומה לבין הברחת רוח תזזית, הרי זוהי בדיוק טענתו של הגוי - שהמצוות הם כמין כשפים הרב קוק בהרחבה ביחס לישראל: "שני דברים עיקריים ישנם שהם יחד בונים קדושת ישראל... הא' הוא סגולה , כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות... והב' הוא עניין בחירה ... החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה" [אגרות הראיה, אגרת תקנה]. לכן בישראל "בין כך ובין כך (בין צדיקים בין חוטאים) אתם קרויים בנים" [קידושין לו א], כיוון שבעומק הם מלאים קדושה. לעומתם גויים, אפילו יהיו מ'חסידי אומות העולם' שיש להם חלק לעולם הבא [רמב"ם הלכות תשובה ג, ה], לעולם לא ישתוו לישראל, אפילו לא ליהודי שחוטא, כיוון שהקב"ה לא בחר בהם וסגולתם הפנימית אינה בדרגה של ישראל.
שאלות לדיון
למה כל דבר שנוטה אל הקצה הוא רע? האם לא יכולה להיות קיצוניות שהיא טובה?
מה הכוונה שעשו וישמעאל מוכנים אל הפך התורה? מהי 'הכנה' זו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
