ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה ז"ל
וּבַמִּדְרָשׁ (זוהר ח"א קע, ב) אָמְרוּ, כִּי רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, נֶגֶד אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם, ושס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, נֶגֶד שס"ה גִּידִין שֶׁבָּאָדָם. וְגַם הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה פֵּרוּשׁוֹ כָּךְ, רַק הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה נוֹתֵן הַכֹּל בָּאָדָם, כִּי הָאָדָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ דָּבָר נִבְדָּל אֱלֹקִי וְדָבָר שֶׁהוּא בִּלְתִי נִבְדָּל הוּא הַגּוּף. וּלְפִיכָךְ אָמַר שֶׁנָּתַן רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, הַמַּשְׁלִימִים אֶת הָאָדָם, נֶגֶד אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם, כִּי הָאֵבָרִים הֵם צוּרָתוֹ, שֶׁצּוּרָתוֹ צֶלֶם אֱלֹהִים נִבְדָּל, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וּכְנֶגֶד זֶה נָתַן לוֹ רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, הַמַּשְׁלִימִים הָאָדָם. וְנָתַן לוֹ שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, נֶגֶד גִּידִין שֶׁלּוֹ, שֶׁהַגִּידִין אֵינָן צוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם, אֲבָל הֵם נוֹתְנִים קִיּוּם לְגוּף הָאָדָם, עַד שֶׁהוּא מְקֻיָּם מִבְּלִי שִׁנּוּי. וּלְפִיכָךְ הֵם שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יֵצֵא הָאָדָם מִצַּד גּוּפוֹ מִן הַסֵּדֶר הָרָאוּי, וְאֵין זֶה שְׁלֵמוּת הָאָדָם.
אין הבדל עקרוני בין המדרש לדרשת ר' שמלאי
וְאֵין חִלּוּק בֵּין רַבִּי שִׂמְלַאי וּבֵין זֶה הַמִּדְרָשׁ. רַק, כִּי לְדַעַת רַבִּי שִׂמְלַאי כָּל הַמְּצִיאוּת נֶחְשָׁב אֶחָד, וְכָל הָעוֹלָם נֶחְשָׁב כְּמוֹ הַחֹמֶר אֶל אָדָם, וְהָאָדָם הוּא שְׁלֵמוּת וְצוּרַת כָּל הַמְּצִיאוּת. וּלְפִיכָךְ הַתּוֹרָה הִיא נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם. וּלְדַעַת הַמִּדְרָשׁ, הָאָדָם מְצִיאוּת נִבְדָּל לְעַצְמוֹ שָׁקוּל נֶגֶד הַכֹּל. וּלְכָךְ שס"ה לֹא תַעֲשֶׂה וּרמ"ח עֲשֵׂה הַכֹּל נֶגֶד הָאָדָם. וְרָאוּי לְהָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁהֵם דְּבָרִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב יוֹתֵר, וְעִם שֶׁהֵם יוֹתֵר עֲמֻקִּים. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין סָפֵק בָּהֶם לְמִי שֶׁיֵּדַע לְהָבִין דִּבְרֵי אֱמֶת וְיֹשֶׁר. וְהִתְבָּאֲרוּ עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר וְהַכֹּל שֹׁרֶשׁ אֶחָד אֱמֶת, וְגֶזַע צֶדֶק, יוֹצֵא מִפַּרְדֵּס הַחָכְמָה. וְעוֹד יִתְבָּאֵר.
___________________________________
בזוהר נאמר שרמ"ח מצוות העשה כנגד רמ"ח אברים שבאדם, ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים שבאדם. גם מדרש זה מבאר את הרעיון האמור למעלה, אלא שמדרש זה משייך הכל לאדם. האדם הינו יצור מורכב, יש בו חלק רוחני אלוקי וחלק שאינו רוחני והוא הגוף. רמ"ח מצוות עשה משלימות את האדם ולכן הן כנגד אבריו, כי אברי האדם מקנים לו את צורתו כאדם, וכבר התבאר שצורתו היא צלם אלוקים והוא הענין הרוחני. שס"ה מצוות לא תעשה כנגד הגידים שבאדם, מפני שהגידים אינם מקנים לו את הצורה, אלא נותנים קיום וקישור לגוף, כך שהוא מתקיים בלי שינוי. כך גם מצוות לא תעשה הן שס"ה, שלא ישנה האדם את היעוד לשמו בראו הקב"ה.
איו הבדל עקרוני בין דרשתו של רבי שמלאי לדברי הזוהר, אלא שלדברי רבי שמלאי כל המציאות נחשבת לדבר אחד, כל העולם הוא הצד החומרי של המציאות, וכנגד זה האדם הוא הצד הרוחני שלה, ולכן לדבריו מצוות התורה הם כנגד השמש והאדם. ולדעת הזוהר האדם הינו מציאות שונה מכל שאר הברואים, והוא שקול כנגד כל המציאות ובו נכללים הצד החומרי והרוחני, לכן לשיטה זו מצוות העשה והלא תעשה הם כנגד האדם. ראוי להבין דברים אלו, שהם דברים גדולים ועמוקים מאד, אלא שאי אפשר לכתוב יותר ממה שנכתב. אין ספק בדברים אלו למי שמבין דברי אמת ויושר. דברים אלו התבארו במקומות אחרים, ויתבארו עוד בהמשך הפרקים. כל הדברים הינם שרש אמיתי אחד יוצא מפרדס החכמה ועוד יתבאר.
ביאורים
ראינו עד עתה חילוק בין העולם הטבעי לבין האדם, חילוק שבא לידי ביטוי בהבדל בין מציאות השמש למציאות האדם כאשר השמש מבטאת את הצד הטבעי במציאות והאדם את הצד הרוחני.
בזוהר ישנה נקודה נוספת שמשלימה את התמונה ומשמעותה זהה ליסודות שהובהרו עד הנה. החילוק בין הגשמי לרוחני, לא צריך להעשות באופן מוחלט וגס בין האדם לשאר הבריאה, מפני שגם באדם עצמו ניתן להגיע לחילוק עדין זה. במשל יהיה זה ההבדל בין האיברים לגידים, כאשר האיברים הם הצד החיצוני הדומים במראם לבורא יתברך – "בצלם אלוהים עשה את האדם", והגידים מבטאים את הצדדים הטבעיים שאינם ניכרים כלפי חוץ ותפקידם הינו הקיום הטבעי הבסיסי.
בנמשל הכוונה למורכבות שהאדם מכיל בקרבו, כאשר יש בו צדדים גשמיים וצדדים רוחניים, ואת כולם צריך האדם לנתב לכיוון הנכון ולשלוט עליהם בשלמות. הזוהר מדגיש את העוצמה הגלומה בתוכו של האדם השקול כנגד כל הבריאה כולה, וממילא מטיל עליו אחריות גדולה על מעשיו.
הרחבות
*התורה קודמת למספר המצוות
לכל אורך הפרק המהר"ל מסביר ששס"ה מצוות לא תעשה הן כנגד ימות החמה (או כנגד גידיו של האדם) ורמ"ח מצוות עשה הן כנגד איברי האדם. על רקע הקבלה זו יש לשאול מה קדם למה, או במילים אחרות, מה גרם למה. האם יתכן שהקב"ה שינה את התורה שקדמה לעולם [פסחים נד, א] על מנת שתתאים למציאות הבריאה והאדם?
המהר"ל שולל אפשרות זו: "ולפי זה מה שאמרו במסכת מכות (כג, א) רמ"ח מצוות עשה נגד אבריו של אדם ושס"ה מצוות לא תעשה נגד ימות החמה, אין פירושו שלכך נתן רמ"ח מצוות עשר נגד אבריו של אדם וכן אצל החמה, דזה אינו. כי התורה נבראת קודם הכל. רק שהמכוון הוא בהפך שברא לאדם רמ"ח איברים לכשיקיים רמ"ח מצוות עשה, וכן גבל שס"ה ימים לחמה שהאדם שהוא תחתה לא יעבור שס"ה מצוות לא תעשה, כמנהג החמה שהיא מקומו ואהל לו, שאינה עוברת חוק שס"ה אשר לה" [דרוש על המצוות]. לפי דבריו, התורה לא השתנתה בהתאם למציאות, אלא המציאות והאדם נבראו על פי התורה. רמ"ח מצוות עשה - בשביל שיקיים האדם המצוות באיבריו, ושס"ה מצוות לא תעשה - כדי שלא יעבור האדם על חוקי התורה, כשם שהמציאות לא עוברת על חוקיה.
שאלות לדיון
מהו הקשר העמוק שיוצר הזוהר הקדוש בין האדם למצוות?
אדם יחידי מישראל איננו יכול לקיים בעצמו את כל המצוות, ולעומת זאת הזוהר אומר שכל המצוות כלולים באדם. איך זה מסתדר?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
