ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אמר ר' חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיהו לג, יא), קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת. ואם משמחו מה שכרו, אמר ר' יהושע בן לוי, זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות. שנאמר (שמות יט, טז), וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר, וגו', וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר. וגו'. וְהָאֱלֹקִים יַעֲנֶנּוּ בְּקוֹל. וגו'. ר' אבהו אמר, כאילו הקריב תודה שנאמר (ירמיהו שם), מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'. רב נחמן בר יצחק אמר, כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. שנאמר (שם), כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר ה'. פירש רש"י, עובר בחמשה קולות, מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקדוש ברוך הוא את ישראל.
שהנה הנביא מבשר את ישראל כי ערי יהודה וחוצות ירושלים שהינן חרבות ושוממות מאין אדם ומאין בהמה, תשובנה להיות מבורכות בחמשה קולות שהן קול חתן וכלה, קול ששון ושמחה וקול מודים את ה'. כבר ביארנו בעזרת השם (בעניין יום הכיפורים הסבר דברי הגמ' סוכה, הנהו תרי מיני). שקול ששון מורה על שמחת קיום מצות. קול שמחה, הינו קול של תורה שיש בו התחדשות תמידית ולכן שמחתו מיוחדת. קול חתן, הוא שמחה על שלמות שהגיע אליו. וכן קול כלה, זו שמחה מצד שלמות הכלה. שאין דומה שלמות החתן שהוא הנותן, לשמחת הכלה שהיא מקבלת ונותנת אפשרות לחתן למלא את חובותיו הרוחניות בצורה יותר טובה, בלא דאגה לענייניו הגופניים (מבשלת, מכבסת טווה את בגדיו, ועוד). והקול החמישי, שנובע מהכרת הטובה שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם, ומודים לו על כך.
סעודת החתן באה לבטא ולהרבות שמחת חתן וכלה בששון ובשמחה, כי השלמות שיוצאת מדיבוק איש ואשתו, מביאה שמתקיימת התורה על מצוותיה בטהרה ובקדושה. וממילא יש כאן הודאה לקדוש ברוך הוא שמאפשר לנו לקיים את מצוותיו ועל ידי כך להדבק בו ולזכות לכל הטובה שהקדוש ברוך הוא יעד לנו. מי שנהנה מסעודת החתן ואינו משמחו, שממילא אינה יוצאת לפועל הגדוּלה הגדוֹלה שראויה להתפתח משמחת חתן וכלה, מזלזל הוא בטובה מחומשת זאת, שהעניק לנו הבורא.
ואם שמחו זוכה, לריב"ל, לתורה שניתנה בחמשה קולות. שכאמור ישנן שלמות האיש ושלמות האישה, שלכל אחד מהם תפקידים שונים, לו ולה, בבנין עצמם ובתרומתם לעם ולעולם כולו. שהם האישים מקבלי התורה, שעמדו בהר סיני, הן אנשים והן נשים. והתורה שנחלקת, למצות שהן יותר לגוף, והתורה הלימודית שהיא יותר לרוחניות האדם. והדבר החמישי, ההכרה שבורא עולם נתנם ויש לברך על כך. ולא חרב הבית וגלו מן הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחילה (נדרים פא, א). חמשה דברים אלו נתנו בקול, שמשמעו הוצאה לפועל, כי הקול מוציא לפועל את מחשבת האדם ומגלה אותה, ונוסף לכך הקול הוא שיוצר קשר בין האישים השונים, וכל שכן בין האיש והאישה, ועל ידי כך הם יכולים במשותף לעזור אחד לשני למלא תפקידו טוב יותר. כאשר משמחים חתן הרי גורמים לעילוי חמשת הקולות של החתן, ולכן גם המצטרף לחתן זוכה להמשיך עליו גם כן את הסגולות הרוחניות של מעמד קבלת התורה. ואכן מעמד הר סיני וקבלת התורה מכונה ביום חתונתו (מדרש רבה, שיר השירים פרק ג, אות כא, בסופו).
ר' אבהו הוסיף, כאילו הקריב תודה. קרבן זה שונה מכל הקורבנות, שנוסף לזבח, בא עמו ארבעים חלות, שלשים חלות מצה ועשר חלות חמץ, כאשר משקל החמץ והמצה שווה. ארבעה חייבים להודות, שהם, הנמצאים במקום סכנה וניצלו (יורדי הים, הולכי מדברות, חולה שנתרפא והיוצא מבית האסורים) הבאת קרבן תודה מלמדת שהקדוש ברוך הוא לא רק ברא את העולם ויושביו, אלא שהוא גם מתעניין בגורלם ומנהיגם כרצונו, לפיכך אמרו חכמים (מסכת ברכות נד, א), חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כי כל הנפעל לאדם ולעולם, הן לטוב והן למוטב, מונהג ומכוון מאת הבורא ויש להכיר בכך ולברך על כך בדיבור, שלא תהיה זו רק מחשבה נכונה, אלא גם הוצאה לפועל בעולם המעשה. לחם החמץ שבא עם קרבן תודה מציין את עולם הטבע והכוחות הפועלים בו, שכן עיסה מחמיצה מחוסר עשייה, כמבואר במסכת פסחים (מב, א) שכל זמן שמתעסקים עם העיסה ולַֹשִים אותה אינה מחמיצה. לעומת זאת לחם המצה מציין את כוח האדם שפועל. ולכאורה כוחו ניכר במעשיו יותר, על כך ציותה תורה שמשקל החמץ והמצה יהיה שווה אף על פי שבצורת החלות נראה שיש פי שלש חלות של מצה, אך הן קטנות לשליש מחלות החמץ. נמצא שקרבן תודה בא לקשר ולהודיע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו ומכוון את הכוחות הטבעים שיפעלו כרצונו ומציל את מי שחפץ בו.
יש לשים לב שבין הארבעה שחייבים להודות לא נאמר חמישי, מי שנעשה לו נס מפורסם, שהרי הארבעה אין ניסם חורג באופן בולט מדרך הטבע. ובודאי גם מי שנעשה לו נס מפורסם כחנניה מישאל ועזריה שניצלו מכבשן האש אליו הושלכו על ידי נבוכדנצר מלך בבל, צריך להביא קרבן תודה. אלא שסתם נס נסתר, עדיף על נס מפורסם וגלוי, כמבואר במסכת שבת (נג, ב( שאין הקדוש ברוך הוא משנה סדרי בראשית, וחסרון הוא לאדם שהקדוש ברוך הוא משנה בשבילו סדרים אלו. אלא אם כן הדבר נצרך באופן מיוחד, כחנניה מישאל ועזריה שהיו צריכים להינצל מכבשן האש שהושלכו לתוכו והוצרכו לקדש את השם בנס גלוי.
נמצא קרבן תודה מקשר בין עולם הטבעי שהם חוקות שמים וארץ כפי שטבע אותם בורא עולם, וגילוי מציאות הקדוש ברוך הוא והנהגתו את העולם. כך משמח חתן שעל ידי שמחתו מתהדק הקשר בין החתן והכלה וממילא בכל הקשור לכך, כנאמר לעיל, זוכה לקשר את עולמו הטבעי עם הנהגת הקדוש ברוך הוא באופן מעולה יותר, שמושך עליו יותר חסד עליון.
רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים. ירושלים בבניינה מקום עליית שבטים לרגל. שהכול מצווים לראות בעזרה ולהביא עולת ראיה ושלמי חגיגה, שעולה ואמורי חגיגה קרבים על גבי המזבח ובשר החגיגה נאכל בכל ירושלים, ושם לנים לאחר הקרבתם, לקיים מה שנאמר, ופנית בבקר והלכת לאוהלך שיש ללון בירושלים ולא ללכת מיד לאחר הקרבת הקרבן, איש לביתו. מעלתה של ירושלים שכל ישראל נעשים בה חברים (מסכת חגיגה כו, א( ולפיכך לא גזרו חכמים בזמן הרגל, טומאה על עמי הארץ. וכל ישראל יכולים להיכנס בשער אחד בלא מחיצות המפרידות ביניהם.
הגוף הוא זה שמפריד בין אחד לשני וכאשר הגוף מתקדש ומתעלה, דבר שקורה באופן מיוחד בעת העלייה לרגל ברגלים, מצטמצם הפער בין הגופות והן כביכול הופכות להיות אחד. לשמח חתן, מביא, שהוא מתקרב לכלתו יותר ושמח בה, והריחוק ביניהם קטן. לפיכך גם המשמח זוכה כאילו החזיר במידה מסוימת את מהות ירושלים שבאופן מיוחד היה מתאפיין בזה שעולי רגלים היו מתאכסנים בבתי הירושלמים (בתשלום או שלא בתשלום, ע' מגילה כו, א) ולכן יש כאן בנין חורבה, שאינה בשימוש עתה, מחורבות ירושלים, והחזרתה לתפארתה שמאחד את ישראל. למדנו, שרבי יהושע בן לוי מדגיש שמשמח חתן וכלה זוכה לתורה, שהיא עולמו הרוחני הגבוה ביותר של העולם. ר' אבהו מציין כי הזכייה מתפשטת יותר, גם לעולם הטבעי שמתקשר יותר עם בורא עולם. רב נחמן בר יצחק מוסיף, שהזכייה גדולה יותר, שמקדשת גם את גוף האדם.
אלו הם שלשת המרכיבים של האדם, רוחניותו וגופו, והנפש, שהיא המקשרת בין רוחניות האדם וגופו, ואשר ממנה נגזר שמי שניצל, שחיותו הבאה מהנפש ממשיכה, מביא קרבן תודה שמקשר בין עולם החומר והנהגת הקדוש ברוך הוא. המשתתף בשמחת חתן וכלה ממשיך שלמות בשלשת המישורים המרכיבים את האדם, הן של החתן והכלה והן של עצמו.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
מי פה עבריין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
קשה עליי פרידתכם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
