ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אמונת עיתך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
שאלה | כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו, האם נצטרך להביא כל הקורבנות שהתחייבנו בהם בזמן הזה, כגון חטאות, קורבן יולדת וכדומה?
תשובה | אם נוצרו כיום נסיבות המחייבות מישהו בהקרבת קורבן - הוא חייב להביאו. אמנם הוא מנוע מלעשות זאת משום שבית המקדש חרב, אך אין בכך משום פטור. כמה ראיות לכך מדברי חז"ל:
א. הגמרא בשבת (יב ע"ב) מספרת על רבי ישמעאל בן אלישע (לפי דעת רבי נתן שם) שחילל שבת בשגגה: 'וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשייבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה'.
ב. בגמרא ביומא (פ ע"א) נאמר שמי שאוכל חֵלֶב בזמן הזה מתחייב חטאת (אלא שירשום את הכמות שאכל, שמא בית הדין בזמן שייבנה המקדש יגדיר אחרת את השיעור המחייב, עיין שם).
ג. בכריתות (ט ע"א) נאמר שגר המתגייר בזמן הזה חייב בקורבן הגר. בתחילה גם אמרו שיפריש כסף לשם כך, אלא שרבן יוחנן בן זכאי ביטל את ההפרשה מחשש למעילה בהקדש, אבל החיוב עומד בעינו. 1
ד. מבואר בתוספתא (פסחים פ"ח ה"ד) שגר אינו צריך להקריב פסח שני, משום שהפסח השני הוא תשלומין על החיוב בקורבן פסח ראשון, והרי הגר היה גוי בפסח ראשון ולא התחייב בו כלל. לעומת זאת לגבי האפשרות הנדונה שם, שעם ישראל יבנה את בית המקדש בין פסח ראשון לפסח שני לא נאמרה סברה זו לפטור, כי אכן הציבור היו חייבים בקורבן הפסח הראשון.
ה. הרמב"ם בפירושו בנגעים (פי"ד מי"ג) כותב:
שטהרת מצורע הראשונה... נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית, ויטהר בהם המצורע ויישאר מחוסר כפורים כמו הזבים והזבות והיולדות אשר בזמנינו היום כאשר טהרו שהם מחוסרי כפורים.
ההגדרה 'מחוסרי כיפורים' מלמדת שהם חייבים בקורבנות אלו.
כל זאת לגבי קורבנות שאין להם תאריך קבוע. לעומת זאת קרבנות שיש להם תאריך קבוע, לא נתנה להם התורה אפשרות תשלומין (פרט לקורבן פסח), כלשון הגמרא בברכות (כו ע"א) על קורבן התמיד: 'עבר יומו – בטל קרבנו'. לפיכך לא יהיה צורך להשלים ולהקריב בבית המקדש השלישי את כל מה שהחסרנו בזמן הגלות.
ספר 'המנהיג' (הלכות הלל עמ' רסג) כתב על כך:
ואל תתמה לומר מאין יספיקו לנו בהמות להקריב כל הקרבנות שנחסרו מחרבן הבית עד עמוד כהן לאורים ותומים, שהרי הכתוב מבשרנו: 'כל צאן קדר יקבצו לך' וגומר; ובקרבנות נדבה, אבל בקרבנות חובה - עבר יומו בטל קורבנו, דכתיב 'עולת שבת בשבתו...' ולא עולת שבת זו בשבת אחרת.
לסיכום, מי שמתחייב בהבאת קורבן בזמן החורבן, יצטרך להביאו לעתיד לבוא, פרט לקורבנות שיש להם תאריך קבוע להבאתם ועבר זמנם.
הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז המקדש מאז ועד היום - בליווי מצגת
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.
בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?
ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.
