^ 1.. שכן, אילו הם היו סבורים שבמקרה כזה הילדים חייבים בכיבוד הורים, היה צריך לומר זאת בפירוש. וכן למשל, כשהגמרא שאלה כיצד להסביר את הברייתא שיש צורך בחיסרון כיס, הגמרא יכלה לענות שזה במקרה שההורים נמצאים במצוקה, וכן נראה מהמשך הגמרא שלא הובא כאן. הראשונים נחלקו בשאלה זו, ראו ר"ש משנץ (פאה פ"א מ"א, ד"ה כיבוד אב ואב); חידושי הר"ן (קידושין יג ע"א, ד"ה לא עומד), שגם כשאין לאב ממון, אין על הבן חובה לפרנסו מצד כיבוד הורים, גם אם יש לבן ממון. ולעומתו ר"ת (בספר הישר, סי' קמא), הניח שכל הסוגיה מדברת במקרה שיש לאב כסף, שאז זה 'מִשל אב', אך אם אין לאב כסף, אז זה 'מִשל בן'. וכן הריטב"א על אתר.
^ 2.. שני פוסקים שאימצו את שיטתם של חכמי ארץ ישראל הם: הראבי"ה (ח"ד סי' תתקטו), שפסק 'דכופין ואפילו לא אמיד, דאי אמיד – כופין נמי ואפילו אחר'. וחכם אחד שמופיע בעילום שם בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תרסג).
^ 3.. ראו גם שאילתות סי' נו; הלכות גדולות דפוס ווארשא, קכג ע"ד.
^ 4.. ראו למשל מקומות אחרים, שבהם הרמב"ם דן בסיפור בכתובות. לגבי מזונות ילדים (כשהאב אינו רוצה לתת), הוא מזכיר במפורש שמדובר על צדקה בכפייה (הל' אישות פי"ב הט"ו): 'במה דברים אמורים באיש שאינו אמוד ואין ידוע אם ראוי ליתן צדקה או אינו ראוי אבל אם היה אמוד שיש לו ממון הראוי ליתן ממנו צדקה המספקת להן מוציאין ממנו בעל כרחו משום צדקה וזנין אותן עד שיגדלו'. וכן בדבריו בדיני צדקה הוא כותב (הל' מתנות עניים פ"ז ה"י): 'מי שאינו רוצה ליתן צדקה או שיתן מעט ממה שראוי לו, בית דין כופין אותו ומכין אותן מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן, ויורדין לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן , וממשכנין על הצדקה ואפילו בערבי שבתות'. וראו עוד בשו"ת הרדב"ז ח"ב, סי' תרסג; וכן שו"ת שואל ונשאל (ח"ה, יו"ד סי' קט), שדן בהבדל שיש בין ניסוחים אלו של הרמב"ם.
^ 5.. קדמו כבר הר"ש משנץ, בפירושו לפאה, פ"א מ"א, ד"ה כבוד אב ואם. אחרי שהוא מצטט את הירושלמי, הוא כותב: 'ואפילו את מסבב על הפתחים, פירוש לא שיסבב על הפתחים ליתן לאביו, אלא שאם יתן לאביו מה שבידו יהא צריך לחזר על הפתחים בשביל עצמו. ולפי שיטת הירושלמי משמע דמייתי לה סייעתא למאן דאמר משל בן, ולמאן דאמר משל אב יש לדחות כדקא משני בפ"ק דקידושין נפ"מ לביטול מלאכה, שאם יבטל ממלאכתו בשביל אביו, יהא צריך לסבב את הפתחים בשביל עצמו'.
^ 6.. יש מקום לדון אם יש הבדל בין הרא"ש לרמב"ם. נראה כי לפי הרמב"ם, החיוב לעזור להורים הוא רק: 'כפי מה שהוא יכול', כלומר לפי הכסף שיש ברשותו. לעומת זאת, מדברי הרא"ש נראה שהחיוב לעזור להורים הוא גם אם אין לו כסף לכך.
^ 7.. שו"ת תבואות שמ"ש, יו"ד ח"ב סי' סב.
^ 8.. שו"ת ציץ אליעזר, יד סי' צב.