ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גואל בן שרה
וְהָאָדָם הֶפֶךְ הַנִּמְצָאִים. שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָם קוֹנִים מַעֲלָה עַל מַה שֶּׁנִּבְרְאוּ, אֲבָל לֹא יָצְאוּ גַּם כֵּן מִסֵּדֶר הָרָאוּי. וְהָאָדָם קוֹנֶה מַעֲלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה, אֲבָל הוּא יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר1 *. וְכַאֲשֶׁר הַנְּבִיאִים הָיוּ מוֹכִיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מוֹכִיחִים אוֹתָם בַּדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים2 . כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה(ישעיה א, ג) : יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וגו'. וּמֹשֶׁה, אֲדוֹן כָּל הַנְּבִיאִים, אָמַר(דברים לב, א) : הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. וְאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (שם) עַל זֶה: אָמַר לָהֶם: הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּם, אֲשֶׁר בָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, וְאֵין לָהֶם שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, וְהֵם לֹא שִׁנּוּ מִדָּתָם. רְאִיתֶם הַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵךְ לַמִּזְרָח? אוֹ שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה חִטִּים וְהִיא הֶעֶלְתָה שְׂעוֹרִים? וְאִם אַתֶּם מְקַיְּמִים תְּקַבְּלוּ שָׂכָר, וְאִם לָאו תְּקַבְּלוּ עֹנֶשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמְנָם מַעֲלָתוֹ עַל יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הָאֱלֹהִיִּים, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה מִמַּעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם יוֹתֵר נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים מִמַּעֲשֵׂה הַטֶּבַע, שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, וְדָבָר זֶה מְיֻחָד בָּאָדָם3 .
___________________________________
שונה האדם משאר הברואים, לא רק בזה שהם אינם יכולים להתעלות מעל המצב בו הם נבראו ואילו האדם יכול להתעלות, אלא גם בזה שהם אינם יכולים לרדת מהדרגה בה נבראו 1 והאדם עשוי לרדת. בשעה שהוכיחו הנביאים את ישראל על מעשיהם, 2 הם השתמשו בהשוואה לעולם הטבע, וכוונתם בזה הייתה שישראל היו צריכים ללמוד מעולם הטבע שלא לרדת מהמעלה הטבעית שלהם, כמו שאמר ישעיהו הנביא: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. ומשה אדון הנביאים אמר: האזינו השמים. אמרו על כך חכמים בספרי: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אמור להם לישראל: הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם שמא שינו את מדתם, או שמא אמר גלגל חמה איני עולה מן המזרח,... ותשמע הארץ אמרי פי, הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם שמא שינתה את מדתה, שמא זרעתם בה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים... והלא דברים קל וחומר ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד, אם זוכים אין מקבלים שכר ואם חוטאים אין מקבלים פורענות, ואין חסים על בניהם ועל בנותיהם, לא שינו את מדתם, אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר, ואם חטאתם אתם מקבלים פורענות, ואתם חסים על בניכם ועל בנותיכם, על אחת כמה וכמה שאתם צריכים שלא תשנו את מדותיכם. אדרבא על האדם להתעלות ממדרגתו הטבעית על ידי מצוות התורה, כמו שהתבאר לעיל בפרק ב', שמעשי האדם נאים ומושלמים יותר ממעשי הטבע. 3 אפשרות העלייה של האדם היא המייחדת את האדם משאר הנבראים.
ביאורים
ראינו אתמול שהאדם מובדל משאר המציאות הטבעית על-ידי יתרונו השכלי. הבדל נוסף, שהוא פועל יוצא מיתרונו זה, הוא בכך שאותו חלק שמבדילו משאר הבריאה אינו סטטי (קבוע), אלא נועד לשינוי ועליה. על האדם מוטלת העבודה לא לעמוד במקום במדרגתו השכלית הרוחנית, אלא לשאוף להוסיף בכל עת מעלה על גבי מעלה. מובן שתוספת זו צריכה להיות מופנית למה שקשור למעלתו וליתרונו, דהיינו לצדדים הרוחניים והשכליים שבו, ולא לצדדים הגשמיים הטבעיים שבו, בהם הוא משותף לשאר הבריאה.
יתרון זה, המאפשר לאדם להתקדם במעלה ולא לעמוד במקום, עלול להביא גם לתוצאה הפוכה בה לא רק שאין התקדמות כלפי מעלה, אלא יכולה להיות גם נפילה. האדם אינו יצור סטטי מבחינה רוחנית כשאר הבריאה, והוא נתון כל הזמן לשינויים. עליו להכריע לאיזה כיוון רצונו ללכת. הדרך להתקדם לכיוון הרצוי היא ההתעסקות במעשים האלוהיים, שהם התורה והמצוות. אפשרות זו אינה קיימת בשאר המציאות הטבעית כולה, שמה שיש בה לא מיועד לשינוי רוחני ואין בה את האפשרות להגיע לכך.
משום כך, מבאר המהר"ל, כשהנביאים הוכיחו את ישראל הם השתמשו בהשוואתם לכוחות טבעיים כבעלי חיים וגרמי השמים, להורות לישראל שלמרות מעלתם הגבוהה בהרבה מכל הכוחות הטבעיים, בכך שלא מימשו את מעלתם זו הפכו עצמם לפחותים מהם מבחינה מסוימת, שבניגוד לישראל, הרי הם לא שינו את יעודם.
הרחבות
*מרכזיות האדם בבריאה
בימים האחרונים עסקנו בשיטת המהר"ל בה מוצב האדם במרכז הבריאה. אולם, דבר זה נתון במחלוקת ראשונים. הרס"ג סובר שאכן, אם נתבונן בבריאה, נראה שהדבר החשוב ביותר, בשבילו נברא הכל, נמצא באמצע. ובאמצע העולם נמצא האדם: "מצאנו את הארץ באמצע והשמים והגלגלים מקיפים אותה מכל רוחותיה, נתברר לנו שהדבר שהוא מטרת הבריאה הוא בארץ. חקרנו אחר כך כל חלקיה ומצאנו כי העפר והמים מתים, ומצאנו הבהמות בלתי מדברים, ולא נותר אלא האדם, ידענו ברור שהוא המטרה המכוונת בלי ספק" [אמונות ודעות ד].
הרמב"ם לעומת זאת, שולל גישה זו מכל וכל. לדעתו האדם אמנם נעלה יותר מכל הנבראים העשויים מחומר, אך אין זה נכון כלפי בריאות רוחניות [מורה נבוכים ג, יג]. הרב קוק מבאר שמחלוקת זו ביחס לחשיבות האדם כלל אינה מחלוקת. זוהי הכרעה מוסרית המשתנה מדור לדור בהתאם למצב הנפשות החיות בו [מאמרי הראיה עמ' 110-111]. (להרחבה נוספת: אורות הקודש ג, שנז).
*יכולת ההתעלות מאפשרת גם ירידה
וְהָאָדָם קוֹנֶה מַעֲלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה, אֲבָל הוּא יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר. המהר"ל כותב שמחד, לאדם יש אפשרות להתעלות, בניגוד לשאר הברואים. אך מאידך, יש לו אפשרות גם 'לצאת מהסדר', לקלקל את מעשיו ולרדת מטה מטה.
הגמרא במגילה מביאה דברים דומים על עם ישראל כולו: "כי נפל תפול לפניו, דרש רבי יהודה בר אלעאי: שתי נפילות הללו למה? אמרו לו: אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהן יורדין - יורדין עד עפר, וכשהן עולין - עולין עד לכוכבים" [טז, א].
המהרש"א מפרש דברים אלו באופן הבא: "אומה זו משולה לעפר... שיורדין עד עפר. שהכל מושלין בהן... כמו העפר שנדרסת לכל. וכשהן עולין - עולים עד לכוכבים. כמו שאי אפשר לאדם לעלות למקום הכוכבים כך אי אפשר לכל אומה ולשון לשלוט בהן".
ניתן להמשיל זאת לכוח האטום, בו אפשר להשתמש בצורה נכונה ובכך לגרום לחסכון בחשמל ובפחם, ומנגד אפשר להשתמש בו בצורה הרסנית ולייצר בעזרתו פצצות. כך גם ביחס לאדם. מחד, כיוון שלאדם ניתן כוח רב הוא יכול להביא איתו ברכה לעולם, ומאידך, עלול הוא לגרום סבל רב. גם בתור אומה קיבלנו כוח רב. אם נמלא את תפקידינו ונקיים את מצוות ה', נרומם את העולם כולו. אך אם נתעלם מתפקידינו וננהג כחוקות הגויים, נרד עד עפר חס-וחלילה, ואיתנו ירד העולם כולו.
שאלות לדיון
מדוע הנביאים מוכיחים אותנו דווקא על המעשים הפשוטים שבין אדם לחברו, ולא על מצוות בין אדם למקום?
מה גורם לנו לרצות 'חוויה רוחנית', ולהתעלם מהמוסר האנושי הפשוט?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
