ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי מנחם עזריה בן הרב יצחק הכהן ז"ל
וְתַעֲמִיק יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה וְתֵדַע וְתָבִין, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם שְׁנֵי מְלָכִים. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב(שם טז) : לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם. וְהָאָדָם מוֹשֵׁל בַּנִּמְצָאִים גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב(שם כו) : וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר.
וְהַמּוֹשֵׁל הָאֶחָד הוּא מוֹשֵׁל הַגַּשְׁמִי, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא גַּשְׁמִית. וְהַמּוֹשֵׁל הַשֵּׁנִי הוּא נִבְדָּל1 , כִּי הָאָדָם אֵינוֹ גַּשְׁמִי גָּמוּר, הֵן בְּנִשְׁמָתוֹ הָאֱלֹהִית, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, וְהֵן מִצַּד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ(שם ט, ו) : כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. כִּי יֵשׁ בְּצוּרָתוֹ עִנְיַן אֱלֹהִי, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּרָזֵי הַחָכְמָה. מִכָּל מָקוֹם, עַל כָּל פָּנִים, יֵשׁ בָּאָדָם עִנְיָן נִבְדָּל. הֲרֵי כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מְחֻלָּקִים: הָאֶחָד, הוּא, וְיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבַת גּוּף. וְהַשֵּׁנִי, יֵשׁ לוֹ עִנְיָן בִּלְתִּי גַּשְׁמִי, וְהוּא נִבְדָּל. יִהְיֶה הַפֵּרוּשׁ מַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּלְשׁוֹן צֶלֶם אֱלֹהִים סוֹף סוֹף יֵשׁ בָּאָדָם דָּבָר אֱלֹהִי נִבְדָּל.
השמש הינה בעלת החומר הזך ביותר בעולם. האדם הינו הרוחני ביותר בעולם
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן2 בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ חֹמֶר וְצוּרָה נִבְדֶּלֶת3 . וְהַחֹמֶר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן הוּא לַשֶּׁמֶשׁ, כִּי יֵשׁ לוֹ חֹמֶר זַךְ. וּמַעֲלַת הַצּוּרָה הַנִּבְדֶּלֶת לָאָדָם. וּלְכָךְ אֵלּוּ שְׁנַיִם הֵם נֶחְשָׁבִים מְלָכִים, מִצַּד שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים בַּנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהָאָדָם נֶחְשָׁב צוּרָה אֶל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם אַף אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.
החטא מצד החומר לכן מצוות לא תעשה נשים חייבות. מצוות העשה מצד הצורה ולכן נשים פטורות מחלקן
וְיָדוּעַ כִּי הַחֵטְא הוּא מִצַּד הַחֹמֶר, לֹא מִצַּד הַצּוּרָה. וּלְפִיכָךְ, מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה חֵטְא הוּא כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁאֵין בָּהּ יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, אַף כִּי הִיא גַּשְׁמִית, וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בְּפֶרֶק י"ג ע"ש. וּלְפִיכָךְ, כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מְחֻיָּבִים בָּהֶם הַנָּשִׁים גַּם כֵּן כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, אַף כִּי מַדְרֵגָתָם חָמְרִי*, כִּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מִצַּד הַחֹמֶר גַּם כֵּן, וּבְדָבָר זֶה הֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר4 . וְאִלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא פְּטוּרִין מֵהֶם הַנָּשִׁים, כִּי מִצְווֹת עֲשֵׂה הַמִּצְוָה הִיא מִצַּד הַצּוּרָה, כִּי הַצּוּרָה הִיא שְׁלֵמוּת הָאָדָם, וְהַשְׁלָמָתוֹ הִיא מִצַּד מִצְווֹת עֲשֵׂה.
שס"ה תואם למהות השמש, רמ"ח תואם למהות האדם
וְלֹא יִהְיֶה לְךָ סָפֵק, כִּי מִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁהֵם שס"ה, מִתְיַחֲסִים מִסְפַּר יָמֶיהָ אֶל הַחַמָּה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא5 . וְכֵן מַה שֶּׁמִּסְפַּר אֵבְרֵי הָאָדָם הֵם רמ"ח, מִתְיַחֲסִים מִסְפַּר אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם. וְאֵין בְּזֶה סָפֵק.
___________________________________
אם נעמיק יותר בענין זה, נשכיל להבין את היות השמש והאדם שני מלכים. השמש היא מושלת בעולם, כמו שנאמר: את המאור הגדול לממשלת היום. וגם האדם הוא מושל על כל הנמצאים כמו שנאמר: וירדו בדגת הים ובעוף השמים. אלו הם דברים ברורים.
השמש היא מלך גשמי, כי השמש גשמית. המושל השני, האדם, הוא 1 מושל רוחני כי האדם אינו רק גשמי משני פנים, מצד נשמתו שהרי יש לו נשמה אלוקית קדושה, ומצד שנאמר בו: בצלם אלוקים עשה את האדם, כי בצורתו יש ענין אלוקי למי שיודע ברזי החכמה וכמו שנתבאר למעלה. בכל אופן באדם יש ענין רוחני. נמצאנו למדים כי שני המושלים הללו שונים זה מזה, לאחד מעלה גשמית ולשני מעלה רוחנית. בכל דרך בה נפרש את המושג צלם אלוקים, נלמד על היות האדם רוחני אלוקי.
השמש והאדם הם 2 הנבראים העליונים בעולם הזה. בעולם הזה יש 3 חומר ומהות רוחנית. לשמש מעלת החומר העליון ביותר, כי החומר שלה הוא חומר זך. ולאדם מעלת המהות הרוחנית. לכן שני אלו נחשבים כמלכים בעולם הזה. האדם נחשב כמהות הרוחנית של כל הנמצאים כולל גם השמש.
ידוע כי החטא נובע מצד החומר ולא מצד הפן הרוחני, ולכן מצוות לא תעשה הן כנגד ימות החמה, כי החמה אינה משנה את רצון הבורא אף שהיא חומרית. לכן נשים חייבות במצוות לא תעשה כמו הגברים, אף כי מדרגתן נחשבת למדרגה חומרית יותר מזו של הגברים. טעם הדבר, כי מצוות לא תעשה הן מהצד החומרי, ודבר זה יתבאר עוד 4 לקמן בפרק מ"ד. לעומת זאת נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מפני שמצוות אלו באות מן הפן הרוחני, שהוא שלימות האדם, והשלמתו היא במצוות העשה.
דבר זה צריך להיות ברור, ימות החמה הם שס"ה, מפני 5 שהמספר שס"ה מתאים למהותה של החמה, וכן מנין אברי האדם רמ"ח מפני שהמספר רמ"ח מתאים למהותו של האדם.
ביאורים
אנו רגילים לחשוב שבאדם יש שני צדדים – חומרי ורוחני, כאשר הצד החומרי שבו הוא הגוף, והצד הרוחני הוא הנשמה שבקרבו. לאמיתו של דבר אין זה מדוייק, מפני שהצד הרוחני שבאדם אינו ממוקד רק בנשמתו והוא מקיף הרבה יותר מכך. גוף האדם אמנם בנוי מאיברים גשמיים, ובדבר זה אין הבדל רב בינו לבין שאר בעלי החיים, אך התורה מעידה כי "בצלם אלוהים עשה את האדם", מה שאומר שבמובן מסוים גוף האדם דומה לבורא יתברך, ומשום כך מקבל הוא משמעות רוחנית עמוקה. מחשבה זו משנה את התפיסה בה הורגלנו, ולמעשה מעמידה את האדם במדרגה אלוהית גבוהה מאוד.
הבנה זו מאפשרת לחלק את המציאות לשני חלקים מרכזיים: המציאות הטבעית והמציאות האלוהית–רוחנית. על המציאות הטבעית שולטת השמש, כפי שראינו בלימוד הימים הקודמים, וכנגד ממשלת השמש ניצבת ממשלת האדם השולט על המציאות הרוחנית.
מובן הוא שחטא מגיע מהצד החומרי ולא מהצד הרוחני שבבריאה. על כן מספר מצוות לא תעשה, שנועדו להגביל את הצדדים החומריים ולשמר את המדרגה הקיימת, הן כנגד מספר ימות החמה, שתפקידה לשמור על הסדר החומרי בבריאה. ומכיוון שאבריו של אדם קשורים לצדדים הרוחניים בבריאה כפי שבארנו, מובן מדוע מניין מצוות עשה שנועדו לרומם את האדם, הן כמניין אבריו של אדם.
המהר"ל קושר לכך גם את החילוק שבין מצוות לא תעשה, שבהן נשים חייבות כגברים, לבין מצוות העשה שהנשים פטורות מחלקן. המהר"ל מסביר שלנשים יש טבע שונה מאשר לגברים, טבע שבנוי כשהוא תואם אל המציאות הרוחנית העליונה אך לא נועד 'לייצר' אותה. לכן דווקא מהמצוות שמייצגות את השינוי בעולם ואת התהליך של ההתרוממות, נשים פטורות.
הרחבות
*ברכת שלא עשני אישה
וּלְפִיכָךְ, כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מְחֻיָּבִים בָּהֶם הַנָּשִׁים גַּם כֵּן כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, אַף כִּי מַדְרֵגָתָם חָמְרִי . הטור שואל מדוע האיש מברך ש'לא עשני אישה' והאישה 'שעשני כרצונו'. תשובתו היא: מכיוון שהאישה מקיימת פחות מצוות שהרי היא "אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא. ונהגו הנשים לברך שעשאני כרצונו ואפשר שנוהגים כן שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה" [טור אורח-חיים סימן מו].
הרב קוק מסביר את השוני בין הברכות באופן אחר: "הנשמות בגורל חייהן, מחולקות הן לפועלות ולנפעלות, לרושמות את החיים ואת הוויתם בכל מכמניהם, ולנרשמות מהם. וזהו ההבדל העצמי, שיש בין נפש האיש, הפועל, החוקק, הכובש והמדביר, ובין נפש האישה, הנרשמת, הנפעלת, הנחקקת והנכבשת והמתדברת" [עולת ראיה ח"א עמוד עא]. נפשו של האיש שונה מזו של האישה. האיש מלא בכוחות לכבוש, לשנות ולתקן את העולם. האישה לעומת זאת יותר 'זורמת' בתוך המציאות, היא לא באה לשנות. לכן, נשמתו של האיש נעלית יותר "מנפש האשה, הנחשבת כחומר לגבי צורה ... ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה, מכל איש ואיש, שלא עשני אישה" [שם].
יחד עם זאת, מוסיף הרב קוק, בגלל כוח האיש לשנות הוא עלול לסטות מן הדרך הנכונה ולפגוע בעצמו או בסובבים אותו. האישה, לעומת זאת, תכונתה ישרה: "היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלוהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החומרי והרוחני שבהוויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, ועל כן מברכת היא האישה בהודאה על חלקה הטוב: שעשני כרצונו" [שם, עמוד עב].
שאלות לדיון
למה החטא מוגדר בלשון המהר"ל כ'יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר', הרי הרבה פעמים יותר נוח לחטוא?
איך האדם נחשב 'צורה' אל השמש, הרי הוא חי מכוחה?!
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
