ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וְהַשְּׁאֵלָה, שֶׁהָיָה רָאוּי לָבוֹא הַגְּזֵרָה עַל מִי שֶׁחָטָא כְּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה1 . דָּבָר זֶה אֵינוֹ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם תּוֹלָה בַּחֵטְא שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם, וְאִם לֹא חָטָא לֹא הָיָה הַתְּשׁוּבָה. אִם כֵּן, הַתְּשׁוּבָה בָּאָה לָעוֹלָם בְּמִקְרֶה, כִּי הַחֵטְא הוּא מִקְרֶה. וּלְפִיכָךְ הַתְּשׁוּבָה בָּאָה לְעוֹלָם עַל יְדֵי מִי שֶׁהוּא מוּכָן לַתְּשׁוּבָה. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם בִּפְרָט, הֵם מוּכָנִים לִתְשׁוּבַת הָרַבִּים. וְדָוִד בִּפְרָט, מוּכָן לִתְשׁוּבַת הַיָּחִיד, כַּאֲשֶׁר תָּבִין דִּבְרֵי חָכְמָה אֵיךְ אֵלּוּ מוּכָנִים לָזֶה. וְזֶה שֶׁאָמַר(שמואל ב' כג, א) : נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל, וְאָמְרוּ, שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. בֵּאוּר זֶה, כִּי זָכָה לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל יָדוֹ יֹאמַר, שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא נִמְצֵאת בָּעוֹלָם. כִּי אֵין הַתְּשׁוּבָה כְּמוֹ שְׁאָר הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ הַצֶּדֶק, שֶׁאֵין לוֹמַר שֶׁאַבְרָהָם הוּא שֶׁהֵקִים הַצֶּדֶק בָּעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁהָיָה צַדִּיק הָרִאשׁוֹן. כִּי הַצֶּדֶק אֵין זֶה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה כְּלָל בָּעוֹלָם, וְאֵין זֶה שֶׁהֵקִים דָּבָר. אֲבָל הַתְּשׁוּבָה, הוּא דְּבַר חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִן הָעוֹלָם, שֶׁמִּפְּנֵי זֶה אָמְרוּ, שֶׁהַתְּשׁוּבָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה'. וּמַדְרֵגָה זֹאת יָצָאת לַפֹּעַל עַל יְדֵי דּוֹר הַמִּדְבָּר וְדָוִד הַמֶּלֶךְ. כִּי יִשְׂרָאֵל דְּבֵקִים בִּתְשׁוּבַת הָרַבִּים, וְדָוִד בִּתְשׁוּבַת הַיָּחִיד, וְנֶחְשָׁב זֶה שֶׁהֵקִים מַדְרֵגַת הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם, כִּי לִפְנֵי זֶה אַף שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לָאָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, לֹא הָיָה זֶה רָגִיל2 . אֲבָל עַל יְדֵי אֵלּוּ, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה וּרְגִילָה.
וְאָמְרוּ כִּי לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ הַחֵטְא, וְלֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ חֵטְא, שֶׁאִם הָיוּ רְאוּיִים לַחֵטְא, לֹא הָיוּ רְאוּיִים שֶׁתֵּצֵא לַפֹּעַל הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם עַל יָדָם. כִּי הַחֵטְא דָּבָר מִקְרִי, וְהַתְּשׁוּבָה מְסֻדֶּרֶת מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁתָּבֹא הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי מִי שֶׁרָאוּי אֶל חֵטְא, שֶׁהוּא דָּבָר אֵינוֹ מְסֻדָּר מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ*. וּבְוַדַּאי אֵין לוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּזַר עַל אֵלּוּ שֶׁיֶּחְטְאוּ, כְּדֵי לִקְנוֹת מַדְרֵגַת הַתְּשׁוּבָה, דְּאִם כֵּן, לָמָּה עָנַשׁ אוֹתָם, אַחַר שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁיֶּחְטְאוּ. אֲבָל בְּוַדַּאי הַפֵּרוּשׁ, שֶׁגָּזַר שֶׁתִּמָּצֵא הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם, וְלֹא גָּזַר עַל פְּרָטִים אֵלּוּ שֶׁיֶּחְטְאוּ*. כִּי בְּוַדַּאי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה עַל יְדֵי אַחֵר, מוּכָן לָזֶה.
___________________________________
1 היה מקום לשאול, שיגזור הקב"ה על מי שכבר חטא שיחזור בתשובה ובכך יפתח פתח לתשובה בעולם, ולא שתבוא התשובה ע"י דור יוצאי מצרים ודוד המלך. אולם דבר זה אינו נכון. כי אם נאמר כך, התשובה תהיה תלויה בכך שאדם יחטא, ואם לא יהיה חוטא התשובה לא תופיע, אם כן התשובה מקרית בעולם כי החטא הוא דבר מקרי. לכן התשובה באה לעולם על ידי מי שהם מוכנים אל התשובה, ואין היא מקרית. ישראל שיצאו ממצרים מוכנים לתשובת הרבים, ודוד מוכן לתשובת היחיד. על זה נאמר: נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על. דרשו חז"ל: שהקים עולה של תשובה. ביאור דבריהם, זכה דוד, שעל ידו יצאה התשובה אל הפועל והיא נמצאת בעולם. התשובה אינה דומה לשאר המידות. לדוגמה אין אנו אומרים שאברהם הקים את הצדק בעולם, בהיותו הצדיק הראשון, מפני שהצדק אינו בריאה חדשה בעולם, ולכן הוא אינו מקים אותה. אבל התשובה היא דבר חדש בעולם, מפני שהתשובה היא למעלה מן העולם הזה, כמו שאמרו חכמים, שהתשובה נבראת קודם שנברא העולם, כמו שהתבאר בחיבור גבורות ה'. התשובה יצאה אל הפועל בעולם על ידי דור המדבר ודוד המלך. עם ישראל קשורים אל מעלת תשובת הרבים, ודוד המלך אל מעלת תשובת היחיד. דוד נחשב מקים עול התשובה, כי אף שיכול היה אדם לעשות תשובה גם קודם לזמנו של דוד, 2 אולם לא היה דבר זה תופעה שכיחה, ומאז תשובת ישראל ודוד, הפכה התשובה להיות תופעה שכיחה בעולם.
אמרו חכמים, לא היו ישראל ראויים לאותו חטא, ולא היה דוד ראוי לאותו חטא, שאם היו ראויים לחטא לא היו ראויים שהתשובה תצא לפועל על ידם. מפני שהחטא הוא תופעה מקרית, ואילו התשובה הכרחית בעולם ואינה מקרית, שהרי היא חלק מהתכנית האלוקית בבריאת העולם, כמו שאמרו שהתשובה קדמה לעולם, אם כן לא יתכן שהתשובה תבוא לעולם באופן מקרי. מכאן שלא יתכן שהתשובה תבוא ע"י אנשים הראויים לחטא שהוא מקרי, ומכיוון שהם אינם ראויים לחטא, החטא שחטאו לא היה מקרי אלא מכוון. אין הכוונה שהיתה גזירה אלוקית עליהם שיחטאו כדי שיעשו תשובה, כי אם נניח שהיתה גזירה כזו אין מקום להעניש אותם, אלא היתה גזירה שהתשובה תהיה בעולם, אבל לא היתה גזירה דווקא עליהם שיחטאו. אם לא היו הם חוטאים, היו חוטאים אחרים שמוכנים שתבוא תשובה על ידם.
ביאורים
תשובה היא מדרגה חדשה בעולם הזה, וכמו שראינו בדברי מהר"ל לעיל. מכיוון שכך, צריך מישהו ש'יפתח את השער', מישהו שיביא את המדרגה העליונה הזו לעולם שלנו ויגלה אותה, ובכך יהפוך את התשובה לדבר רגיל ומצוי.
אמנם אנו נפגשים עם התשובה כמי שעוסקת במציאות של 'דיעבד', שכן היא באה לאחר שהאדם נפל ממדרגתו, אולם מאידך היא כה עליונה ונבראה עוד לפני שנברא העולם. מסיבה זאת לא ראוי שגילויה בעולם יהיה מתוך מציאות מקרית של חטא שאינה שייכת למהות האמיתית של העולם, ולכן לא יתכן שהקב"ה יגזור לגלות את התשובה בעולם על ידי מי שראוי לחטא, שהרי כל מהותו של החטא היא מקרית ואינה קבועה, ולכן דווקא עם ישראל שבאותו דור ודוד המלך הם הראויים לגלות את התשובה.
ניתן להוסיף ולומר שכדי לבחור מיהו המתאים לתפקיד זה, צריך למצוא מישהו שמשלב בתוכו גם מדרגה עליונה מאד וגם קישור לכל עם ישראל. לכן מי שנבחר לחדש את תשובת הרבים, הוא הדור הראשון, דור לידת עם ישראל – יוצאי מצרים, שהם דור המהווה יסוד ובסיס לעם ישראל, ודוד המלך שכל ההנהגה של עם ישראל מסורה דווקא לו, החל מזמן הקמת מלכות בית דוד בעם ישראל שעתידה לחזור בביאת משיח בן דוד – "דוד מלך ישראל חי וקים" [ראש השנה כה.].
אולם למרות כל זאת, לא יתכן לומר שהקב"ה גזר על ישראל שבאותו דור ועל דוד שיחטאו ויחדשו את התשובה בגלל מוכנותם, והראיה שלא יתכן שהעניש אותם אם כל חטאם הוא בגזֵרה מהבורא, אלא שהקב"ה גזר שתתחדש התשובה בעולם על ידי מי שראוי, והם אלו שנכשלו וחטאו.
הרחבות
*דרך הופעת התשובה והתורה בעולם
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁתָּבֹא הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי מִי שֶׁרָאוּי אֶל חֵטְא, שֶׁהוּא דָּבָר אֵינוֹ מְסֻדָּר מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מדריגת התשובה צריכה לצאת אל הפועל בעולם דווקא באופן שאינו תלוי בחטא רגיל, שהוא דבר מקרי. דברים דומים כתב המהר"ל בעניין הופעת התורה בעולם. חז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה הכריח את עם ישראל לקבל את התורה: "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית" [שבת פח, א]. המהר"ל מסביר שמכיוון שהתורה היא הנותנת שלמות לכל המציאות, לכן אין זה מתאים שהתורה תגיע לעולם רק על ידי הבחירה החופשית של עם ישראל. בחירה חופשית בטוב אינה דבר מובטח, ואילו התורה הכרחית לעולם. לכן התורה הגיעה לעולם גם על ידי כפייה [לעיל פרק לב].
למדנו אם כן, שישנה חשיבות לכך שאופן הופעתם של דברים גדולים בעולם, כמו תורה ותשובה, יהיה ראוי ותואם למעלה העליונה שלהם.
*הגזֵרה הכללית איננה מכריחה את הפרט לחטוא
אֲבָל בְּוַדַּאי הַפֵּרוּשׁ, שֶׁגָּזַר שֶׁתִּמָּצֵא הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם, וְלֹא גָּזַר עַל פְּרָטִים אֵלּוּ שֶׁיֶּחְטְאוּ. הגזֵרה הכללית איננה מכריחה את הפרט המסוים, ולכן אם הפרט חטא עליו להיענש. רעיון דומה מצאנו גם בדברי הרמב"ם שמסביר שהמצרים נענשו על יחסם הרע לישראל מפני שבברית בין הבתרים הייתה גזֵרה כללית על שעבוד ישראל, אבל היא לא הייתה חייבת לצאת אל הפועל דווקא על ידי המצרים [על פי הלכות תשובה ו, ה].
שאלות לדיון
מדוע החטא מוגדר אצל המהר"ל כ'מקרה', הרי אנו חוטאים גם בכוונה?
מדוע מדרגת התשובה היא 'למעלה מן העולם'?
לעילוי נשמת רבי אברהם בן שהלה עטייה ז"ל
לעילוי נשמת מנחם מנדל בן יצחק לעזער ואשתו מלכה בת יעקב וילדיהם: אברהם צבי, פייגע וחיה הי"ד שנספו בשואה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
