ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טבת, תשע"ד
שאלה
האם יש חובה הלכתית להתחסן – פוליו , שפעת וכו' . האם יש הבדל בין חיסון המוחלש , לחיסון מומת ? למה שאדם יחוייב להכניס עצמו לסכנה , אפילו שהיא מזערית ?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
161 - שותפות עם גוי לצורך קניה בשבת
162 - חובה הלכתית להתחסן
163 - שימוש בשקף עם טעמים
טען עוד
מותר לאדם להכניס עצמו לסכנה רחוקה כדי להינצל מסכנה גדולה אפשרית. לכן אם אפשר למנוע סכנה גדולה באמצעות סיכון קטן צריך לעשות זאת ולכן צריך להתחסן. זה נכון גם אם המקרה בו הוא נכנס לסכנה קטנה הוא על מנת להציל את חבירו.
מקור: כתב בתפארת ישראל (יומא ח, ו) שמותר לעשות חיסון נגד אבעבועות שחורות, אף שאחד מאלף מת כתוצאה מהחיסון, כיון שאם יחלה הסכנה קרובה יותר. ולכן רשאי להכניס את עצמו בסכנה רחוקה כדי להציל את עצמו מסכנה קרובה.
ומביא ראיה לדבריו מהבית יוסף (חו"מ סי' תכ"ו) שכתב בשם הירושלמי שחייב אדם להכניס את עצמו בספק סכנה כדי להציל את חברו מודאי סכנה. שם מדובר על מי שרואה את חברו טובע בנהר, והרי ברואה חברו טובע בנהר אין זה ודאי שיטבע אם לא יצילו, כי אפשר שינצל בדרך אחרת, ובכל זאת חייב האדם להיכנס לספק סכנה כדי להצילו. ואם להציל את חברו יש חיוב להכניס את עצמו בספק סכנה, כ"ש שיש לו רשות להכניס את עצמו בספק סכנה כדי להציל את גופו.
ועל זה יש להוסיף שהסיכון בזמנו היה גדול לאין שיעור בהשוואה לחיסונים של ימינו, וכשסיכון כל כך קטן אינו נחשב כלל כמכניס עצמו לסכנה. דבר זה ניתן ללמוד מדברי הגמ' במסכת שבת (קכח:) שכשמחללין שבת עבור יולדת יש להשתדל לעשות כן בשינוי מפני שכאב היולדת דבר טבעי הוא ואין אחת מאלף מתה מחמת לידה לפיכך החמירו בה לשנות (ע"פ הרמב"ם הל' שבת פ"ב הלכה יא ומגיד משנה שם, וראה משנה ברורה סימן ש"ל סק"ה בשם המאירי).
וכ"כ המגן אברהם בסי' שט"ז (ס"ק כ"ג) שאין להרוג שממית בשבת משום שאין בה חשש סכנה שאין זה שכיח שתיפול למאכל, וגם אחד מאלף שהיא מסוכנת בתוך המאכל. מבואר שחשש רחוק של אחד לאלף לא נחשב סכנה.
א"כ מצד מה שהאדם מכניס את עצמו לסכנה אין כל סיבה לחשוש, ובפרט שברובם המוחלט של החיסונים החשש הוא מאוד רחוק.
לגבי הצורך בחיסון נגד מחלת השפעת נראה שכיון שהסכנה ממחלת השפעת אינה אלא חשש רחוק, שהרי ספק אם בכלל יחלה במחלה, וגם אם יחלה ספק אם יגיע למצב של פקוח נפש, וגם כעת ההמלצה לחיסון זה היא בגדר המלצה בלבד ולא בגדר חיוב, אין חיוב על פי ההלכה לעשות זאת. אולם אם החיסון הוכח כמסייע לבריאות הגוף, הרי שזה בכלל שמירה על בריאות הגוף שהיא חלק מעבודת השם (רמב"ם דעות ד, א).
לגבי החיסון נגד פוליו שהיו עושים עד כה, נראה שודאי יש חובה הלכתית לעשותו. חובה זו נובעת מהעובדה שחיסון זה הוא יעיל ביותר למניעת מחלה קטלנית זו, ומניעת הדבקה של אחרים. יתכן שיש גם גדר של רודף למי שיכול להתחסן ואינו מתחסן, ועקב כך הוא נדבק במחלה, ועל ידי זה הוא מדביק אחרים ולעתים הנדבק עלול להיות חולה עם הפרעה חיסונית, וההדבקה תביא למותו. כמו כן יכול הנדבק לחלות בצורה קשה, ויצטרך לטיפול הנשמתי במסגרת יחידה לטיפול נמרץ, ויתפוס את מקומו של חולה אחר שיכול היה להינצל. על פי טיעון זה יש לכאורה גם מקום לכפות חיסון, בעיקר במחלות הגורמות למגיפה. אין להימנע מחיסונים בגלל טענה השקפתית של ''תמים תהיה עם ה' אלקיך'', שכן הוכח שזו דרך יעילה, וזה הפך להיות דרכו של עולם (תשובת פרופ' אברהם שטינברג).
אצטט את דברי הרב שלמה אבינר בנוגע לכך "רוב הרופאים בעולם ובארץ ישראל אומרים בצורה נחרצת שיש לחסן, ולא רק רוב אלא כמעט כולם, לכן זו ההלכה. בכך נגמר הדיון, זו הלכה ככל הלכה, ואפילו יותר, כי כידוע חמירא סכנתא מאיסורא (חולין י.) (ראה באתר ספריית חוה).
לגבי חיסון הפוליו החדש, כידוע משרד הבריאות הורה שיש לעשותו, ונראה שהשיקול העיקרי הוא שיקול ציבורי, כיון שגילו את הנגיף בכמה מקומות בארץ וחוששים מהתפשטות המחלה חלילה, שעלולה לפגוע בעיקר באלו שיש להם מערכת חיסונית חלשה. ולפיכך נראה שיש לעשות את החיסון. וכן הורה הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א, ורבנים נוספים (ראה עוד באתר דין).
לגבי השאלות הראשונות, מצאנו בפוסקים שדנים בחובה להתחסן כפיקוח נפש, כן כתב הרב הרצוג (שו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן לא) שדן על חיסון בשבת מחשש להתפשטות מחלה, ומכריע שזה תלוי ברופאים, ואם הם אומרים שהמחלה עלולה להתפשט יש לחסן אפילו בשבת גם אם החיסון כרוך במלאכות מדאוריתא. וכן כתב הציץ אליעזר (חלק יז סי' טו).
ולכן כיון שהרוב המוחלט של הרופאים סבורים שיש לעשות את החיסונים המקובלים (ע"פ משרד הבריאות וקופ"ח) ודאי שיש חובה לעשותם, ואף לגבי חיסונים שיש לגביהם מחלוקת בין הרופאים אם הן נצרכים או לא, נראה שאף אותם יש לעשות, שלהלכה אנו אומרים שכל ששני רופאים אומרים שיש בדבר משום פיקוח נפש אפי' מאה רופאים אומרים שאין בזה פיקוח נפש, שומעים לשניים, מפני שזה ספק פיקוח נפש (כך עולה ממסקנת הגמ' ביומא פג. כ"פ הרמב"ן הרא"ש הר"ן הטור והש"ע (תריח ד) וכן פסק הציץ אליעזר (שם).
אם כן נמצא שבדברים הללו יש לשמוע להוראות הרופאים ומשרד הבריאות, וכל החיסונים שמוגדרים כחובה על ידי גורמים אלו נראה שצריך לעשותם. חיסונים שהגורמים הנ"ל אינן מחייבים לעשותם ומשאירים את ההחלטה ביד האדם, רשאי האדם לשקול את הדברים ולהחליט לעצמו.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
