ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
טבת, תשע"ד
שאלה
האם יש חובה הלכתית להתחסן – פוליו , שפעת וכו' . האם יש הבדל בין חיסון המוחלש , לחיסון מומת ? למה שאדם יחוייב להכניס עצמו לסכנה , אפילו שהיא מזערית ?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
161 - שותפות עם גוי לצורך קניה בשבת
162 - חובה הלכתית להתחסן
163 - שימוש בשקף עם טעמים
טען עוד
מותר לאדם להכניס עצמו לסכנה רחוקה כדי להינצל מסכנה גדולה אפשרית. לכן אם אפשר למנוע סכנה גדולה באמצעות סיכון קטן צריך לעשות זאת ולכן צריך להתחסן. זה נכון גם אם המקרה בו הוא נכנס לסכנה קטנה הוא על מנת להציל את חבירו.
מקור: כתב בתפארת ישראל (יומא ח, ו) שמותר לעשות חיסון נגד אבעבועות שחורות, אף שאחד מאלף מת כתוצאה מהחיסון, כיון שאם יחלה הסכנה קרובה יותר. ולכן רשאי להכניס את עצמו בסכנה רחוקה כדי להציל את עצמו מסכנה קרובה.
ומביא ראיה לדבריו מהבית יוסף (חו"מ סי' תכ"ו) שכתב בשם הירושלמי שחייב אדם להכניס את עצמו בספק סכנה כדי להציל את חברו מודאי סכנה. שם מדובר על מי שרואה את חברו טובע בנהר, והרי ברואה חברו טובע בנהר אין זה ודאי שיטבע אם לא יצילו, כי אפשר שינצל בדרך אחרת, ובכל זאת חייב האדם להיכנס לספק סכנה כדי להצילו. ואם להציל את חברו יש חיוב להכניס את עצמו בספק סכנה, כ"ש שיש לו רשות להכניס את עצמו בספק סכנה כדי להציל את גופו.
ועל זה יש להוסיף שהסיכון בזמנו היה גדול לאין שיעור בהשוואה לחיסונים של ימינו, וכשסיכון כל כך קטן אינו נחשב כלל כמכניס עצמו לסכנה. דבר זה ניתן ללמוד מדברי הגמ' במסכת שבת (קכח:) שכשמחללין שבת עבור יולדת יש להשתדל לעשות כן בשינוי מפני שכאב היולדת דבר טבעי הוא ואין אחת מאלף מתה מחמת לידה לפיכך החמירו בה לשנות (ע"פ הרמב"ם הל' שבת פ"ב הלכה יא ומגיד משנה שם, וראה משנה ברורה סימן ש"ל סק"ה בשם המאירי).
וכ"כ המגן אברהם בסי' שט"ז (ס"ק כ"ג) שאין להרוג שממית בשבת משום שאין בה חשש סכנה שאין זה שכיח שתיפול למאכל, וגם אחד מאלף שהיא מסוכנת בתוך המאכל. מבואר שחשש רחוק של אחד לאלף לא נחשב סכנה.
א"כ מצד מה שהאדם מכניס את עצמו לסכנה אין כל סיבה לחשוש, ובפרט שברובם המוחלט של החיסונים החשש הוא מאוד רחוק.
לגבי הצורך בחיסון נגד מחלת השפעת נראה שכיון שהסכנה ממחלת השפעת אינה אלא חשש רחוק, שהרי ספק אם בכלל יחלה במחלה, וגם אם יחלה ספק אם יגיע למצב של פקוח נפש, וגם כעת ההמלצה לחיסון זה היא בגדר המלצה בלבד ולא בגדר חיוב, אין חיוב על פי ההלכה לעשות זאת. אולם אם החיסון הוכח כמסייע לבריאות הגוף, הרי שזה בכלל שמירה על בריאות הגוף שהיא חלק מעבודת השם (רמב"ם דעות ד, א).
לגבי החיסון נגד פוליו שהיו עושים עד כה, נראה שודאי יש חובה הלכתית לעשותו. חובה זו נובעת מהעובדה שחיסון זה הוא יעיל ביותר למניעת מחלה קטלנית זו, ומניעת הדבקה של אחרים. יתכן שיש גם גדר של רודף למי שיכול להתחסן ואינו מתחסן, ועקב כך הוא נדבק במחלה, ועל ידי זה הוא מדביק אחרים ולעתים הנדבק עלול להיות חולה עם הפרעה חיסונית, וההדבקה תביא למותו. כמו כן יכול הנדבק לחלות בצורה קשה, ויצטרך לטיפול הנשמתי במסגרת יחידה לטיפול נמרץ, ויתפוס את מקומו של חולה אחר שיכול היה להינצל. על פי טיעון זה יש לכאורה גם מקום לכפות חיסון, בעיקר במחלות הגורמות למגיפה. אין להימנע מחיסונים בגלל טענה השקפתית של ''תמים תהיה עם ה' אלקיך'', שכן הוכח שזו דרך יעילה, וזה הפך להיות דרכו של עולם (תשובת פרופ' אברהם שטינברג).
אצטט את דברי הרב שלמה אבינר בנוגע לכך "רוב הרופאים בעולם ובארץ ישראל אומרים בצורה נחרצת שיש לחסן, ולא רק רוב אלא כמעט כולם, לכן זו ההלכה. בכך נגמר הדיון, זו הלכה ככל הלכה, ואפילו יותר, כי כידוע חמירא סכנתא מאיסורא (חולין י.) (ראה באתר ספריית חוה).
לגבי חיסון הפוליו החדש, כידוע משרד הבריאות הורה שיש לעשותו, ונראה שהשיקול העיקרי הוא שיקול ציבורי, כיון שגילו את הנגיף בכמה מקומות בארץ וחוששים מהתפשטות המחלה חלילה, שעלולה לפגוע בעיקר באלו שיש להם מערכת חיסונית חלשה. ולפיכך נראה שיש לעשות את החיסון. וכן הורה הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א, ורבנים נוספים (ראה עוד באתר דין).
לגבי השאלות הראשונות, מצאנו בפוסקים שדנים בחובה להתחסן כפיקוח נפש, כן כתב הרב הרצוג (שו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן לא) שדן על חיסון בשבת מחשש להתפשטות מחלה, ומכריע שזה תלוי ברופאים, ואם הם אומרים שהמחלה עלולה להתפשט יש לחסן אפילו בשבת גם אם החיסון כרוך במלאכות מדאוריתא. וכן כתב הציץ אליעזר (חלק יז סי' טו).
ולכן כיון שהרוב המוחלט של הרופאים סבורים שיש לעשות את החיסונים המקובלים (ע"פ משרד הבריאות וקופ"ח) ודאי שיש חובה לעשותם, ואף לגבי חיסונים שיש לגביהם מחלוקת בין הרופאים אם הן נצרכים או לא, נראה שאף אותם יש לעשות, שלהלכה אנו אומרים שכל ששני רופאים אומרים שיש בדבר משום פיקוח נפש אפי' מאה רופאים אומרים שאין בזה פיקוח נפש, שומעים לשניים, מפני שזה ספק פיקוח נפש (כך עולה ממסקנת הגמ' ביומא פג. כ"פ הרמב"ן הרא"ש הר"ן הטור והש"ע (תריח ד) וכן פסק הציץ אליעזר (שם).
אם כן נמצא שבדברים הללו יש לשמוע להוראות הרופאים ומשרד הבריאות, וכל החיסונים שמוגדרים כחובה על ידי גורמים אלו נראה שצריך לעשותם. חיסונים שהגורמים הנ"ל אינן מחייבים לעשותם ומשאירים את ההחלטה ביד האדם, רשאי האדם לשקול את הדברים ולהחליט לעצמו.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים

סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.

מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.










