ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת חסן אברהם ימימה
וְאִם יֹאמַר הָאָדָם, לָמָּה נוֹתֵן הַסֵּדֶר הַשִּׂכְלִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם אֵלּוּ הַמִּצְווֹת? בְּוַדַּאי מִצְווֹת שֶׁנֵּדַע טַעֲמָם, כְּמוֹ מִצְוַת צְדָקָה וּתְפִלָּה וּמִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם וְהַרְחָקַת גְּנֵבָה וּגְזֵלָה, דָּבָר זֶה יֵשׁ לוֹמַר כִּי רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְיֻחָד בְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ, כִּי הֵם רְאוּיִים לָאָדָם. אֲבָל הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין טַעֲמָם יָדוּעַ וְנִגְלֶה, הֲלֹא הֵם יְדוּעִים לְמֹשֶׁה וְלִשְׁאָר חֲכָמִים לְפִי מַעֲלָתָם וּמַדְרֵגָתָם, עַד שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת הֵם לְפִי סֵדֶר הַשִּׂכְלִי, רְאוּיִים לָאָדָם*, וּלְכָךְ הֵם מְזַכִּים וּמְצָרְפִים אֶת נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁהִיא צְרוּפָה וְזַכָּה.
סיכום הפרק. המצוות שכל אלוקי ואינם טבע
וְהִתְבָּאֵר לְךָ בֵּרוּר הַדְּבָרִים, מַה שֶּׁאָמַר כִּי לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְהַפָּרָה מְטַהֵר טְמֵאִים. כְּלוֹמַר שֶׁאֵין זֶה דָּבָר טִבְעִי לַמֵּת שֶׁהוּא מְטַמֵּא, וְדָבָר טִבְעִי לְמֵי הַנִּדָּה שֶׁהוּא מְטַהֵר. רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָקַק וְסִדֵּר לָאָדָם מַעֲשָׂיו כְּפִי מַה שֶּׁחִיֵּב הַשֵּׂכֶל, שֶׁכָּךְ יִקַּח לְטָהֳרָתוֹ, אֲבָל אֵינוֹ דָּבָר טִבְעִי, רַק הַכֹּל שֵׂכֶל אֱלֹהִי. וְאֶל הָאָדָם הוּא חֹק וּגְזֵרָה, כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ עוֹמֵד עַל טַעַם הַמִּצְוָה, שֶׁהוּא שֵׂכֶל אֱלֹהִי. וְכָךְ הֵם כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם שֵׂכֶל אֱלֹהִי, וְלֹא שֵׂכֶל אָדָם. וּלְפִיכָךְ הָאָדָם אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ אֱלֹהִית, וְהִיא עוֹמֶדֶת בַּחֹמֶר, עַל יְדֵי מִצְווֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר הוּא דָּבֵק בָּהֶם וְעוֹשֶׂה אוֹתָם, הוּא דָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמוֹצִיאִים אֶת נַפְשׁוֹ מִן הַטֶּבַע. וְאַף שֶׁלֹּא יֵדַע טַעַם הַמִּצְוָה, הֲלֹא כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה וְדָבֵק בַּמִּצְוָה, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל אֱלֹהִי, נִדְבָּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְדַי בָּזֶה.
___________________________________
אם ישאל האדם, מה הטעם שגזר הקב"ה על האדם לקיים מצוות אלו? יש מצוות שעליהן יוכל האדם לתת הסבר כמו מצות צדקה, תפילה, כיבוד אב ואם ואיסור גניבה וגזילה. בודאי מעשים אלו ראויים הם שינהג האדם על פיהם, אבל המצוות שאין טעמן מובן להמון העם, בודאי טעמן ידוע למשה רבנו ולחכמים לפי מעלתם. הכלל הוא שכל המצוות נובעות מהרצון האלוקי, בקיומן דבק המקיים בקב"ה ומתרחק מהגשמי.
התבארו הדברים באופן ברור. כוונת חז"ל באמרם: לא המת מטמא ולא אפר הפרה מטהר את הטמאים. שאין זה דבר הפועל על פי חוקי הטבע הפשוטים, אלא שכך גזרה החכמה האלוקית. זהו חוק אלוקי שהאדם צריך לעשות מעשים אלו כדי שיטהר מטומאתו. כל הדברים הללו אינם מובנים לשכל האנושי מפני שהם נובעים מהשכל האלוקי. האדם שיש לו נשמה אלוקית שמוטבעת בגוף החומרי, כשמקיים את המצוות האלוקיות הוא דבק בהן ודבק בקב"ה, ועל ידי כך הוא נותן לנשמתו את מזונה ומוציאה מהדבקות בגשמי. ואף אם אין האדם יודע טעם המצווה אין זה משנה מאומה ביחס לתוצאה של דבקות בקב"ה. העיקר הוא קיום המצווה וציות לצו האלוקי. עליך להבין דברים אלו, ודי במה שביארנו.
ביאורים
ראינו עד כה שהמצוות מגיעות מתוך מבט רחב ואינסופי, ואינן מתיישבות כראוי בשכלו של האדם. אמנם למצוות מסוימות כמו צדקה ותפילה יש טעם ברור ופשוט, וכל בן דעת מבין איך על ידי קיומן הוא נעשה מקודש יותר, אך מצוות רבות כמו חזיר וכדומה אינן מובנות בשכל אנושי פשוט.
כפי שכבר ראינו ישנו סדר והיגיון פנימי מאחורי כל המצוות. סדר זה הוא עמוק וקשה להשגה אנושית, מפאת יכולת השגתם הקטנה והמוגבלת של בני האדם. כל זה נכון אמנם ביחס לאנשים פשוטים שלא הזדככו מספיק ואינם דבקים בה' בצורה אמיתית, אבל באמת ישנה יכולת השגה גבוהה יותר. אנשים צדיקים וקדושים אשר זיככו עצמם כראוי והם דבקים בה' יכולים להתקדם ולהבין יותר ויותר את עניין המצוות.
מדרגה זו הייתה, למשל, למשה רבנו עליו השלום. אדון הנביאים בקדושתו וברוממותו השיג והבין הרבה מעבר למה שמשיג כל בן אנוש רגיל, וזאת מחמת זיכוכו ודבקותו בה', ובזכות הבנתו את הסדר בו מנהיג הקב"ה את העולם.
סדר פנימי זה העומד מאחורי המצוות מרומם את האדם, ומאפשר לו להתפתח ולהידבק בשכינה. אולם כאשר חורג האדם מסדר המצוות או חלילה עובר עבירות, הוא פוגם בסדר ובקשר עם בורא העולם, ובכך הוא מונע מעצמו את היכולת להגשים בחייו את המטרה שלשמה הוא נברא.
הרחבות
* הטעמים השכליים למצוות
אֲבָל הַמִּצְווֹת שֶׁאֵין טַעֲמָם יָדוּעַ וְנִגְלֶה, הֲלֹא הֵם יְדוּעִים לְמֹשֶׁה... עַד שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת הֵם לְפִי סֵדֶר הַשִּׂכְלִי, רְאוּיִים לָאָדָם.לכל מצווה יש טעם וגם אם הוא אינו הסיבה לקיום המצווה אלא עצם גזירת המלך, יש בלימודו תועלת. לימוד טעמי המצוות משפיע על האדם בשני מישורים:
א. הטעם נותן למצווה משמעות שכלית או רגשית המניעה את האדם לקיימה, כפי שכתב הרב קוק: "בעל הנשמה הגדולה, תיכף כשהוא עוסק במצווה, נשמתו ממנו שואלת מה היא תכליתה של המצווה, איך היא פועלת לטובה, באיזה אופן אפשר לקשור אותה עם הדעת ועם הרגש. את התשובה, זהו רצון ה', איננה מקבלת לביאור האחרון... ושמחת המצווה ימצא תמיד לפי ערך הטעם והדעת שימצא במצווה" [שמונה קבצים א ת, עיין בהרחבות לתחילת פרק ו].
ב. טעמי המצוות כוללים בתוכם יסודות רוחניים, שגם לולא היו מוסיפים נופך חדש למצווה - הם מעיקרי אמונתנו. כגון: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא" [סנהדרין לט.]. כמו במאכל טוב, הטעם משאיר רושם גם לאחר האכילה, וכמו כן השפעת הטעם גדילה כשמודעים לקיומו.
שאלות לדיון
האם יש הבדל בין מצוות שאנו מבינים את טעמן למצוות שאין אנו מבינים את טעמן?
לאור דברי המהר"ל, כיצד אנו צריכים להתייחס למצוות שאיננו מבינים את טעמן?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
תהיו חמים!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
